1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 30.10.14 כנגד המבקשת בהעדר התייצבות, לפיו קיבלתי את ההתנגדות שהגיש המשיב וחייבתי את המבקשת בהוצאות בסך 1,500 ₪.

2. ענייננו בתביעה על סכום קצוב שהגישה המבקשת כנגד המשיב לתשלום בגין יתרת חובה שנותרה בחשבון הבנק שניהל אצל המבקשת.

3. בבקשה זו עותרת המבקשת, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקשת טוענת בבקשתה אליה צורף תצהיר פקידה ממשרד ב"כ המבקשת, כי ביום הדיון אמור היה ב"כ המבקשת לצאת מבית החולים "העמק" בעפולה בו אושפזה אשתו לכיוון בית המשפט לדיון שהיה קבוע לשעה 10:30. עקב בדיקת שהחלה בשעה 9:00 והתארכה נאלץ ב"כ המבקשת להתעכב ויצא מבית החולים לבית המשפט בשעה 10:20, מהלך של 30 דקות. לטענתו של ב"כ המבקשת שוחח עם משרדו במהלך הנסיעה וביקש מן הפקידה להודיע לב"כ המשיב כי הוא יגיע לבית המשפט תוך מספר דקות וכך אכן עשתה. כאשר הגיע מצא את האולם ריק, הודע לו על הדיון שהתקיים בהיעדרו ונמסר לו פרוטוקול הדיון. לטענתו של ב"כ המבקשת אמירתו של ב"כ המשיב בבית המשפט כי נמסר לו כי ב"כ המבקשת יצא מחיפה לפני מספר דקות נוגדת את מה שמסרה לב"כ המשיב פקידת המשרד. המבקשת טוענת כי בנסיבות האמורות יש הצדקה לבטל את פסק הדין ומציינת עוד כי להתנגדות לגופה אין סיכוי של ממש שכן היא הוגשה באיחור, לא נעשתה כל הדברות עניינית לסיום התיק וטענותיו של המשיב ביחס לחוב הן כלליות וסתמיות.

4. המשיב מתנגד לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתו, לבקשה לא צורף תצהיר של ב"כ המבקשת, ולא הוכח כי בכלל התייצב בבית המשפט. עוד הוא טוען כי היה מצופה מן המבקש המנהל משרד בו יותר מ – 5 עורכי דין, לכלכל ולתכנן זמנו היטב ולכל היותר לשלוח עו"ד אחר ממשרדו להופיע לדיון, בפרט כאשר בכל ההליכים עד לדיון טיפל עו"ד אחר ממשרדו של ב"כ המבקשת. עוד הוא טוען כי המתין בבית המשפט 25 דקות עד שביקש מבית המשפט לקיים את הדיון, במהלכן שוחח עם משרד ב"כ המבקשת ונמסר לו כי ב"כ המבקשת יצא מחיפה לכיוון בית המשפט. המשיב טוען כי מאחר והאיחור אינו מוצדק ולא הוצג טעם מיוחד שיש בו כדי להביא לקבלתה של הבקשה יש לדחות את הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

6. בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).

7. ביטול מכוח חובת הצדק - כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל בשל העדר המצאה כדין של ההזמנה לדין, אזי הפגם מהווה עילה לביטול פסק הדין, זאת מאחר ולא ניתנה למבקש הזדמנות ראויה להשמיע טענותיו (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).

בענייננו, אין טענה כי פסק הדיון הנו פגום. ב"כ המבקשת אינו חולק כי הוזמן לדיון וידע עליו ומשכך, אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

8. ביטול על פי שיקול דעת - כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל שהציג המבקש לאי התייצבותו וכן את סיכויי ההצלחה אשר בפיו (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם ביום 2.02.2009). כן נקבע, כי במידה וניתן לרפא את הפגם הדיוני בהעדר התייצבות בדרך של פסיקת הוצאות ולאפשר דיון מחודש בתיק - יש לעשות כן, מכוח עיקרון המידתיות ולשם מניעת פגיעה בזכויות היסוד של הצדדים (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2), 217).

בבדיקת סיבת המחדל יש לבחון האם נבע מזלזול, רשלנות, או שקיים נימוק ראוי לכך. בנוסף, על בית המשפט לשים לנגד עיניו כי מבחן בדבר סיכויי ההצלחה הוא המבחן העיקרי (בר"ע (חיפה) 1835/07 יהודה לוי ואח' נ' מזיג דוד (פורסם ביום 5.11.2007).

9. מן הכלל אל הפרט, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בענייננו לאורה של ההלכה שנסקרה לעיל, מצאתי כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

10. אכן, מחדליה של המבקשת ביחס לסיבת המחדל בגינה ניתן פסק הדין בהעדר התייצבות, אינם מניחים את הדעת. מסכים אני עם ב"כ המשיב כי לאור מצבה הרגיש של אשת ב"כ המבקשת ראוי היה כי ישלח עו"ד אחר ממשרדו לדיון. עם זאת, אינני סבור כי התנהלות המבקשת ו/או בא כוחה מגיעים לכדי זלזול בהליך השיפוטי. התביעה הוגשה על ידי המבקשת ויש לה עניין ברור בקיומו של ההליך המשפטי. הבקשה לביטול פסק דין הוגשה במועד וצורף לה תצהיר תומך

בנסיבות האמורות, אני קובע כי התקיים התנאי הראשון בבחינת הבקשה לביטול פסק הדין.

במעמד זה אציין כי זכור לי שב"כ המבקשת הופיע בפניי לאחר שהסתיים הדיון ופירט את סיבות איחורו.

11. אשר לסיכויי ההגנה שבפי המבקשת, המדובר בתביעה על סכום קצוב שהוגשה על ידי מוסד בנקאי והיא מגובה באסמכתאות. על בסיס זאת ניתן לומר כי סיכויי התביעה אינם נמוכים.

12. משכך, הרי שמן הראוי לבטל את פסק הדין ולהעניק למבקשת את יומה בבית המשפט. שקלתי האם לפטור את המבקשת מתשלום הוצאות וזאת בשל הסיבות הרפואיות שגרמו לאיחור אולם הגעתי למסקנה כי את האיחור ניתן היה למנוע לו היה ב"כ המבקשת ממנה עו"ד אחר ממשרדו להופיע וזאת בהיעדר יכולת לצפות התפתחויות אפשריות הנובעות מן המצב הרפואי הלא פשוט המשתקף מן החומר הרפואי שהוצג בפניי. אין חולק כי לישיבה התייצבו המשיב וב"כ ונגרם להם אובדן זמן והוצאות בגינם הם זכאים להוצאות.

13. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 30.10.14 ומחייב את המבקשת בהוצאות המשיב בסך 750 ₪ וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך. הסכום ישולם לידי ב"כ המשיב תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום וכעד למועד התשלום בפועל.

14. אני קובע את הדיון בהתנגדות במעמד הצדדים וב"כ ביום 22.3.15 שעה 13:00.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ה, 24 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.