רקע עובדתי

בפניי בקשת הנתבעת למתן הוראות למומחה ביהמ"ש, פרופ' מ' רופמן, להימנע מלהשיב על שאלות ההבהרה שנשלחו אליו על ידי התובע ביום 14.2.16 וכן להורות על פסילת שאלות ההבהרה.

ברקע לבקשה זו עומדת תובענה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, במהלך עבודתו בביצוע עבודות חפירה באתר בניה (להלן: "התאונה").

בהחלטתי מיום 13.5.15, מונה פרופ' משה רופמן כמומחה מטעם בימ"ש על מנת שיחווה דעתו באשר למצבו הרפואי של התובע הנובע מן התאונה, הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי לבין התאונה, לנכותו הצמיתה של התובע ככל שהיא נובעת מהתאונה, וכן נכותו הזמנית. חוות הדעת ניתנה ביום 3.11.15. המינוי האמור נקבע ללא הסכמת הצדדים ולאור הפער בשיעור הנכויות, שנקבעו ע"י המומחים מטעם הצדדים.

בחוות דעת המומחה מיום 3.11.15 נקבע כלהלן:

באשר לברך שמאל, קבע מומחה ביהמ"ש כי התאונה הנדונה הותירה נכות אורתופדית שנסמכת על סעיף 35(1)ה(ב-ג) לתקנות מל"ל בגין הנזק והניתוח לקרע במניסקוס מדיאלי עם התפתחות שינויים ארתירטיים.

בהתייחס לברך ימין, סבר מומחה ביהמ"ש כי מדובר רק בשינויים ניווניים התפתחותיים ללא חבלה לברך ימין ולכן התאונה הנדונה לא הותירה נכות צמיתה בברך זו.

לפי ממצאים אלה, קבע המומחה נכות אורתופדית צמיתה בגובה 15%. בגין הפגימה בברך שמאל.

ביום 18.12.15 הודיעה הנתבעת 2 על צירוף תשובתו של מומחה בימ"ש לשאלות ההבהרה שהיא הפנתה אליו, ולפיה יש לנכות מהנכות הצמיתה אשר נקבעה במסגרת חוות הדעת המקורית, שיעור של 50% בגין מצב קודם, ומשכך הועמדה נכותו הצמיתה של התובע על 7.5% לצמיתות (במקום 15%) וזאת כאמור לגבי ברך שמאל.

לאור ממצאי חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, הוריתי על הגשת תחשיב נזק. אולם, ביום 10.1.16 הוגשה ע"י התובע בקשה לביטול ההחלטה על הגשת תחשיבי נזק ומתן שהות לתובע כדי להודיע על המשך צעדיו בתיק, וזאת בשל ההפחתה המשמעותית בנכות הצמיתה שקבע מומחה בימ"ש ביחס לברך שמאל לאחר ששוגרו אליו כאמור שאלות הבהרה מטעם הנתבעת, וכן אי קביעת נכות בגין ברך ימין, דבר שיצריך את זימון המומחה לחקירה נגדית.

כמו כן, הודיע התובע כי לאחרונה הוא עבר ניתוח "החלפת ברך" ברגל שמאל, דבר שמצריך כלכול המשך צעדיו בתיק, לרבות שקילת הצורך בהפניית שאלות הבהרה למומחה או ביצוע בדיקה נוספת לתובע.

לאור האמור, הוריתי על עיכוב ההחלטה המורה על הגשת תחשיבי הנזק עד לקבלת הודעת התובע (החלטה מיום 10.1.16). משהודיע התובע, כי הוא פנה למומחה בשאלות הבהרה, נעתרתי לבקשת התובע לדחות את מועד העיון בתיק, כאמור בהחלטתי מיום 23.2.16. אולם, מיד לאחר מכן הגישה הנתבעת 2 בקשה למתן הוראות למומחה להימנע מלהשיב על שאלות ההבהרה שהפנה אליו התובע כאמור, לפסול את שאלות ההבהרה וליתן הוראות מתאימות לעניין המשך ניהול ההליך. בשלב זה, הוריתי למומחה להימנע ממתן תשובות לשאלות ההבהרה ונתתי זכות טיעון לצדדים. לאחר שהונחו על שולחני מלוא טיעוניהם, נדרשת אני להכריע במחלוקת זו. באשר לטעמים העומדים ביסוד בקשת הפסילה והטיעונים הנגדיים אתייחס להלן.

