1. הנאשם נדון לעונש מאסר בן 24 חודשים במסגרת תיק זה, לפני כב' השופט איתן קורנהאוזר, וזאת ביום 17.7.2016. במעמד הדיון ביקש ב"כ הנאשם לדחות את מועד תחילת ריצוי העונש לחודש ספטמבר. ב"כ המאשימה הותיר זאת לשיקול דעת בית המשפט, בכפוף להפקדה כספית וצו עיכוב יציאה מן הארץ. בהחלטתו, כב' חברי כך:

"לפיכך, מורה על עכוב ביצוע גזר הדין עד ליום 20.9.2016 בשעה 11:00, בכפוף להפקדה בכספית בסך 3,500 ₪. ניתן להתייחס לסך של 500 ₪ אשר הופקד במסגרת סכום ההפק[ד]ה שנקבע. בנוסף, יעמדו יתר הערבויות בתוקף עד לתחילת ריצוי העונש, לרבות ערבות צד ג' וערבות עצמית. ניתן בזאת צו עכוב יציאה מן הארץ...".

1. עוד באותו יום, ניתנה החלטה נוספת "בפתקית" בזו הלשון:

"באולם התייצב ב"כ הנאשם וכן מר עבדאללה חמדאן, אשר הגיע על מנת לשלם את סך הערבות שנקבע. לאחר שקיבל לידיו שובר לשם הפקדת המזומן, ניגש לסניף דואר קרוב אך נאמר לו שבשל שביתה לא ניתן להעביר את ההפקדה לקופת בית המשפט, ולכן לא ניתן לשלם את השובר. בנסיבות אלה, לאחר שמר חמדאן יחתום על ערבות צד ג' בסך 3,500 ₪, תינתן אורכה לשם ההפקדה הכספית, זאת עד ליום 28.7.2016. בנסיבות אלה, לאחר החתימה ניתן לשחרר את הנאשם אשר יתייצב לריצוי עונשו במועד הנדחה שנקבע".

1. ביום 15.8.2016 נסרק לתיק ייפוי כוח לייצוג הנאשם ע"י עורכי הדין ג'ומעה ח'לאילה ועבדאללה חמדאן (הערב).
2. ביום 1.9.2016 הוגש ערעור מטעם הנאשם לבית המשפט המחוזי, ע"י עו"ד ח'לאילה והערב במסגרת עפ"ג 391-06-16, יחד עם בקשת עיכוב ביצוע תחילת ריצוי העונש. כב' השופט כרמל קבע ביום 12.9.2016 כי תחילת ריצוי העונש תעוכב "עד הדיון בערעור". ביום 26.10.2016 נדחה הערעור, ובית המשפט המחוזי הנכבד הורה לנאשם להתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 20.11.2016 עד השעה 10:00.
3. הנאשם, באמצעות עו"ד ח'לאילה, הגיש ביום 21.11.2016 בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"פ 8987/16). בהחלטתו מאותה יום, דחה כב' השופט שהם את הבקשה, וכן את בקשת עיכוב ביצוע תחילת ריצוי העונש, וקבע, כי על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו עד למחרת, 22.11.2016 בשעה 10:00.
4. למחרת, 22.11.2016, ביום שנועד להתייצבות לריצוי העונש, הוגשה "בקשה דחופה לדחיית ביצוע ריצוי עונשו של המבקש" לבית המשפט העליון במסגרת אותו הליך. בהחלטתה, עמדה כב' השופטת ברון על כך שהנאשם המרה את הוראות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון כאחד, שעה שלא התייצב לשני מועדים של תחילת ריצוי העונש שקבעו ערכאות אלו. עם זאת נקבע, כי הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.11.2016, יחד עם קביעת דיון בבקשה ליום 30.11.2016. מהחלטת כב' בית המשפט העליון מיום 30.11.2016 עולה, כי הנאשם לא התייצב לריצוי עונשו גם במועד הנדחה, ולא הגיע לדיון שנקבע בבית המשפט העליון. לכן נמחקה הבקשה.
5. יצוין, כי במקביל להליכים שפתחו עוה"ד ח'לאילה והערב בבית המשפט העליון, הוגשה בקשה מקבילה וזהה בתכליתה לבית משפט זה. ביום 23.11.2016 קבע כב' השופט קורנהאוזר כך:

"הבקשה הוגשה באיחור, בסד זמנים אשר אינו מאפשר קיום דיון אפקטיבי, זאת לאור העובדה שהמשיב החל למעשה בריצוי מאסרו אתמול. בנוסף, לא ברור מדוע הבקשה לא עלתה על-ידי המבקש במהלך הדיון בבית המשפט העליון. מאחר ובנסיבות אלה הבקשה הפכה ללא רלוונטית – הבקשה תמחק".

