מבוא

1. לפניי בקשה לאישור הסדר מיזוג בין עמותות, לפי פרק ד'2 של חוק העמותות, התש"ם- 1980 (להלן: "חוק העמותות").
2. העמותות שמיזוגן מבוקש (להלן: "המבקשות") הן "זכור ליעקב" מרח' רבי עקיבא 78 בני ברק (להלן: "התאגיד הקולט") ואגודת בית הכנסת "נצח" מרח' רבן גמליאל 10 תל אביב (להלן: "העמותה"). יצויין כי העמותה מחזיקה בית כנסת בשכונת כרם התימנים בתל אביב ואחזקת בית הכנסת היא מטרתה הראשונה, לצד מטרות נוספות.
3. על פי הנטען בבקשה, פעילותן ומטרותיהן של המבקשות דומות ומשלימות. על כן, קליטתה של העמותה אל תוך התאגיד הקולט לא תפגע במטרות התאגיד הקולט. כך למשל, קהל היעד של המבקשות זהה- שתיהן נותנים שירותים דומים לאותה קהילה ושתיהן פועלות בתחומים של גמילות חסדים, עידוד לימודי תורה וכו'.
4. המבקשות טוענות כי בשנים האחרונות ירדה באופן משמעותי פעילותה של העמותה והצטמצמה למתן תרומות וגמ"חים לנזקקים וכן אחזקת בית הכנסת. מנגד, המיזוג בין המבקשות צפוי להוביל להגשמה מלאה של מטרת המבקשות, לרבות פיתוח וייעול משמעותי ביישומן בפועל. המיזוג יוביל לקיומו של תאגיד אחד שירכז את כל פעילותן, תוך שיפור השירותים אותם מספקות המבקשות לקהילה. במסגרת המיזוג לא ייפגעו נכסים שנצברו בתאגידים הממוזגים ולא ייפגעו התחייבויות כלשהן כלפי תורמים של העמותה.
5. משהוגשה הבקשה, ועוד בטרם הוגשה תגובתו של רשם העמותות, הוגשה בקשה של ארבעה מבין מתפללי בית הכנסת "נצח" (להלן: "בית הכנסת"), המופעל על ידי העמותה, שביקשו להצטרף כמשיבים להליך, ובקשתם נענתה. במסגרת בקשת ההצטרפות, טענו ארבעת המתפללים (להלן: "המשיבים") כי ישנו חשש ממשי שאם יאושר המיזוג, לא רק שהדבר יהיה בניגוד לתקנון העמותה, אלא אף יאפשר הברחת נכסיה של העמותה וריקונה מתוכן. המשיבים טענו כי לפני כשנה ביקשו להצטרף כחברים בעמותה, אך חברי העמותה פשוט התעלמו מהבקשה, ובאופן מחשיד בחרו כעת לנקוט בהליך זה של איחוד שתי עמותות, שלמעט אופיין העדתי, אינן קשורות האחת בשניה, תוך חשש לניגוד עניינים של חברי העמותה הקיימים. המשיבים טוענים כי לפי תקנון העמותה זכאי להתקבל אליה כל אדם מעל גיל 20 אשר מתפלל בבית הכנסת. הם עומדים בקריטריונים אלה, ודווקא מנהלי העמותה בהווה – ה"ה נתנאל זכריהו ואביהו הקרי- אינם ממלאים אחר קריטריונים אלה, משום שהם חדלו להתפלל בבית הכנסת לפני שנים רבות. המתפללים טוענים כי התאגיד הקולט הוא בשליטתו הבלעדית של נתנאל זכריהו, אחד משני מנהליה של העמותה, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים כאשר מחד הוא מסרב לקבל חברים נוספים לעמותה, ומאידך, הוא מנסה לאחד את העמותה עם עמותה אישית שלו, על שם אביו המנוח, המצוייה בכלל בעיר אחרת. המשיבים טוענים כי מטרתו האמיתית של מהלך המיזוג הוא להביא לסגירתו של בית הכנסת, ובוודאי שאין במיזוג כדי לשמור עליו.
6. גם רשם העמותות (להלן: "הרשם") הודיע על התנגדותו למיזוג. לדידו של הרשם, על המבקשות לפעול לפי מה שנקבע בפסק הדין שניתן בתיק ה"פ (ת"א) 1631/09 דבוש נ' כחלון (פורסם בנבו, 15.1.2012), שם נקבע לגבי עמותה אחרת כי אם אין בתקנון העמותה הוראה הקובעת מהם הקריטריונים לצרף חברים לעמותה, אזיי ככל שתוגש בקשה של מתפלל להצטרף כחבר לעמותה, שיצהיר כי הוא מתחייב לפעול בהתאם להוראות התקנון, אזיי אין עילה לסרב לקבלו כחבר בעמותה בלא עילה מוצדקת. הרשם הודיע על עמדתו זו למבקשות וציין כי במקרה דנן, בקשתם של מתפללים להצטרף כחברים בעמותה כלל לא נענתה על ידי העמותה, וכי זו פעלה בניגוד להנחיות ברורות של הרשם בענין זה. לדברי הרשם, מדובר בנסיון של המבקשות למנוע מחלק מהמתפללים להצטרף כחברים בעמותה בכל דרך אפשרית, שתחילה נעשה בדרך של התעלמות מפניות המתפללים, וכעת מנסה העמותה להוסיף קריטריונים נוספים לתנאי החברות כדי למנוע מחברים מסויימים להצטרף לעמותה ולהשתתף בקבלת ההחלטה בעניין המיזוג. הרשם מציין כי לא ניתן לדעת מה תהיה עמדתה של העמותה בנוגע למיזוג המבוקש, לאחר שיצורפו לשורותיה המתפללים המעוניינים בכך. עוד טוען הרשם כי אין לאפשר שינויים בתקנון העמותה שנועדו לחסום דרכם של מצטרפים חדשים ואין בדעתו לאשר שינויים שכל מטרתם הינה למדר קבוצה כזו או אחרת כדי למנוע ממנה ליטול חלק בקבלת ההחלטות בענין המיזוג. סיכומו של דבר, הרשם סבור כי יש לאפשר למתפללים המעוניינים בכך להצטרף כחברים לעמותה, לפני אישורה של בקשת המיזוג, שכן למתפללים ישנה זכות להיות חלק מקבלת ההחלטה בענין המיזוג, שהרי ייתכן והם סבורים שהמיזוג אינו משרת את טובת העמותה. כל עוד לא צורפו לעמותה המתפללים המבקשים לעשות כן, אין מקום לאשר את המיזוג.
7. הבקשה נקבעה לדיון באולם, ובעלי הדין השלימו את טיעוניהם בעל פה.
8. במענה לטיעוני המשיבים והרשם, טוענות המבקשות כי נתונה לעמותה הזכות המלאה, לפי תקנונה, שלא לאשר הצטרפות של אדם "מן הרחוב", גם אם הוא ממלא אחר דרישות התקנון, ולא ניתן לכפות עליה צירופו של אדם כלשהו. עוד טוענות המבקשות כי הלכה למעשה המשיבים מעוניינים להשתלט על רכושה של העמותה, שאין להם יד ורגל בו, וזו מטרתם האמיתית כאשר הם מבקשים להצטרף לעמותה. המבקשות מוסיפות וטוענות כי הרשם חורג מסמכותו כאשר הוא מבקש לכפות על העמותה לצרף חברים חדשים לשורותיה, מה גם שרק לאחרונה הרשם שינה את עמדתו מתמיכה במיזוג, להתנגדות. המבקשות טוענות כי הרשם העניק לעמותה אישור ניהול תקין, מה שמעיד על התנהלותה התקינה של העמותה לכל דבר ועניין.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בכתב, ושמעתי את השלמת הטיעונים בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי לעת הזו אין להתיר את המיזוג המבוקש, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.
2. ס' 34ו' לחוק העמותות, קובע:

