1. לפנינו תביעת התובעת להכיר באירוע מיום 4.11.2012 במסגרתו החליקה באמבטיה בעת שהיתה בהשתלמות, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").
2. המל"ל דחה את תביעת התובעת להכיר באירוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 5.6.2013.

מכאן, התביעה שלפנינו.

1. התובעת הגישה תצהיר לתיק וביום 2.3.2016 התקיים דיון הוכחות. לאחר מכן הצדדים הגישו סיכומים בכתב לעניין התשתית העובדתית ובסוגיה האם יש מקום למנות מומחה מטעם בית הדין בתיק זה.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-

1. התובעת ילידת שנת 1957.
2. התובעת עבדה בעירית חיפה בתפקיד של מזכירה ומנהלת חשבונות במחלקת החינוך בבית ספר עירוני ו' וזאת עד ליום 1.11.2013, מועד יציאתה לפנסיה.
3. בתקופה שבין 4.11.2012 ועד 8.11.2012 שהתה התובעת בים המלח, במלון לאונרדו פלאזה וזאת במסגרת שתי השתלמויות בהן השתתפה - הראשונה – בדיני עבודה ויחסי עבודה והשניה בנושא "המשפחה כארגון כלכלי". השתלמויות אלו אורגנו על ידי העמותה לקידום מקצועי אליה משתייכת התובעת שהינה עמותה המסובסדת על ידי עירית חיפה.
4. על פי תלוש השכר – ימי השתלמות הינם ימי עבודה רגילים בגינם קיבלה התובעת תשלום.
5. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 2.3.2016 התקבל הסבר לגבי הקשר בין המעסיק (עיריית חיפה) לבין העמותה אשר ארגנה את ההשתלמויות, וזאת ממר יוסי נקיבלי אשר שימש בתקופה הרלוונטית כמנהל כח אדם של חינוך, תרבות וספורט בעירית חיפה ואשר העיד בתיק מטעם הנתבע.

מר נקבילי הסביר שבשירות הציבורי המעסיק מפריש עבור כל עובד סכום שנע בין 600 ל-700 ש"ח בשנה לעמותות סקטוריאליות אליהן משתייכים העובדים וזאת בהתאם לסקטור הספציפי שאליו משתייך כל עובד. הפרשות אלו מבוצעות בהתאם להסכמים הקיבוציים. באמצעות כספים אלו העמותות מממנות השתלמויות לעובדים המשתייכים אליהם כאשר היתרה משולמת על ידי העובד.

מר נקבילי הסביר עוד, שההשתלמויות שהתובעת השתתפה בהן בנובמבר 2012 היו מיועדות לעובדי עיריית חיפה בדירוג האחיד – דירוג הכולל עובדי מזכירות, שרתי בית ספר ועובדי נקיון.

1. באשר לאינטרס המעסיק להפריש כספים לעמותות ובכך לממן את ההשתלמויות של העובדים – מר נקבילי הסביר כי למעסיק אינטרס להגביר את הידע אצל עובדיו כדי שיתפקדו בצורה טובה יותר וכי מדובר בהשתלמויות שמעניקות ידע כללי ולאו דווקא מידע הדרוש לעבודה.

עם זאת, במקרה הספציפי, היה מר נקבילי סבור שההשתלמות בדיני עבודה היתה נחוצה לתובעת לצרכי עבודתה, שכן היא היתה אחראית לשמירת הקשר בין העירייה לבין העובדים הזותרים ועובדי הניקיון בבית הספר בו עבדה.

1. נציין, כי גם על פי עדות התובעת בחקירתה הנגדית – ההשתלמויות היו נחוצות לה לצרכי עבודתה לאור תפקידה בבית הספר. כדי לחזק טענתה לענין נחיצות ההשתלמויות, הפנתה התובעת למסמך שנחתם על ידי המנהל הישיר שלה, מנהל אגף משאבי אנוש ומנהל המחלקה לניהול ופיתוח – בו נרשם כי ההשתלמויות נחוצות לה לעבודתה.
2. באשר לאירוע התאונתי - לגרסת התובעת – ביום הראשון להשתלמות - 4.11.2012 בשעה 16.00, כאשר נכנסה לאמבטיה בחדר במלון, בטרם החלה ההשתלמות בפועל, היא החליקה, נפלה ונחבלה ברגליים, במפשעה ובכתף שמאל.

התובעת פנתה לרופא של המלון, אשר בדק אותה למחרת היום והמליץ על תרופות, קרח ומנוחה. התובעת נשארה במלון עד לסיום ההשתלמויות. כאשר חזרה לחיפה פנתה התובעת לקופת חולים "לין".

