זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט אבראהים בולוס) מיום 15.11.16, לפיה דחה את בקשת המבקשת, בהודעה שהגישה לבית המשפט, להחליף את המומחה הרפואי פרופ' רופמן במומחה חלופי. המשיבה מתנגדת לבקשה.

בהודעת המבקשת שהוגשה לבית המשפט קמא ביום 31.5.16, ביקשה להחליף את פרופ' רופמן בשל העובדה הנטענת על ידה, כי בין בעלה של המשיבה לבין המומחה היכרות אישית ומקצועית. לטענת המבקשת, עובדה זו צריכה להביא לביטול מינויו, ולו מבחינת מראית פני הצדק, שכן לא ניתן לשלול אפשרות של השפעה כלשהי, מודעת או שאינה מודעת, על האובייקטיביות הנדרשת מהמומחה. המשיבה הכחישה את הטענה העובדתית, וטענה שההודעה שהוגשה על ידי המבקשת הוגשה על פי טענות בעלמא מסוג חשש וסברות כלליות שמקורן לא ידוע, ואין בכך כדי להביא להחלפת המומחה.

בית המשפט קמא קבע שעיין בהודעת המומחה ובתגובות שני הצדדים להודעתו ומצא שאין הצדקה לפסילת המומחה. על פי דברי המומחה, קיימת לכל היותר היכרות רחוקה עם בעלה של המשיבה, משום שגם הוא אורתופד כמו המומחה, אך לא קיימת היכרות אישית, והם לא נפגשו מזה יותר מ-10 שנים. על כן, קבע בית המשפט קמא שלא מצא כל קשר או זיקה מהותית בין המומחה לתובעת ובעלה שיצדיקו את החלפתו, וגם לא כאלה שיעלו חשש, ולו בדוחק, שהמומחה לא ינהג בעניינם באופן ענייני ואובייקטיבי.

על כך הוגשה בקשת רשות ערעור ובה נטען בדבר הצורך באובייקטיביות של המומחה, ועל כך כמובן אין מחלוקת. עוד נטען שקיימת היכרות אישית ומקצועית בין המומחה לבין בעלה של התובעת, המצדיקה את החלפתו. כמו כן נטען, שהחלפת המומחה מתבקשת אף נוכח המחלוקת הקיימת בין הצדדים, ולו כדי למנוע משקעים מיותרים אצל מי מהצדדים שיהיה חשש בליבו שקופח ונגרם לו עיוות דין, ואף מטעמים של מראית פני הצדק.

המשיבה בתשובתה חזרה על עמדתה בתשובה להודעת המבקשת בבית המשפט קמא, וטענה שאין שום אינדיקציה לכך שבין המומחה לבין בעלה של המשיבה קיים קשר מקצועי כלשהו, אלא רק קשר רופף מלפני 10 עד 15 שנה. לטענתה, כפי שנקבע ברע"א 8869/13 נעמה פאוור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, על מנת לבסס בקשה לפסילת מומחה, יש להוכיח זיקה מהותית בין המומחה לבין הצד שכנגד על פני פרק זמן משמעותי. על כן, משלא הצביעה המבקשת על טעם כלשהו מלבד תחושותיה הסובייקטיביות, יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא.

המבקשת לא הוכיחה את טענתה העובדתית בדבר קשר רלוונטי כלשהו בין המומחה לבין המשיבה או בעלה. לבקשתה לפסילת המומחה לא צורפה שום ראיה, מלבד הודעת המומחה. הודעה זו ניתנה לאחר שבפניית ב"כ המבקשת למומחה מיום 23.5.16 הודיעה למומחה שהן התובעת והן בעלה הם רופאים, וככל שקיימת היכרות אישית בינו לבין מי מהם, הוא מתבקש לעכב את טיפולו ולהודיע לבית המשפט על כך. המומחה אכן הודיע לבית המשפט ביום 30.5.16 כי "מעצם היות בעלה של התובעת אורתופד, מומחה לכף יד, אני יודע מי הוא, ואני גם פגשתי אותו בעבר. אני בגימלאות כבר 7 שנים ולדעתי, לא פגשתי את בעלה של ד"ר גורליק בין 10-15 שנים. גם לא ידעתי שרעייתו של ד"ר גורליק האורתופד היא רופאה, איני מכיר אותה ואף פעם לא פגשתי אותה". המבקשת לא הביאה כל ראיה הסותרת את הדברים שנאמרו על ידי המומחה.

כפי שנאמר על ידי המומחה, לא פגש את בעלה של המשיבה ב-10 השנים האחרונות, ואין ביניהם יחסים אישיים, אלא המומחה יודע מי הוא, משום שבעלה של המשיבה גם הוא אורתופד. לא הוכח אף לכאורה שיש בין המומחה לבין בעלה של המשיבה קשרים אישיים, אלא שהיו ביניהם מפגשים לפני למעלה מ-10 שנים, כמקובל בין רופאים המצויים באותו ענף של המקצוע. על כן, בדין קבע בית המשפט קמא שלא קיימת היכרות אישית בין המומחה לבעלה של המשיבה, משום שלא הוכחה עובדה זו.

דומה שגם המבקשת הבינה שאין שום בסיס לטענתה העובדתית שלא הוכחה בדבר היכרות אישית בין המומחה לבין בעלה של המשיבה, ולכן טענה להיכרות מקצועית, שאינה בסיס לפסילת מומחה אורתופד. כל אורתופד שימונה כמומחה רפואי, והוא בעל וותק, צפוי להכיר את בעלה של המשיבה כאורתופד, ללא היכרות אישית. אין הדבר מצדיק מינוי אורתופד שאינו בעל וותק כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה, רק על מנת שיבדוק את אישתו של מי שגם הוא אורתופד. גם אישתו של אורתופד זכאית לבדיקת נכותה על ידי אורתופד מומחה, שמומחיותו נבנתה בשנים של נסיון לאחר הכשרה.

אני דוחה גם את הטענה החדשה של המבקשת, שלא עלתה בפני בית המשפט קמא, לפיה די בכך שהיא רוצה להחליף את המומחה, כדי שהוא יוחלף. זה אינו הדין. כל המקרים שבהם דן בית המשפט בבקשה לפסילת מומחה, הם מקרים שבהם המבקש ביקש לפסול את המומחה. בית המשפט העליון קבע שאין די בכך שאחד הצדדים רוצה בכך. יש להוכיח קשרים מהותיים בין המומחה לבין הצד על פני פרק זמן משמעותי (רע"א 8869/13 שצוטט לעיל; רע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית). על כן אני דוחה את הטענה השנייה של המבקשת.

על פי כל האמור לעיל, אין פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא, ואני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 3,510 ₪. המזכירות תעביר למשיבה סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר למבקשת את היתרה.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ז, 01 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.