טענות הצדדים בבקשה

התובע ביקש שהמומחה ייתן הבהרה, האם לאור ניתוח החלפת ברך ברגלו השמאלית שעבר התובע לאחרונה, חל או סביר שחל שינוי במצבו הרפואי של התובע באופן המצדיק בדיקה נוספת או חדשה על ידו (להלן: "שאלת ההבהרה בגין החמרה במצב הרפואי").

חלקה השני של שאלת ההבהרה מתייחס דווקא לתשובת המומחה לשאלות ההבהרה שהפנתה אליו הנתבעת 2, קרי ההפחתה בגין מצב קודם בברך שמאל. לצורך כך, צירף התובע העתק מתיקו הרפואי מלשכת הבריאות בג'נין- מקום מגוריו- ממנו עולה, כי התובע לא טופל אי פעם בגין כאב בברכיים (שמאלית או ימנית). בשאלת ההבהרה, ביקש התובע שהמומחה יבהיר האם בעקבות נתון זה, יהיה צורך לעדכן מסקנתו המתוקנת, באופן שתבוטל הנכות שנזקפה לעבר בגין הברך השמאלית והחזרת קביעתו הקודמת לתוקף, וכן הכרה בקיומה של נכות צמיתה בגין הפגימה בברך הימנית (להלן: "שאלת ההבהרה בגין מצב העבר").

לשיטת התובע, יש לדחות את בקשת הנתבעת 2 לפסילת שאלות ההבהרה הנ"ל, שכן מומחה בימ"ש בעצמו התייחס בחוות דעתו המקורית לשינויים ארתריטיים אודותיהם למד מבדיקת MRI, ניתוח הארתרוסקופיה מיום 28.6.15 והניתוח החדש שעבר התובע שהינו "הבשלת" שינויים אלה לדרגה הגבוהה בתהליך הארתירטי. לטענתו, התייחסות המומחה להחמרה עתידית הינה דבר מקובל בתביעות נזיקין. באשר לתיק הרפואי שצורף, טוען התובע שהוא צורף בעקבות שאלות ההבהרה של הנתבעת 2 והשינויים שנעשו בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש. לשיטתו, מדובר ברשומה רפואית סדורה ורשמית של לשכת הבריאות שהיא גוף ציבורי, וככל שלאחר מתן תשובות המומחה לשאלת ההבהרה תהיה נפקות לדוח זה, הרי ששאלה עובדתית זו תתברר במהלך המשפט ולטובת הנתבעת עומדת זכות החקירה הנגדית.

מנגד, טוענת הנתבעת 2 כי יש לפסול את שאלת ההבהרה הראשונה בעניין ההחמרה במצב הרפואי בעקבות ניתוח החלפת המפרק, שכן על סוגיה זו חלה תקנה 127 לתקנות סדה"א ועל התובע להגיש תחילה בקשה לתיקון כתב התביעה, להגיש כתב תביעה מתוקן וכן חוות דעת מתוקנת, וזאת משנמצא כי אין בחוות הדעת שצורפה על ידו התייחסות לעניין ההחמרה המתוארת. לגרסתה, מדובר בטענה חדשה, לפיה בעקבות הפגיעה הקלה באירוע הנזיקי עבר התובע ניתוח החלפת מפרק הברך, והדבר פוגע בזכותה של הנתבעת להגיש חוות דעת נגדית בעניין זה. יתרה מזו, אין בכתב המינוי כל הסמכה למומחה להתייחס לאפשרות של החמרה עתידית במצבו של התובע, אלא רק לדרגת הנכות הצמיתה של התובע.

