1. בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ ותגובה לה. בבקשתו עותר החייב לבטל צו עיכוב היציאה מן הארץ בתקופה שבין 17.9.2017 עד ליום 21.9.2017 לצורך נסיעה ליוון על מנת לחגוג יום נישואין יחד עם אשתו. החייב היוסף, כי אביו הוא שמממן את הנסיעה. נטען כי החייב נכה, וכי הוכרז כפשוט רגל ואושרה בעניינו תוכנית פירעון.

2. הנאמן מתנגד לבקשה. הנאמן טוען כי רק ביום 8.9.2017 (לפני שבוע) שב החייב מנסיעת נופש לקפריסין לאחר שבית המשפט אישור לו לצאת לחו"ל וכי מדובר בחייב המצוי בפשיטת רגל המבקש לנסוע פעמיים לנופש בחו"ל בחודש אחד. אמנם אושרה לחייב תוכנית פרעון אך ככל הנראה מדובר בחייב בעל יכולות כספיות.

3. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ושקלתי את האמור בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 3289/17 מוחמד טאהא נ' הכנ"ר (ניתן ביום 30.4.2017) מצאתי כי יש להתיר לחייב לנסוע לחו"ל ואולם כתנאי עליו להמציא ערבותם של שני ערבים ששכרם אינו נופל מ – 7,000 ₪ נטו (שלא מתנהלים כנגדם תיקי הוצאה לפועל) ולהוסיף על תוכנית הפרעון סכום נוסף של 9,000 ₪. צודק הנאמן בטענתו כי למרות שמדובר בחייב שהוכרז כפשוט רגל, אך עדיין הוא מצוי בהליך פשיטת רגל. סבורני כי אין זה הולם כי החייב יבלה בחו"ל בנסיעות נופש (שתי נסיעות בתקופה קצרה) מקום שנושיו אינם מקבלים את נשייתם . מאידך, החייב עומד בתוכנית הפרעון ומצאתי לקחת בחשבון את מצבו הרפואי . באיזון הראוי מצאתי להתנות את ביטול הצו בתנאים הנ"ל. מי שנוסע בחודש אחד פעמיים לנופש לחו"ל, ראוי שיוסיף סכום משמעותי לנושיו מעבר לסכומים שהוא אמור לשלם לפי תוכנית הפרעון.

4. לאחר מילוי התנאים האמורים בסעיף 3 לעיל יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ז, 14 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.