1. יצוין, כי לאחר הגשת התביעה לבית הדין ביקשה התובעת להקפיא את תביעתה והגישה תביעה למל"ל לקבלת דמי תאונה.

המל"ל דחה את התביעה לדמי תאונה והתובעת ביקשה להמשיך בתביעתה נשוא פסק דין זה.

עיקר טענות התובעת בסיכומים מטעמה–

1. ביום 4.11.2012, היום הראשון להשתלמות, לאחר שהתובעת הגיעה למלון והחלה בסביבות השעה 16.00 בהכנה להשתלמות, נכנסה התובעת לאמבטיה כדי להתקלח ואז היא החליקה ונחבלה בגופה.
2. ימי ההשתלמות משולמים לתובעת במסגרת תלוש שכרה והתובעת משלמת בעד ההשתלמות סכום סמלי בלבד, כאשר היתרה מסובסדת על ידי המעסיק באמצעות העמותה לקידום מקצועי.
3. המעסיק אישר, כי ההשתלמות נערכה מטעמו וכי הוא יזם את השתתפות התובעת בלימודים וכי הלימודים היו דרושים לביצוע תפקידה של התובעת.
4. גם בטופס הבקשה למענק ההשתלמות מטעם המעסיק, חתמו שני גורמים מהמעסיק כי הם ממליצים על השתתפות התובעת בהשתלמות וכי ההשתלמות נדרשת לתובעת על מנת להשלים ידע מקצועי החיוני לתפקידה.
5. על בית הדין לבחון קודם כל האם האירוע שבה נפגעה התובעת קשור לעבודה ומהי זיקתו לעבודה, ולאחר מכן על בית הדין לבדוק את האירוע התאונתי הספציפי בו נפגע העובד. מפנה לפסיקה המתייחסת להשתלמויות מקצועיות ובמיוחד לפס"ד כנף - המפרט רשימת מבחנים המלמדים מתי מדובר בהשתלמות מקצועית אשר הינה פעילות נלוות לעבודה.
6. בענייננו, ההשתלמות היא מקצועית, חיונית לתפקידה של התובעת והדבר עולה מהגדרת נושא ההשתלמות ומעדותו של נציג המעסיק.
7. התובעת עמדה בשלב הראשון והוכיחה את הקשר הסיבתי בין ההשתלמות לבין העבודה. באשר לשלב השני – התובעת הגיעה לבית המלון וכאשר התכוננה לקראת ההרצאה, היא נכנסה לחדר האמבטיה, מכאן שהשלב שבו היא נפגעה – היה בשלב ההכנה להרצאה. ב"כ התובע סבור, כי הפעילות שבמהלכה נפגעה התובעת היתה חלק אינטגרלי מתוכנית הפעילות של ההשתלמות והכניסה למקלחת לא ניתקה את הקשר הסיבתי עם ההשתלמות.

עיקר טענות הנתבע בסיכומים מטעמו –

1. סעיף 79 לחוק מגדיר מהי פגיעה בעבודה ומהי תאונה בעבודה, כאשר לצורך הכרה בנפגע בעבודה על המבוטח להוכיח כי התאונה ממנה נפגע ארעה תוך כדי עבודתו.
2. הגדרת הפסיקה ל"תוך כדי עבודה" הורחבה במהלך השנים ואף כוללת פעולות נלוות לעבודה.
3. על פי הפסיקה לצורך הכרה בפעולה כפעילות נלוות לעבודה נדרשת התקיימות של זיקה סבירה בין הפעולה לבין עבודת המבוטח במשמעות הצרה.
4. בחינת קליפתה החיצונית של המעטפת – כלומר זיקת ההשתלמות לעבודת התובעת - מעניין זה עולה בבירור ממכלול הראיות שהאירוע לא היה מאורגן על ידי המעסיק ואף לא היה למעסיק עניין בהשתלמות.

אישור יציאת העובדים להשתלמות היה לאור ההסכם הקיבוצי בשירות הקיבוצי.

מדובר בהשתלמות שכל עובדי העירייה בדירוג האחיד רשאים להשתתף בה ותכני ההשתלמות לא היו מכוונים לתפקידה המקצועי של התובעת, יהיה תפקידה אשר יהיה.

מפנה לעניין רינה עאמר (עב"ל 368/08) שדומה מאוד לענייננו ואשר מעלה ספק האם התקיים התנאי הראשון למבחן שנקבע על ידי בית הדין.

