בענין : התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1. ביום 6.2.14 הגישה התובעת נגד הנתבעת ללשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב ע"ס 12,834 ₪ .

לכתב התביעה צורף דף חשבון המלמד כי סכום התביעה מורכב משלושה מרכיבים .

המרכיב הראשון הינו שלוש חשבוניות בגין חיוב שוטף שהופקו בחודשים אוגוסט עד אוקטובר

2013 בסך כולל של 4,594 ₪ .

המרכיב השני הוא חמש חשבוניות ציוד שהופקו בחמישה מועדים שונים בחודשים יולי וספטמבר

2013 .

המרכיב השלישי הוא הוצאות גבייה בסך של 872 ₪ .

2. כמו כן צורפו לכתב התביעה שני הסכמים , האחד מיום 21.7.13 והשני מיום 2.9.13 .

שני ההסכמים נחזים להיות חתומים ע"י הנתבעת בפני נציג התובעת מוחמד גזאל .

בשני ההסכמים ישנם פרטי זיהוי בסיסיים שלא נמסרו משום מה – תאריך הלידה של הלקוח ,

מינו של הלקוח ושפת המנוי .

בשני ההסכמים אין חתימה של הלקוח באחד המקומות המיועדים לכך . כוונתי לעמוד 3 של

הנספח להסכם הראשון ולעמוד 10 של ההסכם השני .

בשני ההסכמים אין חתימה של נציג התובעת במקום המיועד לכך .

3. מן המקובץ עולה כי כתב התביעה לבדו מעורר שורה ארוכה של תמיהות המורות להעדיף במקרה

של ספק בירור של המחלוקת בהליך משפטי מלא .

ראשית , משום מה ב"כ התובעת מתייחס לנתבעת לכל אורך כתב התביעה ( ס' 3 עד 12 ) כאל

נתבע .

שנית , לא ברור כיצד יתכן כי הנתבעת חותמת על הסכם בפני נציג מבלי שהנציג יודע מהו תאריך

הלידה , המין והשפה אותה דובר האדם שעומד מולו .

שלישית , לא ברור כיצד יתכן כי הופקו חשבוניות ציוד בחמישה מועדים שונים .

רביעית , רכיב התביעה שעניינו הוצאות גבייה אינו מתאים לבירור במסגרת תביעה על סכום

קצוב שכן לא מצאתי לעצם הכללתו ולאופן בו חושב כל עיגון בהסכמים שצורפו לכתב התביעה .

4. ביום 18.3.14 הומצאו התביעה ואזהרת ההוצל"פ ע"י המוסר הפרטי חאג כמאל לגב' נוהאד

זבידאת , אחותה של הנתבעת . גם לאחר שתצהיר המוסר צורף לתגובה להתנגדות והוגשה

תשובה לתגובה בצירוף תצהיר של נוהאד , לא נסתר תצהירו של המוסר לפיו התביעה נמסרה

לבת משפחתה של הנתבעת המתגוררת עימה ולכן מדובר במסירה כדין .

כך בפרט כאשר לא הועלתה כל טענה נגד תקינות המסירה והוגשה בקשה להארכת מועד .

5. ביום 4.5.14 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה להארכת מועד .

במסגרת הבקשה להארכת מועד נטען כי משנודע לנתבעת כי נפתח נגדה תיק הוצל"פ היא מיד

הגישה תלונה במשטרה בגין הונאה וזיוף חתימתה . לבקשה צורף אישור בדבר הגשת תלונה

בגין זיוף מיום 26.3.14 .

הנתבעת מסבירה כי עם קבלת האזהרה לא הבינה מה פשר הדברים . רק לאחר בירור במרכז

השירות של התובעת בסח'נין גילתה כי מי שהתקשר בעסקה הוא אחיה עומר בתיאום עם

נציג התובעת מוחמד אבו ריא , אשר פוטר מעבודתו לאחר מקרים רבים בהם היה מעורב

בעסקאות ללא ידיעת הלקוח .

עוד נטען כי נגד עומר הוגשו תלונות במשטרה גם ע"י בתו של עומר , אביו של עומר ואישה בשם

סאברין .

הנתבעת מסבירה כי העובדה כי נפתחו נגדה הליכי הוצל"פ יצרה אצלה לחץ ומתח נפשיים שהלכו

והחריפו ולכן לא הצליחה להתמודד עם הנושא . עוד נטען כי בעלה של הנתבעת הינו נכה בשיעור

100% , שעבר בחמש השנים האחרונות שני ניתוחי לב ושני אירועים מוחיים .