בהתייחס לתיק הרפואי של התובע, חולקת הנתבעת 2 על האותנטיות של תיק זה בהעדר חוק בריאות ממלכתי ברשות הפלסטינית, שם ניתנים טיפולים פרטיים, ושומה היה על התובע לצרף תיק זה מתחילת ההליך. לחלופין, נטען כי יש לערוך שינוי בנוסח השאלה כך, שתופנה תשומת לבו של מומחה ביהמ"ש לכך, שאין מדובר בתיק רפואי מלא וכי ייתכן והתובע טופל אצל רופאים פרטיים, בדומה למסמכים שצורפו ע"י התובע לכתב התביעה, שהם טיפולים אצל רופאים פרטיים.

באשר לבדיקה הנוספת ע"י מומחה ביהמ"ש, נטען כי על פי תקנה 135 לתקנות סהד"א, מדובר בסוגיה שבמסכות ביהמ"ש ולא המומחה, ועל מנת להכריע בה מוטלת החובה על התובע לצרף חוות דעת מומחה מטעמו הדנה בקשר הסיבתי והכוללת קביעה בדבר נכות התובע לאור השינוי במצבו.

דיון הכרעה

אחר עיון בטענות הצדדים, אני מחליטה לדחות את בקשת הנתבעת לפסילת שאלות ההבהרה בכפוף לאמור להלן:

תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדה"א") מאפשרת משלוח שאלות הבהרה למומחה "על חוות דעתו". הלכה פסוקה היא, כי שאלות הבהרה מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת, ובדומה זה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה ומטרתן להבהיר סתומות וסתירות שבחוות הדעת (רע"א 2824/15 גאון נדל"ן בע"מ נ' כהן אמיר (19.8.15)). אולם, אין ביהמ"ש יכול להתיר שאלות הבהרה שכל מטרתן בניית חוות דעת חדשה באמצעות התשובות לשאלות ההבהרה.

עולה, אם כן, כי תכליתן של שאלות ההבהרה הינה להבהיר כי עניינים "סתומים" בחוות הדעת, להבהיר סתירות, לסלק דו משמעויות וכן לפרש מסקנות שלא פורשו לעומק (בר"ע 124/92 עוואד נ' עשור (31.12.92)). על השאלות להבהיר את האמור בחוות הדעת ולא להעלות עניינים חדשים שאין בהם להבהיר. כמו כן, שאלות שתפקידן לקבוע "ממצא נוח" לשואל, חרף שלא אוזכר בחוות הדעת, היא שאלה שראויה להישאל במסגרת של חקירה נגדית ולא במסגרת של שאלות הבהרה (המ' 858/88 הרוש נ' הרוש (31.10.1988)).

בענייננו, איני רואה כל פסול בכך, שמומחה רפואי הקובע נכות לצמיתות ייקח בחשבון בקביעתו אפשרות החמרה עתידית. אדרבא, דווקא משום שמדובר בקביעת נכות לצמיתות, אשר צופה, בין היתר, את פני העתיד, מוטב ורצוי שאפשרות החמרה עתידית, אם היא קיימת, תמצא את ביטויה בקביעת הנכות הצמיתה (ראו והשוו: ת"א (נצ') 8673/97 עואוודה נ' עואודה (24.6.04) שם נדונה תביעה לפי חוק הפלת"ד).

