נוכחים

ב"כ המאשימה עו"ד שמוקלר

ב"כ הנאשם עו"ד קדיס

אין הופעה לנאשם

פרוטוקול

<#2#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של נהיגה בזמן דיבור בטלפון סלולרי שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

2. העבירה הראשונה, שבגינה הוגש כתב אישום לאחר שהנאשם ביקש להשפט, בוצעה בתאריך 20.3.13 (להלן: "העבירה הראשונה"), והעבירה השניה בוצעה בתאריך 13.8.14 (להלן: "העבירה השניה").

3. בתאריך 10.9.14 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום ובביצוע העבירה הראשונה, אולם בדיון שנערך בפני ביום 2.12.14 חזר בו מן הכפירה וביקש לצרף את דו"ח התנועה בגין העבירה השניה – נ/1.

4. הנאשם נוהג החל משנת 1988 ולחובתו 54 הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות שתי הרשעות קודמות בעבירה זהה של נהיגה בזמן דיבור בטלפון סלולרי ללא דיבורית. בנוסף עומדות לחובת הנאשם הרשעות בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, אי ציות להוראות שוטר, אי ציות לתמרורים, נהיגה בקלות ראש, סטיה מנתיב ללא מתן אות ועבירות נוספות. כמו כן הנאשם היה מעורב בשתי תאונות דרכים.

5. המאשימה עתרה לפסילה על תנאי מחמירה וקנס מעל המקור (1000 ₪ בגין כל דוח). ב"כ המאשימה טען כי יש להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו את הרף העליון של הענישה לאור ריבוי עבירות התעבורה כמפורט בגליון הרשעות ת/1.

6. מנגד טען ב"כ הנאשם כי לאור תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") יש להטיל על הנאשם את העונש שהולם את העבירה, וכי בנסיבות העניין מדובר בקנס המקור בלבד, קרי 1000 ₪ בגין כל עבירה.

7. העבירה של שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה ללא דיבורית נגזרת מחובתו הבסיסית של נהג לאחוז בהגה בשתי ידיים (תקנה 28(א) לתקנות התעבורה) ועל החומרה שהמחוקק מייחס לה ניתן ללמוד מכך שהקנס בגינה הועלה לפני מספר שנים לסך 1000 ₪ בנוסף ל-4 נקודות ממשרד הרישוי. מחקרים שנערכו בחו"ל חשפו את מסוכנותה של העבירה באמצעות ההשוואה בין תגובותיו של נהג המשוחח בטלפון נייד בזמן נהיגה לבין נהג הנתון תחת השפעת אלכוהול (ר' פסק דינו של כב' השופט טננבוים בתת 16231/08 (ים) מ"י נ' שויש השאש).

8. על פי הוראות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם את העבירות שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה בענישה – הוא עיקרון ההלימה, וזאת מתוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40ט לחוק העונשין.

9. בענייננו, אין חולק כי מדובר בעבירה של ברירת קנס וכי רמת הענישה נעה בין קנס המקור, ובמקרים חריגים אף פחות מכך לבין פסילה על תנאי במקרים לחומרה ועד כדי פסילה בפועל במקרים חריגים. כידוע, כאשר נאשם מבקש להישפט, בית המשפט אינו כפוף לקנס המקורי שיכול היה לשלם לו בחר לעשות כן ולהימנע ממשפט. בע"פ 71933/06 קלגסבלד נ' מ"י נקבע כי: "...מכל מקום הודיה היא הצעד הראשון המתבקש כאשר אדם טוען לקבלת אחריות. לא הרי מי שמודה בתחילת ההליך כהרי זה המנסה להרחיק מעצמו אחריות, מנהל הוכחות ומעלה כל טיעון אפשרי כדי לא לשאת באחריות..." וההלכה הפסוקה היא שעל בית המשפט לגזור על הנאשם לפחות כפל קנס שיבוא לידי ביטוי את בזבוז זמנו של בית המשפט (תת"ע (ים) מ"י נ' לימור עזו כב' השופטת קסלסי – 12.2.13).

10. בנסיבות העניין, הנאשם ביצע שתי עבירות זהות בהפרש של 17 חודשים ביניהן, ולחובתו עומדות הרשעות בביצוע אותן העבירות גם בשנים 1999 ו-2007. בגין העבירה הראשונה הנאשם ביקש להישפט אולם טרם שהחלו ההוכחות במשפטו הוא חזר מן הכפירה.

11. כאמור לעיל, העבירה השניה של שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה ללא דיבורית בוצעה תוך 17 חודשים ממועד ביצוע העבירה הראשונה ובכך יש ללמד על הזלזול שנוהג הנאשם בהוראות החוק ועל החשש כי הנאשם ימשיך ויבצע עבירות ממין זה גם בעתיד.

12. אשר על כן אני גוזרת על הנאשם:

א. בגין העבירה הראשונה – קנס בסך 1,300 ₪ וזאת בהתחשב בהודאתו (אף כי ניתנה באיחור).

ב. בגין העבירה השניה – קנס בסך 1700 ₪ ובנוסף פסילת רישיון של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים מיום גזר הדין, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים מהיום עבירה של דיבור בטלפון בזמן נהיגה ללא דיבורית, ויורשע בה.

13. הקנס בגין שתי העבירות בסך כולל של 3000 ₪ ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 300 ₪ כל אחד, כאשר התשלום הראשון יבוצע ביום 15.1.15.

ב"כ הנאשם הונחתה לגשת למזכירות לקבלת שוברי תשלום.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' טבת תשע"ה, 30/12/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי איריס יזהר