מבוא

1. בפניי בקשה לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק המאשימה החלטתי לקבל את הבקשה.

1. בהתאם לכתב האישום, ביום 02.05.14 בשעה 23:18 , נתפס המשיב, שהינו נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים, נוהג ברכב כאשר הוא מסיע למעלה משני נוסעים ללא מלווה בניגוד לתקנה 12א2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; באותן הנסיבות נהג המשיב בהיותו שיכור בכך שבדוגמה של אוויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הנו 685 מיקרו גרם בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה ותקנה 169ב' לתקנות התעבורה.
2. ביום 03.05.14, נערך למשיב שימוע, וקצין המשטרה הורה על פסילת המבקש מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.
3. עתה, עותרת המאשימה, כי בית המשפט יאריך את הפסילה עד לתום ההליכים נגדו.

טענות הצדדים

1. לטענת ב"כ המשיב, אין ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב. ב"כ המשיב ביקש להדגיש כי בדיקת המאפיינים שנערכה למשיב הייתה תקינה פרט לריח קל שנדף מפיו של המבקש.
2. לטענת המאשימה, המשיב בהיותו נהג חדש, נהג ללא מלווה ובהיותו שיכור ברמת שכרות של 685 מיקרו גרם.
3. ב"כ המאשימה ביקשה להדגיש את העובדה שהמשיב הודה בפני המתנדבים שעצרו את רכבו, כי הוא שתה בין 3 ל- 4 בקבוקי בירה. עוד הדגישה ב"כ המאשימה כי בעת התחקור שנערך למשיב הוא ציין בפניי השוטרים כי עשה טעות והוא לא היה צריך לעלות על ההגה.
4. עוד טוענת ב"כ המאשימה, כי די בעובדה שמשיב נהג לא מלווה בכדי להורות על פסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים.
5. לטענת המאשימה, המשיב הוציא רישיון נהיגה באוגוסט 2012 ונהג בהיותו שיכור ברמה גבוהה ואף הסיע מעל 2 נוסעים ברכב מבלי שבמושב שלצדו ישב מלווה כנדרש בחוק.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב

1. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.
2. בשלב זה אינני נדרש למידת מהימנותן של הראיות הקיימות כנגד המשיב, אלא רק לאמת כי הן קיימות וכי במידה ותתבררנה כנכונות, יש בכוחן כדי לבסס את אשמתו של העורר.
3. למשיב נערכה בדיקת ינשוף והתקבלה תוצאה של 685 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר. ב"כ המשיב לא חלק על תוצאות נשיפתו במכשיר הינשוף. לסוגיית תוצאות בדיקת הינשוף יפים דברי בית המשפט העליון בבשפ 6595/08 יעקובסון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 04.08.08).

"השימוש במכשיר הינשוף איננו אלא דרך מדעית, מדוייקת יותר, על מנת להוכיח כי פלוני נהג בעת שהיה שיכור, אך היא אינה באה להוציא מכלל תחולה את האפשרות כי קיימות ראיות אחרות כנגד מי שנאשם בנהיגה בשכרות אשר די יהיה בהן כדי להוכיח מעל לכל ספק סביר את התקיימותה של העבירה".

יתירה מזו המשיב גם הודה בפניי השוטרים כי שתה בין 3 ל- 4 בקבוקי בירה.

1. אכן בדיקת המאפיינים שנערכה למשיב הייתה תקינה פרט לעובדה שהשוטר הריח ריח "קל" של אלכוהול שנדף מפיו של המשיב. אולם, אין בכך בכדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי.
2. אציין, כי ב"כ המשיב לא טען דבר לעניין העובדה כי המשיב נהג ללא שישב לצדו מלווה והתמקד בטיעוניו לעניין הראיות ביחס לעבירת הנהיגה בשכרות. השתיקה בהקשר זה פירושה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ביחס לעבירה זו.
3. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום.

מסוכנות

1. המשיב נהג חדש ובעל רישיון נהיגה משנת 2012.

אמנם מדובר בנהג חדש שטרם מלאו שנתיים להוצאת רישיונו, אולם ביצוע העבירות בנסיבות המתוארות בכתב האישום מעידה על מסוכנותו. המשיב שהינו נהג חדש הסיע ברכבו נוסעים מבלי שישב לצדו מלווה וכאשר היה נתון בשכרות ברמה גבוהה פי 3.5 מהמותר! כמות המעידה כשלעצמה על מסוכנות. המשיב אף בתחקור שנערך לו על ידי השוטרים ציין "עשיתי טעות, לא הייתי צריך לעלות על ההגה אני שמח שיצאתי בריא ושלם ולא גרוע מזה".

1. בנסיבות אלה, אני קובע כי העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות חמורות, אשר המסוכנות שלהן טבועה בעצם ביצוען על ידי המשיב, הגם שמדובר בנהג שאין לחובתו הרשעות קודמות.

לסיכום

1. כללו של דבר, אני מורה על פסילת רישיונו של המשיב עד לתום ההליכים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ד, 06 יולי 2014, בהעדר הצדדים.