" ...

(ב) בית המשפט לא יאשר מיזוג כאמור בסעיף זה, אלא אם כן שוכנע כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב למטרות התאגידים המתמזגים ולפעילותם לפני המיזוג, לפי העניין, ובתנאים והסדרים שיקבע.

(ג) בית המשפט ישקול, בין השאר, בטרם מתן האישור למיזוג, את היותם של התאגידים המתמזגים תאגידים קשורים ואת הקשר ביניהם, וכן את עמידתם של התאגידים המתמזגים בהוראות הדין.

..."

מכאן שבבואו להחליט האם לאשר מיזוג של עמותות, שומה על בית המשפט לבחון האם בנסיבות הענין, ונוכח מטרות העמותות ופעילותן, יהיה צודק ונכון לאשר את המיזוג, ורק אם שוכנע כי כך הוא הדבר, יאשר את המיזוג. במסגרת השיקולים שיש לשקול אגב כך, יבחן בית המשפט את השאלה האם התאגידים המתמזגים עומדים בהוראות הדין, ולענין אחרון זה יש לשמוע גם את עמדתו של הרשם.

1. בעניננו, לא שוכנעתי כי יהיה זה צודק או נכון לאשר את המיזוג, כל זמן שמנהלי העמותה מונעים בדרך לא דרך קבלתם של חברים נוספים לעמותה, והכל בניגוד לתקנון העמותה ובניגוד לדין.
2. ס' 16 לחוק העמותות קובע כי התנאים לקבלת חברים בעמותה יהיו לפי הוראות התקנון. בעניננו, ס' 2(א) לתקנון העמותה קובע:

"כחבר עמותה יוכל להתקבל כל איש מבן 20 שנה ומעלה, אשר אורח חייו דתי והנהלת העמותה אישרה קבלתו".