1. הנאשם התייצב לריצוי עונשו ביום 10.9.2019 לאחר שנעצר באופן אקראי לאחר שהוכרז כדרוש, וכן הוגש נגדו כתב אישום בגין אי התייצבותו למאסר, שם יוחסו לו עבירת הפרה הוראה חוקית (ת"פ 32332-02-20). גזרתי את דינו בתיק זה ביום 9.9.2020.
2. ביום 3.3.2020 הוגשה הבקשה שלפניי לחילוט ערבותו של הערב. נטען, כי מאחר שהערב חתם על ערבות שנועדה להבטיח התייצבות למועד נדחה של תחילת ריצוי עונש מאסר, והמועד חלף מבלי שהנאשם החל בריצוי עונשו, אלא לאחר תקופה ארוכה, תכלית החתימה לא קוימה ולכן יש לחלט את הערבות.
3. דיון בבקשה התקיים לפניי ביום 6.9.2020. במסגרת הדיון אמר הערב, כי "מהחלטת בית המשפט מיום 17.7.2016 ברור שהייתי ערב על תשלום סך 3,500 [₪] בכמה ימים, ולא הייתי ערב להתייצבות הנאשם. ההפקדה הופקדה" (עמ' 5, ש' 13-14). בהמשך אמר: "ההחלטה שאני רואה עכשיו מיום 17.7.2016 בפרוטוקול אינה מוכרת לי. מי שייצג את הנאשם היה עו"ד ג'ומעה ח'לאילה. אני חתמתי כדי לקבל ארכה של כמה ימים לשלם 3,500 ₪ ולא חתמתי על ערבות אחרת" (עמ' 6, ש' 1-3). עוד היפנה הערב לנספח שצורף לבקשת המדינה, ולדבריו, לא צוינו בנספח תנאי הערבות.
4. עיון בכתב הערובה שנחתם ע"י הערב מלמד, כי לא מולאו תנאי ההתחייבות או הערובה, כאשר ניתן הייתה למלא, ובהם למשל: "א. להתייצב למשפט...; ב. להתייצב לנשיאת עונש שהוטל במשפט בתיק...." וכד'. יחד עם זאת מולאו פרטי הערב במלואם, תוך שצוין שמקום העבודה וכתובתו הוא "משרד עו"ד – סלאח א-דין 12 ירושלים".

דיון והכרעה

1. על-פניו, התנהלותו משרד עורכי הדין ח'לאילה והערב מעוררת חוסר נוחות, בלשון המעטה. בגזר דיני בעניינו של הנאשם עמדתי על כך, שלטעמי, מידת אשמו של הנאשם באי-התייצבותו לעונש מופחתת נוכח העצה הרעה שקיבל, או היעדר [ר': ת"פ 32332-02-20 מ"י נ' אבו חסין (מיום 9.9.2020, עמ' 10 ש' 8)] נוכח הראיות לעונש שהביא הסניגור. כך גם עצם העובדה שהערב, שעל-פי ייפוי הכוח מיום 15.8.2016 החל לייצג את הנאשם, חתם לו ערבות, וזאת לכאורה, בניגוד לאיסור שבכלל 10 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"-1986 ובאופן הסותר את דברי הערב ביחס לייצוג שצוטטו לעיל (עמ' 6, ש' 1-3).
2. לצד זאת, נדמה שאין לקבל את בקשת המאשימה, ויש לקבל את פרשנותו של הערב.
3. כאמור, בהחלטת כב' השופט קורנהאוזר בדיון מיום 17.7.2016 נקבע כי עיכוב הביצוע יחול "בכפוף להפקדה בכספית בסך 3,500 ₪...", כשנקבע ש"יעמדו יתר הערבויות בתוקף עד לתחילת ריצוי העונש, לרבות ערבות צד ג' וערבות עצמית..".
4. משמעות הדבר, כי התנאי הנוסף שנקבע – ההפקדה בסך 3,500 ₪ - הוא התנאי אליו יש להתייחס בקוראנו את החלטתו בפתקית של כב' השופט מאותו יום, ולפיה: "באולם התייצב ב"כ הנאשם וכן מר עבדאללה חמדאן, אשר הגיע על מנת לשלם את סך הערבות שנקבע. לאחר שקיבל לידיו שובר לשם הפקדת המזומן, ניגש לסניף דואר קרוב אך נאמר לו שבשל שביתה לא ניתן להעביר את ההפקדה לקופת בית המשפט, ולכן לא ניתן לשם את השובר. בנסיבות אלה, לאחר שמר חמדאן יחתום על ערבות צד ג' בסך 3,500 ₪, תינתן אורכה לשם ההפקדה הכספית, זאת עד ליום 28.7.2016. בנסיבות אלה, לאחר החתימה ניתן לשחרר את הנאשם אשר יתייצב לריצוי עונשו במועד הנדחה שנקבע" (ההדגשות הוספו).
5. לפיכך, קריאת שתי ההחלטות גם יחד מלמדת, כי הערבות שחתם הערב הייתה ערבות חלף דרישת ההפקדה הנוספת לכל ערבות אחרת. משעה שאין מחלוקת כי ההפקדה בוצעה (פרו' מיום 6.9.2020, ש' 13-15), ודברי הערב בהקשר זה לא נסתרו, ומאחר שעל-פי "נט המשפט" ההפקדה אכן בוצעה, הרי שערבותו של הערב פקעה משעה שהופקד הסכום לו ערב.
6. לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

יש לשלוח לתביעות ירושלים, לעו"ד ראמי עותמאן שייצג את הנאשם בת"פ 32332-02-20 וכן לערב.

ניתנה היום, כ"א אלול תש"פ, 10 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.