30 אוקטובר 2014

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת המבקשת, היא התובעת בהליך שבכותרת (להלן: התובעת), לפטור אותה מתשלום אגרת המשפט לנוכח מצבה הכלכלי הדחוק.

2. בתביעתה עותרת התובעת כי נחייב את המשיבים (להלן: המדינה ובית הספר בהתאמה), ביחד ולחוד, בתשלום סכומים שונים בגין תקופת עבודתה בבית הספר וסיומה. זאת בעיקר על רקע טענתה לפיטורים שלא כדין בעודה הרה. בין היתר, נתבע פיצוי בגין העסקה מבלי שניתנה לתובעת הודעה לעובד, פיצויי פיטורים, שכר עבודה, פיצוי בגין הפסד דמי לידה, פדיון דמי הבראה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי ללא הוכחת נזק. רכיבי התביעה נאמדים בסך כולל של 231,648 ₪.

3. סכום האגרה עומד על 2,293 ₪. נטעים מיד כי ככל הנראה נפלה טעות קולמוס בכתב התביעה במובן זה שבגין "הפרת חוק הודעה לעובד" נתבעו בסעיף 37 לכתב התביעה 10,000₪ ואילו בסעיף 78 לכתב התביעה נתבעו 15,000 ₪. לצורך חישוב גובה האגרה האמור הנחנו כי הסכום הנתבע ברכיב זה הוא 10,000 ₪ בלבד.

הבקשה

4. התובעת מבקשת לפטור אותה מתשלום אגרת המשפט בגין תביעתה. לטענתה היא פוטרה ביום 31.8.2013 בהיותה הרה ומאז היא מתקשה לשוב למעגל העבודה. בתצהיר מתוקן שהגישה, בהתאם להחלטה מיום 31.7.2014, טוענת התובעת כי היא אם לארבעה ילדים המתקיימים כיום בדוחק רב ממשכורתו היחידה של בעלה, בסך של כ-5,000 ₪. לטענת התובעת הוצאות המשפחה מרובות והן כוללות תשלום למטפלת ושכר דירה בסכום העולה על ההכנסה החודשית. לטענת התובעת נפתח נגדה תיק הוצאה לפועל בגין חוב בסך 18,576 ₪ לבנק ירושלים. התובעת צירפה לתצהירה דפי חשבון מבנק יהב ומבנק דיסקונט המלמדים על קבלת סיוע לא קבוע ובסכומים משתנים מבני משפחה. דפי החשבון מלמדים על יתרת חובה. כן צירפה עותק מהאזהרה שקיבלה מאת רשות האכיפה והגבייה בגין החוב לבנק ירושלים. לטענת התובעת אין בבעלותה נכסים ובכלל זה נכס מקרקעין, למעט רכב שקיבלה במתנה.

5. המדינה מתנגדת לבקשה. לטענתה התובעת לא הוכיחה היעדר יכולת כלכלית. אדרבא, לפי הנתונים שהמציאה התובעת יש לה הכנסה קבועה בדמות משכורתו של בעלה, הכנסה מקצבת ילדים וכן תמיכה כלכלית מבני משפחתה. לעומת זאת התובעת נמנעה מלפרט את המאמצים שעשתה לשם מציאת עבודה, ולא המציאה מסמכים המעידים שאין ברשותה חסכונות או פקדונות, אם כי הודתה שיש ברשותה רכב. כך התובעת לא הבהירה אלו ניסיונות עשתה כדי לגייס כספים לצורך תשלום האגרה. יתרה מכך, סכום התביעה מופרז ביחס לעובדות ולרכיבי התביעה.

באופן דומה התובעת לא הוכיחה עילת תביעה, והיא אף לא טענה בבקשה דבר לעניין סיכויי התביעה. לטענת המדינה לא בכדי, שכן התובעת לא פוטרה, אלא עשתה דין לעצמה ונמנעה מלהתייצב לעבודה במהלך שנת הלימודים תשע"ד.

לנוכח האמור המדינה מבקשת לדחות את הבקשה.

6. בית הספר לא הגיב לבקשה.

7. התובעת מצידה השיבה לטענות המדינה וטענה כי עלה בידה להוכיח חוסר יכולת כלכלית. בין היתר, היא הוכיחה שמשפחה בת 5 נפשות מתקיימת ממשכורת הקרובה לשכר מינימום. לטענת התובעת בהתאם לתקנות היא אינה נדרשת להיעזר באחרים לצורך תשלום האגרה, ומכל מקום העזרה הכלכלית שהיא מקבלת מבני משפחתה מספיקה בקושי לפרנסת בני המשפחה. זאת ועוד, לטענת התובעת העובדה שהיא מחזיקה רכב אינה מלמדת בהכרח על יכולת כלכלית.

דיון והכרעה

8. לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפניי הריני מורה כמפורט מטה.

9. תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח - 2008 (להלן: התקנות) קובעת כך:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

10. בהתאם לאמור בתקנה 12(ב) לתקנות, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים. הראשון, אי יכולת המבקש לשלם את האגרה כאשר לעניין זה יש להביא בחשבון את שאלת גובה האגרה, והשני, קיומה של עילת תביעה (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר – נשיץ ברנדס ושות' (14.2.2010); ע"א 8974/04 פלוני – פלונית פ"ד נט(4) 721 (2005); בשג"ץ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם – שר הבריאות (7.5.2009)).

11. נפנה אפוא לבחינת התקיימות שני התנאים בענייננו.

אשר לתנאי הראשון – דעתי היא שעלה בידי התובעת להוכיח חוסר יכולת כלכלית. המסמכים שהמציאה התובעת מלמדים שהוצאות התא המשפחתי עולות על ההכנסות ומשכך גם על מצב כלכלי דחוק. מן המסמכים ניתן ללמוד כי התובעת מקבלת סיוע כספי מבני משפחה. כן ניתן ללמוד על קיומם של חובות בסך כולל של כ-22,000 ₪ בדמות חוב לבנק ירושלים, חוב לחברת החשמל ויתרת חובה בחשבון העו"ש בשני בנקים. בהתייחס לטענות המדינה אטעים כי אין לדרוש מהתובעת להוכיח שניסתה לגייס את סכום האגרה מבני משפחה, שכן התקנות אינן דורשות זאת. כמו כן וביחס לטענה שהתובעת מחזיקה רכב מקובלת עליי עמדת התובעת שקיומו של רכב אינו מלמד בהכרח על יכולת כלכלית (ראו: בג"ץ 10662/09 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.2.2012)). אפשר שהצורך בהחזקת הרכב נובע מהעובדה שהתובעת ובני משפחתה מתגוררים ביישוב מרוחק והמפרנס היחיד במשפחה עובד מחוץ ליישוב. הרושם הוא שהתובעת נעדרת יכולת כלכלית, אם כי צודקת המדינה בטענתה כי התובעת לא הבהירה כדבעי אם אכן אין לה או לבעלה חשבונות חסכון כלשהם.

אשר לתנאי השני – נכונה אני להניח ולו לצורך החלטה זו, כי ככל שיוכחו הטענות שנטענו בכתב התביעה הרי שעל פני הדברים התביעה מגלה עילה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שחלק מרכיבי התביעה כומתו בסכומים משמעותיים ומעבר למקובל בהלכה הפסוקה. הדברים אמורים במיוחד, אולם לא רק, לרכיב שעניינו פיצוי ללא הוכחת נזק. נזכיר, כי בבתי הדין לעבודה ובשים לב לאופיים המיוחד, האגרות הנגבות נמוכות ונגבות בעיקר בגין רכיבים דוגמת הפיצוי הנתבע. משמבכרת תובעת להגיש תביעה בגין פיצוי ללא הכוחת נזק בסכום גבוה מהמקובל, גורר הדבר עליה ניכרת בגובה האגרה. רוצה לאמר, שאם הייתה התובעת מכמתת תביעתה בסכומים המקובלים הייתה מתקשה פחות לעמוד בתשלומה.

12. זאת ועוד. בהתאם להלכה הפסוקה תכליתה של האגרה היא, בין היתר, למנוע הגשת הליכי סרק לערכאות המשפטיות כמו גם חיוב התובעים לכמת את תביעתם באופן ריאלי. האגרה משקפת אפוא את הסיכון שאותו נוטל התובע בעת הגשת התביעה (ראו למשל: ע"א
(עליון) 10537/03 מדינת ישראל – יש גד תעשיות לתשתיות (1993) בע"מ, פ"ד נט(1) 642, 648 (2004)). לשון אחרת, יש לקבוע כי מתן הפטור מתשלום אגרה מטעמים כלכליים לא נועד לאפשר לתובעים להגיש תביעות גבוהות מבלי לשאת בסיכון כלשהו.

13. לנוכח כל האמור, בשים לב לגובה האגרה ולכך שהישענות על הקופה הציבורית צריכה להיות המוצא האחרון, לא מצאתי לפטור את התובעת מתשלום האגרה. עם זאת ומכוח סמכותי הקבועה בתקנה 12(ו) מצאתי כי נסיבות העניין מצדיקות להרשות למבקשת לשלם את האגרה בשני תשלומים שווים ועוקבים.

כאן המקום לציין, כי טרם הוגש כתב הגנה ולפיכך אין מניעה כי כתב התביעה יתוקן באופן שיעמיד אותו על סכומים שיהא בהם כדי להפחית את גובה האגרה באופן ניכר.

14. סוף דבר – על יסוד כל האמור הבקשה לפטור מאגרה נדחית. התובעת תשלם את האגרה בשני תשלומים שווים בימים 10.11.2014 ו – 10.12.2014. התובעת תודיע לבית הדין על תשלום מלוא האגרה לא יאוחר מיום 14.12.2014. או אז יקצב המועד להגשת כתבי ההגנה. תשומת הלב כי אי תשלום האגרה במועד יגרור את מחיקת התביעה ללא התראה נוספת.

המזכירות תמציא לתובעת שוברי תשלום מתאימים.

15. מעקב: 15.12.2014.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ה, (30 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.