1. תביעה בסדר דין מהיר על סך 39,873 ₪ שהוגשה על ידי התובע משרד עו"ד עמר אליהו, כנגד הנתבעת חברת עדן תעשיות חלבה בע"מ.

2. כמפורט בכתב התביעה ואף בתצהיר עו"ד עמר, משרדו טיפל בתביעה שהוגשה על ידי הנתבעת כנגד החייב עוזי שהינו ואביו שהיו חייבים לנתבעת סך של כ- 144,000 ₪. במסגרת הסכם שכר הטרחה הובהר לנתבעת שמשלמת סך ראשון של 8% מסכום התביעה הכולל אף אגרות והוצאות. בסיום ההליך תשלם סך של 15% מכל סכום שייגבה מהחייב. התובעת ניהלה התביעה כנגד החייבים. הוגשה תביעה, הוגשו בקשות מתן צוי עיקול, ניתן יצוג משפטי בדיונים. בסופו של יום ניתן פסק דין המחייב החייבים לשלם לנתבעת את סכום התביעה. החייבים לא שילמו את סכום פסק הדין. התובע המשיך לפעול לצורך גבית החוב. בסופו של יום שילמו החייבים סך של

207,439 ₪.

בהתאם להסכמי שכר הטרחה ובנוסף לסך של 8% ששולם על ידי הנתבעת, על הנתבעת לשלם 15% וכן מע"מ מסכום הגביה. הנתבעת טענה שאין מקום לתשלום נוסף מעבר לסך ששולם על ידה ומשכך הוגשה תביעה זו לתשלום יתרת סכום שכר הטרחה.

3. הנתבעת בכתב הגנתה טענה שכל שהוסכם עם התובע הינו תשלום 8% מסכום התביעה כפי שנעשה על ידה. משכך לטענתה אינה חבה בכל חוב שהוא.

4. בדיון שהתקיים נחקר עו"ד אליהו עמר. כן נחקר נציג הנתבעת מר ירון גלעדי.

5. דיון משפטי:

מהמסמכים שהוצגו על ידי הנתבעת עולה שקיימים למעשה שני הסכמי שכר טרחה. האחד עליו חתומה הנתבעת באשר לתשלום סך של 8% מסכום התביעה והשני שאינו חתום הקובע סך של 15% מסכום התביעה.

6. עו"ד עמר העיד בענין זה שהנתבעת היתה מודעת לשני הסכמים אלה. קיבלה אותם לידיה ובשל טעות לא נחתם ההסכם השני. כך עלה מעדותו:

"שהוא קיבל את המסמך של ה- 8% הוא קיבל גם את הסכם שכ"ט. לי זה היה ברור שהוא חתם על ההסכם הזה. הוא קיבל אותו ולא אמר שלא רוצה לחתום. התברר שזה היה תרגיל שלו". (ראה עמ' 5 שורות 4-5).

מר גלעדי העיד מנגד שלא היו דברים מעולם וכי ידע רק על ההסכם לפיו על הנתבעת לשלם סך של 8% בלבד.

עדותו היתה מגמתית והתרשמתי שאינו מעיד את שאכן הוסכם בין הצדדים.

עו"ד עמר העיד:

"ש. איפה כתוב שה- 8% שהוא שילם הוא מקדמה על חשבון 15%?

ת. הוא ידע את זה. אני דיברתי איתו על כך. הוא ידע את זה מצויין". (ראה עמ' 3 שורות 27-28).

עדותו היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון מלא בעדותו זו.

מכאן מסקנתי הברורה היא שהנתבעת ידעה שעליה לשלם סך נוסף של 15% מסכום הגביה שייגבה בסופו של יום מהחייבים בניכוי הסך ששולם על ידה.

7. חיזוק למסקנתי מוצאת אני בחישוב שערך התובע לפיה מהסך של 8% ששולם על ידי הנתבעת שולמו אגרת בית המשפט, שליחיות, מסירות, הוצאות נסחים, כך שלמעשה סך ההוצאות עומד בגובה 6694 ₪. דהיינו מהסך של 12,975 ₪ ששולם על ידי הנתבעת, סכום גבוה למעשה שולם להוצאות ולא הגיע לכלל שכר טרחה לתובע.

8. אין ספק שהתובע ביצע עבודתו על הצד הטוב ביותר. אף הנתבעת לא טענה כנגד עובדה זו. ראיה לכך שהתובע הצליח למעשה להשיג לנתבע את מלוא חובה, מעבר לסכום שנקבע בפסק הדין. משכך על הנתבעת לשלם לתובע שכרו בהתאם למוסכם, אשר הינו אף סביר והגיוני בנסיבות.

9. עלי לציין שבתצהיר עדותו הראשית מתייחס עו"ד עמר לשכ"ט נוסף של 10% בגין "גביה לבנה" כך מגדירה. בבית המשפט כאשר נחקר כלל לא העיד שעל הנתבעת לשלם אף שכר טרחה זה ולא הפנה לכל הסכמות בענין זה. כן לא הוכח בפני בית המשפט מהו שכ"ט זה ומדוע יש לשלמו בתוספת למה שהוסכם בין הצדדים. משכך אין כל מקום לחיוב נוסף .

10. לאור כל האמור לעיל על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 18320 ₪ וכן מע"מ כחוק. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.12 ועד התשלום בפועל. כן תשלם הנתבעת אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובע ושכ"ט עו"ד בגין תביעה זו בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.