כמו כן, וזאת מבלי לקבוע מסמרות, הלכה פסוקה היא כי "כאשר לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, כגון אשפוזו של הנפגע, ניתוח שעבר וכיוצא בזה, הופכת חוות הדעת להיות בלתי שלמה ובלתי מעודכנת. במצב דברים זה, יש להמציא למומחה כל מסמך רפואי אותנטי (המותר להמצאה), המתעד את האירועים הרפואיים שאירעו לאחר מתן חוות הדעת. על המומחה לעיין במסמכים, ואם יש צורך בכך, לבדוק את הנפגע ולהשלים את חוות דעתו. רק לאחר מכן מגיע שלב של שאלות הבהרה או חקירה בבית המשפט של המומחה". כן נפסק, כי "עם זאת, ראוי להבהיר כי לא כל שינוי מצריך ומצדיק הליכה בדרך זו. יש שחלים – לאחר חוות הדעת- שינויים במצב הנפגע שאינם מצדיקים פנייה למומחה להשלמת חוות דעתו כוונתי לומר, שאם חלו שינויים שאינם משמעותיים, על בית המשפט להחליט, לפי שיקול דעתו, בכל מקרה לפני נסיבותיו, אם די בשאלות הבהרה או בחקירה לשם הבאה לפני המומחה את העובדות החדשות, או אם ראוי הוא לבקש השלמת חוות דעתו. אין מניעה אפוא- והכל תלוי בנסיבות- להביא עובדות חדשות לידיעת המומחה במסגרת שאלות הבהרה ולבקש תגובתו להן ולהשפעתן על האמור בחוות דעתו במסגרת שאלות כאלה או במסגרת חקירתו בבית המשפט" (רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (28.11.1995), בעמ' 306-307, בתביעה לפי הפלת"ד; בש"א 1157/08 ולדימיר נ' גירשובסקי (21.9.08)).

בענייננו, מעיון בתיעוד הרפואי שצורף לשאלות ההבהרה ששיגר התובע למומחה ביהמ"ש, עולה כי התובע עבר ניתוח ביום 1.12.15, קרי לאחר שניתנה חוות דעת מומחה ביהמ"ש ביום 3.11.15. מדובר בהתפתחות רפואית, שחלה לאחר מתן חוות דעת מומחה ביהמ"ש והנוגעת למהות המחלוקת שבתיק דנן, היינו הנכות הצמיתה בברך השמאלית והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה שבמוקד התובענה. משכך, סבורה אני יש להתיר משלוח שאלת הבהרה מס' 1 העוסקת במידת החמרת המצב הרפואי, אם בכלל, בעקבות הניתוח של החלפת מפרק רגל שמאלית.

באשר לשאלת ההבהרה בעניין הפחתת הנכות בגין מצב העבר והתיעוד הרפואי של הרשות שצורף, הרי נקודת האיזון בין שתי הגישות של הצדדים מגולמת בכך, שתותר שאלת ההבהרה עם שינוי הנוסח של השאלה ובגדרה יובהר למומחה כי ברשות הפלסטינית מבוצעים טיפולים רפואיים פרטיים, שלא מן הנמנע שיהיו בלתי מאוזכרים בדו"ח שמצרף התובע לשאלות ההבהרה. בהתרת משלוח שאלה זו, לקחתי בחשבון כי הפחתת הנכות למחצית בגין רגל שמאלית באה בעקבות שאלות ההבהרה שהפנתה הנתבעת 2 למומחה ביהמ"ש, שהביאה לשינוי מסקנות חוות הדעת, ואין מדובר בטענה חדשה מטעם התובע.

בנסיבות אלה, אני מתירה את שתי שאלות ההבהרה כמפורט למעלה.

המומחה ישיב לשאלות ההבהרה תוך 14 מיום קבלתן.

לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה האמורות, יגיש התובע הודעה מטעמו באשר להמשך צעדיו בתיק, וזאת תוך 14 יום לאחר מכן.

ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

מאחר ובקשת הפסילה נדחתה בחלקה, בכפוף לניסוח המתוקן של שאלת ההבהרה השנייה, אני מחייבת את הנתבעת 2, בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪. התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך.

התיק לעיון ומעקב ביום 25.08.16 או עם הגשת הוגעת התובע, לפי המועד המוקדם מביניהם.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה למומחה ולצדדים.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ו, 24 יולי 2016, בהעדר הצדדים.