1. לפניי תביעה כספית על סך 16,084 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.12.2013 בין כלי רכב מ"ר 27-872-12 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 55-670-13 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2. למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה.

3. נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4. בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות אך עם הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

אני מאמין לגרסתו של נהג רכב הנתבעת אשר עדותו הותירה בי רושם מהימן יותר על פני העדות של נהג רכב התובעת.

תיאורו של נהג רכב הנתבעת לגבי אופן התרחשות התאונה, מתיישב עם מוקדי הנזק בשני הרכבים.

אציין כי הסבריו של נהג רכב הנתבעת בעניין זה משכנעים ביותר.

זאת, לעומת גרסתו של נהג רכב התובעת שהייתה בלתי משכנעת.

משכך, שוכנעתי כי התאונה קרתה מאחר שנהג רכב התובעת לא שמר מרחק מרכב הנתבעת שנסע מלפניו. על נהג רכב התובעת היה לקחת בחשבון בלימת פתע מצד הרכב שמלפניו, ולכן היה עליו לשמור מרחק ממנו. משלא עשה כן הרי שנהג רכב התובעת נהג ברשלנות.

לפיכך, לא מצאתי להטיל אחריות על נהג רכב הנתבעת בגין קרות התאונה.

6. בנסיבות העניין, אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות, למעט שכר עדים.

7. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, א' שבט תשע"ה, 21 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.