לפני בקשה של המבקש לבטל את פסק הדין מיום 5.10.2014 שניתן בהעדר כתב הגנה בנימוק כי הן פסק הדין והן כתב התביעה ואישורי המסירה של כתב התביעה מציינים שם פרט שונה מזה של המבקש וכי מעולם לא קיבל כתב בתביעה.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי כתב התביעה נשלח לכתובתו של המבקש, הן בדואר רשום והן באמצעות שליח וכי בכתב התביעה נרשם שמו של המבקש כפי שהוא צויין על ידו בהסכם עליו מבוססת התביעה.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ועיינתי בחומר המצוי בתיק אני מחליטה לקבל את הבקשה.

כתב התביעה הוגש נגד "שריף" מרזוק ת.ז. 23105737, כך גם צויין באישור משלוח הדואר הרשום של רשות הדואר שחזר בציון ההערה "לא נדרש". השליח מטעם המשיב מציין בתצהירו כי הגיע לכתובתו של "שריף" מרזוק ת.ז. 23105737 בישוב אבו סנאן, ומשלא מצא איש בבית לאחר שלושה ביקורים הדביק את כתב התביעה על דלת הכניסה וזאת מבלי לציין את הכתובת המדוייקת בה הודבק דבר הדואר. מצילום תעודת זהותו של המבקש עולה כי שמו הינו "שכיב" מרזוק ת.ז. 023105737 ולא "שריף" מרזוק כפי שצויין בכתב התביעה, בדברי הדואר ובאישורי המסירה השונים, ואיך מן הנמנע כי שוני זה בשם סיכל אפשרות מסירת כתב התביעה למבקש כדין, גם אם מספר הזהות זהה כיוון שסביר להניח שאיתור נמען על ידי רשות הדואר או המוסר מטעם המשיב נעשה, בהעדר כתובת מדוייקת, לפי שם פרטי ושם משפחה ולא לפי מספר זהות.

לאור האמור, ובהתחשב בפגם הנוגע להמצאת כתב התביעה לאדם בעל שם פרטי שונה מזה של המבקש שהינו פגם ממשי המצדיק ביטול פסק הדין מחובת הצדק, וזאת מבלי להידרש לסיכויי הגנתו של המבקש הביטול , אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 5.10.2014.

המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ה, 02 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.