1. לפי ס' 2(ב) לתקנון, כל שנדרש ממי שמבקש להצטרף לעמותה הוא לחתום על בקשה בה הוא מעיד על עצמו שמטרות העמותה ידועות לו, ואם יתקבל כחבר, הוא מתחייב לקיים את הוראות התקנון ואת החלטת מוסדות העמותה. הא ותו לא.
2. אכן, לפי התקנון לא די בכך שהמבקש להצטרף לשורותיה הוא בן 20 שנה ואורח חייו דתי, ועדיין נדרש אישורה של הנהלת העמותה לקבלתו, אך דומה כי לפי הנוסח הנוכחי של התקנון, וכל זמן שלא נקבעו קריטריונים מוגדרים באילו נסיבות ומאילו טעמים תסורב בקשתו של מי שעונה על הקריטריונים האמורים, לא יכולה הנהלת העמותה לחסום את דרכו של מבקש ההצטרפות מנימוקים שרירותיים או בלא נימוק כלשהו, או להתנהל בחוסר שקיפות מוחלט כלפי מבקשי ההצטרפות, כפי שנעשה כאן. דומה כי הנהלת העמותה רואה את המשיבים כמי שמבקשים להשתלט על רכושה של העמותה, אלא שהסרוב השרירותי לדון בבקשת הצטרפות של מתפללים בבית הכנסת, תוך נסיון למזג את העמותה עם עמותה אחרת של אחד ממנהליה, הוא הוא שנחזה להיות נסיון השתלטות של מנהלי העמותה על רכושה, משל היה מדובר ברכושם הפרטי. ודוק: כיום נותרו בעמותה שני חברים בלבד, הם שני מנהליה, לאחר שכל שאר חברי העמותה נפטרו. רכושה של העמותה אינו רכושם הפרטי של שני המנהלים, ומקורו בהורשה של מתפללים שנפטרו. על כן, הנסיון לחסום את דרכו של כל מצטרף חדש שאינו נושא חן בעיני שני המנהלים, על מנת שהמנהלים יוכלו לנהוג מנהג בעלים ברכושה של העמותה, ולמזגה עם עמותה פרטית של אחד מהם, הוא נסיון שאיננו ראוי. מטבע הדברים, "קהל היעד הטבעי" של עמותה מסוג זה הוא ציבור המתפללים בבית הכנסת ולכן קשה להלום סרוב שרירותי של מנהלי העמותה לאפשר הצטרפות של מתפללים כאלה אל העמותה.

יפים לעניננו הדברים הבאים שנאמרו בפסק דינו של כב' השופט ע' בנימיני, בתיק ה"פ (ת"א) 1631/09 דבוש נ' כחלון (פורסם בנבו, 15.1.2012):

"שנית, לפי תקנון העמותה הקיים כיום - יש לקבל לעמותה כל אדם שיחתום על נוסח הבקשה שנקבע בתקנון, לפיו הוא מקבל על עצמו לפעול למען קידום מטרות העמותה ולקיים את תקנונה. אין להטיל כל מגבלה אחרת על הצטרפות חברים לעמותה, כל עוד לא נקבעו קריטריונים שונים בתקנון העמותה בהחלטה של אסיפה כללית שתתקבל לפי סעיף 11 לחוק. מכאן שלא היה פסול כלשהו בקבלת כל אותם חברים חדשים לעמותה, אשר חתמו על בקשת ההצטרפות הנ"ל. ... לאור זאת, הוועד חייב לשוב ולבחון את בקשתם של חברים שביקשו להצטרף לעמותה ונפסלו לפי קריטריונים שלא נקבעו בתקנון העמותה, ולאפשר לאנשים נוספים העומדים בתנאי התקנון הקיים להצטרף לעמותה."

ראה גם את פסק דינו של כב' השופט ד' מינץ בתיק פר"ק (י-ם) 46577-06-11 עו"ד מנחם ינובסקי, מפרק עמותת מרכז כפרי אלומה נ' רשם העמותות (פורסם בנבו, 09.11.2011):

"שונה עמותה מחברה בכך שאין לעמותה בעלי מניות. יש בה חברי עמותה. העמותה היא תאגיד שלפי סעיף 1 לחוק העמותות אינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתה העיקרית אינה עשיית רווחים. מטרת החברות בעמותה היא לקדם את מטרות העמותה ולא האינטרסים של חבריה. שונה עמותה מחברה גם בכך שעם פירוקה של עמותה, נכסיה עוברים לפי סעיף 58 לחוק העמותות למטרות הקרובות למטרות העמותה, והם אינם עוברים לבעלות חבריה." (ההדגשה אינה במקור).

