המשיב, אסיר אשר נדון ל- 8 חודשי מאסר בגין עבירת אלימות, זכה לחסדיה של ועדת השחרורים , אשר הורתה על שחרורו המוקדם על תנאי, לאחר שריצה שני שליש מעונש מאסרו. שחרורו זה נעשה חרף התנגדותה של המדינה. החלטתה של ועדת השחרורים באה מן הנימוקים הבאים:

1. קיום סולחה בין האסיר למתלונן, כאשר האסיר שהה במעצר בית בסמוך לבית המתלונן.
2. דו"ח גורמי טיפול חיובי. אמנם לטעמם של גורמי הטיפול, זקוק האסיר לעבודה טיפולית והשתלבות בקבוצה לשליטה בכעסים, אך מפאת קוצר הזמן לא הסתייע הדבר ובסופו של יום הוכנה תוכנית טיפולית על ידי רש"א. תוכנית זו מאיינת- לשיטת הועדה- את מסוכנותו של המשיב.
3. ועדת אלמ"ב אינה מתנגדת לשחרורו המוקדם של האסיר, שכן מסוכנותו הינה בדרגה נמוכה.
4. התנהגות תקינה בין כתלי הכלא.
5. הועדה נתנה דעתה להתנגדותה של המדינה לשחרור, המבוססת בעיקר על דוחו"ת מודיעיניים שליליים אשר הוגשו לה, ומהם עולה חשש לפעילות עבריינית בעת ריצוי העונש. אף עמדת משטרת ישראל הינה שלילית. ועדת השחרורים קבעה כי אמנם הדו"חות החסויים לכאורה חמורים, אך בשים לב למועד קבלת המידע ולעובדה שלא נמצא להם תימוכין במשך תקופה מסויימת, לא יוחס להם מידע רב.

נוכח האמור, שוחרר העותר תוך קביעת תנאי שחרור וחיובו לעמוד בתוכנית שהוכנה לו על ידי רש"א.

עתירה זו שלפנינו מכוונת כנגד החלטתה של הועדה. שני אדנים לעתירה. האדן הראשון הינו כי המשיב לא עבר כל תהליך טיפולי בין כתלי הכלא; האדן השני הינו כי הועדה התעלמה מן המידע המודיעיני שהצטבר בעניינו של המשיב.

התעלמותה של הועדה משני אלה, מעמידה את החלטת הועדה, לטעמה של העותרת, במעמד של החלטה שאינה סבירה, שעה שלא ניתן משקל ראוי לעובדה שאין המשיב זכאי לשחרור מוקדם. עמדתה של הועדה, הרואה במידע המודיעיני, כמידע שאבד עליו הכלח, וסברה כי אין תימוכין לידיעות אלה, הינה עמדה שגויה. מדובר בידיעות שהינן מן העת האחרונה. ידיעות אלה הוצלבו תוך קביעה של מהימנותן הגבוהה.

באת כוח המשיב תומכת בעמדת הועדה ובנימוקיה, ומוסיפה ומציינת כי טובת הכלל מחייבת שהעותר ישתחרר לאחר שיקבל תוכנית רש"א, מאשר יצא לחופשי כחלוף פרק זמן לא ארוך בלא שקיבל טיפול במסגרת תוכנית זו.

דיון:

סבורים אנו כי המקרה שלפנינו הינו מן המקרים הנדירים המחייבים את התערבותו של בית המשפט בהחלטתה של ועדת השחרורים. נכון אמנם, כי לפני הועדה הונחו שיקולים לזכות המשיב, אולם הועדה לא נתנה מנגד את המשקל הראוי לדו"חות המידע המודיעיני אשר הונחו בפניה, ואשר יש בהם כדי ללמד על מסוכנותו של המשיב. איננו מקבלים את הקלות בה התייחסה הועדה לדו"חות מידע אלה. אין המדובר בדו"חות מידע מיושנים, אלא דו"חות המתייחסים להתנהגותו של העותר בחודש פברואר האחרון. הדו"חות, באו ממקורות בעלי מהימנות גבוהה והינם מוצלבים זה בזה, באופן שלא ניתן להתעלם מהם. מדו"חות אלה ניתן ללמוד על עיסוקיו של העותר בפלילים בין כתלי הכלא. גבי דידנו, אין כל רבותא בכך שהדו"חות חדלו לזרום בשלב מסוים. מדובר בדו"חות מן העת האחרונה, המלמדים על התנהלות חמורה. התנהלות זו אינה יכולה להביא למסקנה כי המשיב ראוי לשחרור מוקדם. לא ברור לנו כיצד ניתן להגיע למסקנה, כי דווקא תוכנית רש"א תביא לאיון מסוכנותו הרבה של המשיב, העולה מדו"חות מידע אלה כפי שהועדה כבר קבעה.

מאידך, טענתה של המדינה באשר לאי קבלת תוכנית טיפול, לא מצאה מסילות לליבנו, שעה שהמדובר בתקופת מאסר קצרה ביותר, ושעה שיודעים אנו כי שלטונות שב"ס אינם מסוגלים להעניק טיפול בפרק זמן זה, כעולה אף מדו"ח גורמי השב"ס שבפנינו. עם זאת, סבורים אנו כי המסוכנות העולה מדו"חות המידע, והעובדה כי לאור דו"חות אלה לא ניתן לומר כי המשיב ראוי לשחרור, מכריעים את הכף לחובתו של המשיב.

לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את העתירה ומורים על ביטול החלטתה של ועדת השחרורים לפיה ישוחרר המשיב ממאסרו. על כן, ירצה המשיב את מלוא תקופת עונש המאסר.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ד, 13 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

מירב