1. בפניי בקשה מטעם התובעת 2 למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

הרקע העובדתי

2. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. זאת, בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה, עקב תאונת דרכים מיום 27.9.13. על פי האמור בכתב התביעה, סבלה התובעת מחבלות בחלקים שונים בגופה, ובעיקר בצוואר. מאז התאונה, כך בכתב התביעה, נפגעה יכולתה של התובעת לתפקד כבעבר והיא מתקשה בתפקוד עצמאי כפי שתפקדה עובר לתאונה.

3. יחד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה, וביום 4.12.14, מונה לתובעת מומחה רפואי בתחום האורתופדי. ביום 6.1.15 הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום הפסיכיאטרי.

טענות הצדדים

4. התובעת טוענת כי אמנם מונה בעניינה מומחה בתחום האורתופדי, אולם אין בכך כדי למצות את הבירור הרפואי בעניינה, שכן מזה תקופה ארוכה שהיא נוטלת כדורים נוגדי דכאון שניתנו לה על ידי מומחה נוירולוגי, אליו הופנתה מטעם קופת החולים.

5. הנתבעת טענה כי לא קיימת כל בעיה תחום הנפשי, ולכן מלכתחילה כלל לא נתבקש מינוי בתחום הפסיכיאטרי. זאת ועוד, טוענת הנתבעת כי כל המסמכים עליהם נסמכת הבקשה עמדו זה מכבר בפני בית המשפט, עת ניתנה החלטת המינוי ביום 4.12.14, וכי ממילא בכל התיעוד שהוצג, אין כל פנייה לפסיכיאטר, ותלונה בודדת לנוירולוג, אינה מהווה ראשית ראייה למינוי בתחום זה, ולפיכך יש לדחות את הבקשה.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, על מנת לחסוך בדיונים ארוכים, בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים, כי הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי תמחק, וכי התובעת תוכל לשקול הגשת הבקשה בשנית, לאחר שהתיק יועבר לטיפול שופט, ולאחר קבלת הצעת בית המשפט בפשרה. לחלופין, הוצע כי ימונה מומחה אשר בשכרו תישא התובעת.

7. התובעת לא קבלה את הצעת בית המשפט.

דיון והכרעה

8. כידוע, בתביעות על פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השיקום של התובע, היא באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על ידי בית המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. לפיכך, אי מינוי של מומחה רפואי על ידי בית המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו. אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להיגרם לתובע בעקבות סירוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי ב"ראשית ראיה" בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי באותו תחום (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד נד(2) 216 (1990) ; רע"א 3497/98 רזין נ' "המגן" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5)136, 138-139 (1998)).

9. ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פסקה 5 לפסק הדין, 30.5.12) נקבע כי: -

"הנה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר לא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. "

10. במקרה שלפניי, התובעת טוענת כי במשך תקופה ארוכה מאז התאונה הינה נוטלת כדורים נוגדי דכאון, וכי הנוירולוג אליו פנתה במסגרת קופת החולים, ציין כי היא סובלת מהתקפי חרדה.

11. לפיכך, לאחר שעיינתי ובחנתי בשנית את טענות הצדדים, ואת המסמכים הרפואיים של התובעת שהוצגו בפניי, ועל סמך ההלכה הפסוקה בעניין זה, סבורני כי יש במסמכים הרפואיים שצורפו ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה [ולו מחמת הספק], המחייבת מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, לתובעת.

12. אשר על כן, אני ממנה בזאת את ד"ר משה זוהר, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, על מנת שיחווה דעתו בדבר מצבה הרפואי של התובעת בגין תאונת הדרכים מיום 27.9.13.

13. בחוות דעתו מתבקש המומחה להתייחס גם לשאלות הבאות:

(א) האם נותרה לתובעת נכות זמנית או צמיתה כתוצאה מהתאונה, ואם כן, לאיזו תקופה, ומהו שיעור הנכות.

(ב) האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד?

(ג) הקשר שבין התאונה לבין מצבה הרפואי של התובעת.

(ד) המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, ובשים לב לעברו הרפואי של התובעת, לעבודתה ולמקצועה.

(ה) האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מהם סוגי הטיפולים, ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום.

(ו) תקופות אי הכושר החלקי ו/או המלא של התובעת.

14. הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים הרפואיים המותרים בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות, על פי המועדים הקבועים בה על מנת שיעיין בהם לצורך הכנת חוות הדעת, וימסרו עותק לצד שכנגד.

15. המומחה מתבקש להגיש את חוות דעתו באופן ובמועד הקבועים בתקנה 15 לתקנות. כן מתבקש המומחה לפרט בחוות דעתו את המסמכים הרפואיים אשר היו בפניו במועד מתן חוות דעתו.

שכר טרחת המומחה

16. שכר טרחת המומחה יעמוד על סך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הלכה פסוקה היא ש"כאשר נראה כי הצורך במינוי מומחה בתחום מסוים אינו חד משמעי ומדובר במקרה גבולי, יש מקום לשקול חיוב הנפגעת במימון ביניים של שכר המומחה" (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פסקה 20 סיפא לפסק הדין) (30.5.12).

במקרה דנן, נוכח דלות התיעוד הרפואי שהוצג ונוכח הקושי בהסקת קיומה של ראשית ראיה לנכות עקב התאונה, אני סבור כי יש לחייב את התובעת במימון הביניים של שכר המומחה.

לפיכך, בשלב זה, התובעת תישא בתשלום שכר טרחת המומחה ובעלויות הבדיקות עפ"י תקנה 9 (א) לתקנות. זאת, מבלי לפגוע בזכותה להעלות טענה בדבר השאלה על מי מהצדדים תוטלנה העלויות האמורות באופן סופי. ככל שתועלה טענה בעניין זה, תבחן הטענה בהמשך ההליכים בתיק.

17. המומחה יגיש לבית המשפט את חוות דעתו תוך שלושים ימים מיום שהגיעו לידיו כל המסמכים ותוצאות הבדיקות שדרש, ככל שדרש, ולאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור.

תחשיבי נזק

18. לאחר קבלת חוות דעת המומחה יגישו הצדדים תחשיבי נזק כדלקמן:-

התובעת תגיש תחשיב נזק מטעמו בתוך 30 יום מקבלת חוות הדעת.

הנתבעים יגישו תחשיב נזק בתוך 30 יום מקבלת תחשיב הנזק של התובעת.

לתחשיבי הנזק יצרפו הצדדים את כל המסמכים הרלוונטיים להערכת הנזק, לרבות חוות דעת אקטוארית.

19. בשלב זה, אין צו להוצאות.

20. המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ולמומחה, ותקבע תזכורת פנימית ליום 30.12.15.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ה, 16 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.