1. אכן, ההליך שבפניי איננו הליך של "תקיפה ישירה" בו מבקשים המתפללים להצטרף לעמותה, אלא מדובר בבקשת מיזוג שהגישה העמותה, אלא שכפי שצויין קודם, לבית המשפט הדן בבקשת המיזוג נתון שיקול הדעת האם לאשר מיזוג כאמור, וכאשר הוא מגיע למסקנה כי המיזוג איננו נכון או צודק, או שמבקשי המיזוג אינם ממלאים אחר דרישות הדין, הוא רשאי שלא לאשר את המיזוג. נציין בהקשר זה כי כאשר עמותה מתנהלת בניגוד לתקנונה, עשוי הדבר להוות עילה בפני עצמה לפירוקה (ראה ס' 49(1) לחוק העמותות), ופשיטא שבמקרה של התנהלות מעין זו אין מקום להתיר את מיזוגה עם עמותה אחרת.
2. לכך יש להוסיף כי כל זמן שלא יורחב מספרם של חברי העמותה, לא ניתן להשתכנע באמת ובתמים כי המיזוג הוא נכון וצודק, וזאת גם בשים לב לשוני המהותי שבין שתי המבקשות. לענין זה יש ליתן משקל מיוחד לכך שתכליתה העיקרית של העמותה היא ניהול בית כנסת מסויים, הוא בית הכנסת "נצח" בתל אביב, בעוד שהתאגיד הקולט מתנהל בכלל בעיר אחרת, בני ברק, ואיננו מפעיל בית כנסת. העובדה שנתנאל זכריהו הוא מנהלן של שתי העמותות, ושתיהן פונות לקהל היעד של יהודים שומרי מצוות ממוצא תימני, אין בה די, שכן במהות, לא הרי עמותה שתכליתה האמיתית היא ניהולו של בית כנסת שכונתי, כהרי עמותה שאינה מפעילה בית כנסת. ודוק: יתכן שמתפללי בית הכנסת יגיעו למסקנה כי המיזוג דווקא מועיל לעמותה, אלא שלשם כך יש להרחיב את מעגל החברים של העמותה, ולא להותירה בידי שניים בלבד, שלאחד מהם יש ענין אישי במיזוגה עם עמותה אחרת שהוא מנהל לבדו.

בהקשר זה אציין כי נכונותן העקרונית של המבקשות, כפי שהובעה בהתכתבויות עם הרשם, לקבל חברים חדשים לעמותה רק לאחר שהמיזוג יאושר ויהיה בבחינת עובדה מוגמרת, מדברת בעד עצמה ומעידה כי המבקשות חוששות שקבלת חברים חדשים כבר כעת, תסכל את מהלך המיזוג.

1. עיינתי באישור הניהול התקין של העמותה, עליו מסתמכות המבקשות, ולא מצאתי שיש בו כדי להועיל להן. כל שיש באישור זה הוא עדות על כך שהעמותה מגישה דו"חות, הודעות ופרוטוקולים. אין לאישור טכני זה דבר וחצי דבר עם השאלה המהותית, היא השאלה האם העמותה עומדת בהוראות הדין והתקנון שלה עצמה, בכל הנוגע לקבלת חברים חדשים.
2. לא מצאתי שהרשם חרג מסמכותו בכך שטען כי לפי תקנונה, שומה על העמותה לקבל חברים חדשים לשורותיה. לענין זה הסתמכו המבקשות על פסק הדין בתיק עת"מ 307/07 עמותת ישיבת השרון נ' רשם העמותות (26.2.2008), שם נקבע כי אין לרשם סמכות להתערב בניהול העמותה, מעבר לסמכויות שנמסרו לו באופן מפורש בחוק. ברם, בעניננו הסמכות לחוות דעתו בשאלת המיזוג מוקנית לרשם באופן מפורש, במסגרת ס' 34ו' (ד) לחוק העמותות, הקובע:

"בית המשפט יחליט בבקשה לאישור מיזוג כאמור בסעיף זה לאחר שנתן לרשם ההקדשות או לרשם העמותות, לפי העניין, הזדמנות להביע את עמדתו, לרבות לעניין קיום דרישות הדין על ידי מי מהתאגידים המתמזגים עובד למיזוג."

משמע, לא רק שיש לרשם החברות סמכות לחוות דעתו בשאלה האם העמותה מקיימת אחר הוראות הדין, אלא שזו אף חובתו לעשות כן כאשר עומדת על הפרק בקשה למיזוג עמותות.

1. אשר על כן, ומן הטעמים שפורטו לעיל- הבקשה נדחית.
2. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' שבט תשע"ה, 21 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.