6. בעקבות החלטת ביניים המורה לה לעשות כן , הגיבה ב"כ התובעת לטענות הנתבעת .

נטען כי ההסבר שניתן לאיחור אינו טעם המצדיק הארכת מועד שכן הסמכות להארכת מועד

לא נועדה להתגבר על תקלה שמקורה בטעות של בעל דין .

עוד נטען כי כאשר מדובר בטעות אנוש שאינה נובעת מהזנחה ניתן לתקן אותה ע"י הארכת

המועד תוך חיוב מבקש האורכה בהוצאות . ב"כ התובעת ביקשה לדחות את הבקשה להארכת

מועד ולחילופין לחייב את הנתבעת בהוצאות , אשר תשלומן בפועל יהיה תנאי לקבלת הבקשה

להארכת מועד . לתגובה צורף אישור המסירה של האזהרה ותצהיר המוסר .

7. התשובה לתגובה הוגשה בצירוף תצהיר של נוהאד , אחותה של הנתבעת וללא תצהיר נוסף

של הנתבעת עצמה .

ב"כ הנתבעת טען בס' 5 לתשובה כי נודע לנתבעת על פתיחת תיק ההוצל"פ לאחר שנוהאד מסרה

לה את האזהרה , חודש וחצי לאחר קבלתה ואז הוגשה תלונה למשטרה .

טענה זו אינה נכונה שכן האזהרה נמסרה ביום 18.3.14 והתלונה למשטרה הוגשה ביום

26.3.14 .

כמו כן , תצהירה של נוהאד כולל הסבר אחר לאיחור בהגשת ההתנגדות שחלקו הארי אינו

מופיע בבקשה להארכת מועד והוא העיכוב במסירת התביעה והאזהרה מנוהאד לנתבעת בשל

פחד של נוהאד מהאב עבדאללה , הבטחון של נוהאד שהנתבעת לא התקשרה עם התובעת

בעסקה כלשהי ומצבה של הנתבעת .

8. ככלל , אי התאמה שכזו בין ההסבר לאיחור כפי שפורט בבקשה להארכת מועד לבין ההסבר

לאיחור כפי שהועלה בתשובה לתגובה מצדיקה קיום דיון פרונטלי טרם מתן החלטה בבקשה .

במקרה דנן מצאתי לנכון שלא לעשות כן בשל עוצמת טענות ההגנה שלא זכו לכל מענה בתגובה ,

בשל הליקויים הרבים בכתב התביעה ובשל משך האיחור בהגשת ההתנגדות שאינו משמעותי .

כל אלה מצדיקים לברר את טענות ההגנה בהליך משפטי מלא , תוך חיוב הנתבעת בהוצאות

התובעת במסגרת החלטה זו בגין אי ההתאמה בהסברים שניתנו לאיחור בהגשת ההתנגדות .

עוד לקחתי בחשבון לענין זה את החלטת הביניים מיום 17.7.14 , בה נאמר כי לכאורה אין צורך

בדיון פרונטלי , שלא זכתה לכל מענה של ב"כ התובעת עד עצם היום הזה .

9. בנסיבות המקרה שלפני לא מצאתי כי התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה להתניית קבלת

הבקשה להארכת מועד וההתנגדות בתשלום ההוצאות בפועל . על פי הפסיקה יש לנקוט

בצעד שכזה כאשר מדובר בבעל דין שהתנהלותו גובלת בזלזול בחובותיו בעל דין במידה

המצדיקה לשקול סגירת שערי בית המשפט בפניו .

במקרה כזה התניית פתיחת שערי בית המשפט בתשלום ההוצאות בפועל הינו פתרון מידתי יותר

המאזן בין האינטרסים של שני הצדדים . במקרה דנן מדובר באיחור לא גדול בהגשת ההתנגדות

שניתנו לו הסברים שונים שיש ביניהם חוט מקשר , הקשור למעורבות של בני משפחתה של

הנתבעת במקרים דומים בהם רומו , לפי הנטען , ע"י אחיה של הנתבעת עומר . במקרה כזה די

בחיוב בהוצאות כדי לרפא את הפגם ואין מקום להתנות את קבלת הבקשה להארכת מועד

וההתנגדות בתשלום ההוצאות בפועל .

בקביעת סכום ההוצאות לקחתי בחשבון את המחדלים בהתנהלות התובעת כפי שבאו לידי

ביטוי בהחלטתי זו .

10. לאור האמור לעיל , אני מורה על קבלת הבקשה להארכת מועד וההתנגדות ומחייב את הנתבעת

לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ .

ניתנה היום, א' אלול תשע"ד, 27 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.