1. בתיק זה קבועה לדיון בפני התנגדות המבקש לביצוע שטר שהוגשה על ידו ביום 19.5.14 בלשכת ההוצאה פועל.

כעולה מהחלטתו של רשם ההוצאה לפועל, ההתנגדות הוגשה באיחור ועל כן לא עוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

בקשה לעיכוב הליכים אשר הוגשה בד בבד עם ההתנגדות נדחתה על הסף מאחר ולא נומק מדוע הוגשה באיחור. במקום להגיש בקשה מתוקנת לעיכוב הליכים, הגיש בא כוחו בקשה שכותרתה "בקשה לבטול המצאת אזהרה".

לא ברור לי לאיזה הליך מתכוון ב"כ המבקש שניתן לנקוט בבית המשפט.

אין בבית המשפט כל הליך של המצאת אזהרה וכל כולו של הליך המצאת האזהרה מתבצע בלשכת ההוצאה לפועל. כמו כן, לא ניתן לבטל הליך שכבר בוצע ונעשה.

ההליך הנכון שהיה על ב"כ המבקש הוא אחד מהשניים. לפנות בבקשה לרשם ההוצאה לפועל לתיקון המועד שנרשם בתיק ההוצאה לפועל כמועד המצאת האזהרה למועד אחר והוא היום בו נודע למבקש אל קיומו של תיק ההוצאה לפועל ביום 24.4.14.

דרך אחרת היא בהתאם למטרה הסופית של המבקש. מאחר וכל כוונתו של המבקש הוא לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד ומכאן להביא לבטול הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, היה על המבקש לפנות בתיק בית המשפט בבקשה לבטול הליכי הוצאה לפועל שננקטו לדעתו שלא כדין ובהעדר המצאה כדין של האזהרה.

ראו ע"א (מחוזי ב"ש) 68/90 ראו הבנק הבינלאומי הראשון לישראל נ' אליהו פישל מיום 4.12.1990.

2. על מנת לחסוך בזמן ובהוצאות, אראה בבקשה שכונתה "בקשה לבטול המצאת אזהרה" כבקשה לבטול הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בתיק ההוצאה לפועל ואבחן את הטענה כי ננקטו שלא כדין ובניגוד להוראות סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967.

בקשה מסוג זה הינה בסמכות בית המשפט בלבד שכן עיכוב וביטול הליכי הוצאה לפועל אינם בסמכות רשם ההוצאה לפועל המוסמך לעכב הליכים רק כאשר בהתאם לרישומי מחשב ההוצאה לפועל הוגשה ההתנגדות במועד.

3. המבקש טוען בתצהירו כי מעולם לא קיבל את האזהרה מתיק ההוצאה לפועל ולא ידע על קיומו עד ליום 24.4.14 עת הודיעה לו פקידת הבנק כי הוטלה הגבלה על השימוש בכרטיס אשראי.

המבקש אף מתייחס לאישור המסירה של האזהרה ומצרף העתק ממנו. מעיון בו עולה כי האזהרה נשלחה בדואר לכתובת המבקש ברח' הקוממיות 23 בתל אביב וחזר בציון "המען לא ידוע". לפיכך, נשלח שליח מטעם ב"כ המשיב אשר מהתצהיר שצורף לאישור המסירה מסתבר כי ביקר בכתובת ברח' מרים 7 בר"ג ביום 16.10.02 שם פגש בבן משפחה: "אבא ___" (שם לא ברור) אשר סירב לחתום.

לטענת המבקש מדובר בכתובת בה התגוררה גרושתו כך שלא יתכן כי השליח פגש באביו בכתובת זו. בכל מקרה, טען המבקש, כלל לא התגורר באותה העת בכתובת הנטענת בה ביקר השליח או בכל כתובת אחרת עם אביו.

4. בתגובתו, אין ב"כ המשיב מתייחס כלל לטענות אלו של המבקש ואינו מנסה לסתור אותן. ב"כ המשיב מפנה את תשומת הלב לדו"ח שהונפק במחשב לשכת ההוצאה לפועל שאין בו כדי להעיד כלל על נסיבות ביצוע המסירה אלא רק על תוצאתה.

ב"כ המשיב אינו טורח להסביר מדוע בוצעה המסירה בכתובת בה בוצעה ומה הן הראיות שהעידו על מגורי המבקש בכתובת זו. מסירה לאביו של חייב אינה מסירה כדין אלא אם כן מוכח כי המבקש מתגורר עמו וראיה כאמור לא הוגשה ואף לא נטענה.

עוד בפי ב"כ המשיב הטענה כי נקיטת הליכי עיקול צד ג' והטלת הגבלות במשך השנים מעידות על ידיעתו של המבקש דבר קיומו של תיק ההוצאה לפועל.

צו עיקול אינו משמש כתחליף המצאת אזהרה כדין לחייב.

חשיבות המצאת האזהרה לידי החייב נקבע ברע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי פ"ד נו(1) 668 והדגש הושם על ההודעה לחייב כי עומדת לזכותו תקופת ימים להגשת ההתנגדות כך שעצם הידיעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל אינה מספיקה.

5. יש לציין עוד כי ב"כ המשיב לא ביצע כנגד המבקש הליכים מרובים. אומנם היה רשאי המשיב לנקוט בהליכים כנגד המבקש כבר משנת 2002 אך ניתן לראות בדו"ח ההליכים שצירף כי ביצע רק צו עיקול בבנק דיסקונט בשנת 2002 ולאחר מכן הליך הגבלות בשנת 2010.

כלומר גם המשיב התנהל בתיק זה בעצלתיים ולא פעל במרץ כנגד המבקש במשך למעלה מ 10 שנים ובהליכים כמו עיקול מטלטלין או צו הבאה שהיו מן הסתם מביאים לידיעתו של המבקש את ההליך הננקט נגדו הרבה קודם לשנת 2014.

6. אשר על כן, הנני מקבלת את הבקשה וקובעת כי לא בוצעה מסירה כדין של האזהרה למבקש ולפיכך ההליכים שננקטו נגדו – ננקטו שלא כדין והנני מורה על ביטול הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקש בתיק ההוצאה לפועל.

התוצאה הנוספת לקביעה זו היא כי ההתנגדות לביצוע שטר מטעם המבקש הוגשה במועד.

הדיון בהתנגדות עצמה יתקיים במועד הקבוע לדיון.

המשיב ישלם למבקש הוצאות הדיון בבקשה בסך 750 ₪.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ד, 21 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.