1. לחילופין – אף אם יקבע שיש זיקה בין ההשתלמות לבין מקום העבודה הרי שלא מתקיים השלב השני של המבחן - "גלד פנימי של המעטפת" ולא הוכח שיש זיקה בין האירוע הספציפי לאירוע הנלווה בכללותו. האירוע התאונתי הספציפי התרחש שלא בשעות פעילות ההשתלמות ולא במסגרת פעילות יזומה.

בית הדין מופנה לפס"ד ב"ל נ' זילברמן.

דיון והכרעה

1. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של העובד אצל מעסיקו או מטעמו.

לשון אחר - יש לבדוק האם הפעילות היתה הן תוך כדי העבודה והן עקב העבודה (שני קריטריונים שונים).

1. כפי שפורט לעיל – בענייננו התובעת החליקה באמבטיה בעת ששהתה בהשתלמות במלון בים המלח, השתלמות אשר אורגנה על ידי העמותה המקצועית אליה היא משתייכת במסגרת עבודתה בעירייה.
2. בענייננו התמקדו הצדדים בשאלה - האם ההשתלמות בה השתתפה התובעת היתה פעילות נלוות לעבודתה, דהיינו – התמקדו בשאלת ה"תוך כדי עבודה".

נקדים ונאמר כבר עתה, כי אין אנו סבורים שזוהי השאלה הרלוונטית בתיק זה – אלא השאלה הרלוונטית מתייחסת לפעולה שביצעה התובעת בעת שנפגעה – רחצה (מקלחת) – והאם מדובר בפעולה "עקב" העבודה.

1. נזכיר, כי לפי תצהיר התובעת "כאשר נכנסתי לאמבטיה, להכנה להשתלמות, פתאום החלקתי ונפלתי".

בהקשר זה נציין תחילה, כי התובעת לא טענה ובוודאי שלא הוכיחה, כי היה גורם חיצוני כלשהו אשר גרם לכך שהחליקה באמבטיה.

בהתאם לפסיקה - לא כל פגיעה שבמהלכה נפגע עובד הינה פגיעה בעבודה רק משום שהעובד נפגע כאשר היה בעבודה. על מנת שפגיעה תחשב לפגיעה בעבודה יש צורך בהוכחת הגורם לפגיעה. כך למשל - כאשר אדם נופל בהיותו בעבודה עקב חולשה או סחרחורת מבלי שהיתה סיבה חיצונית לנפילה - התאונה לא תחשב כתאונה עקב עבודה.

ראה לעניין זה עב"ל ארצי 751/07 אידה שפיגל.

1. כפי שפורט – בענייננו התובעת לא טענה ובוודאי שלא הוכיחה כי היה גורם חיצוני שגרם לנפילתה ומעדותה עולה כי הנפילה ארעה עקב גורמים הקשורים בה בלבד.
2. יתרה מכך – התובעת נפגעה בעת שביקשה להתקלח בחדרה עובר למפגש הראשון בהשתלמות.

אנו סבורים שפעילות של רחצה לצרכי התרעננות אינה פעילות "עקב העבודה" אלא מדובר בפעילות פרטית שאינה קשורה לעבודה.

בעניין אריה ברזילי (עב"ל 131/09) החליק התובע, עובד עצמאי במקלחת ביתו הפרטי לאחר שהתלכלך במתחם העבודה המצוי בקומה התחתונה בביתו. בית הדין הארצי פסק "הפעולה בגידרה ארעה התאונה אינה פעולה שניתן לראותה בצורה סבירה כפעולה הבאה "עקב" העבודה, שם נקבע כי המקלחת לא נדרשה על מנת לאפשר לתובע לחזור לעבודתו".

גם בענייננו אין אנו סבורים שרצונה של התובעת להתרענן לפני ההשתלמות הינה פעולה המבוצעת "עקב העבודה", אלא מדובר בפעולה פרטית של התובעת אשר אינה קשורה כלל לעבודה.

1. מכל המפורט לעיל – מאחר ופעולת הרחצה שבמסגרתה נפגעה התובעת לא היתה קשורה לעבודה ולא היתה "עקב" העבודה דין התביעה להדחות כבר בשלב זה ואין אנו נדרשים לבדוק האם ההשתלמות היתה פעילות נלווית לעבודה.
2. מכל המפורט לעיל – דין תביעה זו להדחות.

סוף דבר

1. מכל המפורט לעיל – דין התביעה להדחות.
2. אין צו להוצאות.
3. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.