בפני המרצת פתיחה במסגרתה עותר המבקש, בן אלי (דוידו) שלמה (להלן: "המבקש"), להצהיר כי זכויותיו של המשיב 1, ליפיץ שמעון סמיון (להלן: "המשיב") במקרקעין ב"גוש הגדול" בתל אביב, הידועים כחלקה 58 בגוש 6883 (להלן: "חלקה 58"), נמכרו לו כדין, בהתאם להסכם מיום 6.12.04 (להלן: "ההסכם"; נספח 3 לתצהיר המבקש), ביחד עם חלקה 204 בגוש 6896 (להלן: "חלקה 204"), על ידי משיב 2, שמונה ככונס נכסים במסגרת הליכי כינוס על פי בקשת בנק דיסקונט למימוש משכנתא.

העובדות ותמצית טענות הצדדים

1. בשנת 2000 רכש המשיב מהגב' אורה הדס והגב' רובינה הורוביץ (להלן:
"המוכרים" או "הבעלים הקודמים") את הזכויות בחלקה 58 ביחד עם זכויות מסוימות במושע בחלקה 204, זאת בהתאם להסכם ביניהם מיום 10.12.2000 (להלן: "ההסכם הראשון" - נספח 1 לתצהיר המשיב). בגין כל אחת משתי החלקות נחתמו במרץ 2001 שטרי מכר נפרדים (נספח 1א לתצהיר המשיב).

לצורך המימון נטל המשיב בשנת 2001 משכנתא מבנק לאומי במסגרתה שועבדו שתי החלקות, הן חלקה 58 והן חלקה 204, וכן חלקות נוספות שרכש, לטובת בנק לאומי (ראה מוצג מב/3 ומוצג 6 לתיק מוצגי המבקש). אין חולק כי משכנתא זו נפרעה, והשעבוד נמחק.

בשלב מאוחר יותר, בשנת 2002, נטל המשיב הלוואה מבנק דיסקונט, כאשר לביטחון החזר ההלוואה שועבדה חלקה 58 בלבד, זאת כפי שעולה במפורש משטר המשכנתא (נספח 2 לתצהיר המבקש; מב/2), ומנסח המקרקעין (להלן: "השעבוד").

לאחר שהמשיב לא עמד בפירעון תשלומי המשכנתא במועד, הגיש בנק דיסקונט בקשה למימוש השעבוד, ולמינוי כונס נכסים. משיב 2, עו"ד שמואל אפל, שמונה ככונס נכסים (להלן: "הכונס"), טיפל במימוש הנכס המשועבד. הכונס מכר את חלקה 58 למבקש, בהתאם להסכם מיום 6.12.2000, וכך הוגדר הממכר במבוא להסכם:

"הואיל ועו"ד שמואל אפל נתמנה על ידי ראש ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ מס'... ככונס נכסים על זכויות ליפץ שמעון סמיון (להלן: "החייב") במגרש לבניית בית צמוד קרקע הידוע כחלקה 58 בגוש 6883 (להלן: "המגרש"), כפי שהן רשומות בספרי רשם המקרקעין... על פי נסח רישום מקרקעין המצ"ב".

וכן תוספת בכתב יד:

"וכן 1/25 חלקים בחלקות 49 ו-67 בגוש 6883".

בהקשר זה יצוין, כי גם ההזמנה להציע הצעות שפירסם הכונס עובר למכירה מתייחסת לחלקה 58 בלבד (נספח 7 לתצהיר המשיב).

2. רישום הזכויות בחלקה 58 על שם המבקש בלשכת רישום המקרקעין הושלם בשנת 2005, ותיק ההוצל"פ נסגר. יצויין כי חלקה 204 הייתה ונותרה רשומה על שם המדינה, כאשר במרשם המתנהל אצל מנהלי הגוש הגדול רשומה חלקה 204 על שם המשיב מאז רכישת הזכויות על ידו.

3. המבקש טוען כי הוא רכש את מלוא זכויותיו של המשיב, דהיינו הן את הזכויות בחלקה 58, והן את כל הצמוד לה, ובכלל זאת את זכויות המשיב בחלקה 204, ואלו נמכרו לו בשלמות ע"י כונס הנכסים במסגרת הליך הכינוס, ובאישור ראש ההוצאה לפועל מיום 6.12.2004. לטענתו, התמורה שנקבעה מגלמת גם את שווי חלקה 204, וכך הוצגו לו הדברים על ידי בעלי התפקידים השונים בגוש הגדול.

טוען המבקש כי למעשה הזכויות בחלקה 58 ובחלקה 204 'צמודות', כאשר רק בשל קשיים טכניים ברישום הזכויות בצד המערבי של הגוש הגדול, אליו שייכת חלקה 204, לא ניתן היה לרשום את הזכויות בחלקה זו בנפרד. רק כאשר עלתה האפשרות לרשום את הזכויות בחלקה 204 באופן עצמאי, התעורר המשיב וטען כי חלקה 204 לא הייתה חלק מהנכס המשועבד שנמכר למבקש.

4. מוסיף וטוען המבקש, כי הואיל והזכויות בחלקה 204 לא היו רשומות בטאבו אלא רק במנהלת הגוש הגדול, הוא פנה למנהלת לבירור הזכויות, ונאמר לו במפורש על ידי עו"ד שפטלר, כי הזכויות בחלקה 58 כוללות גם את הזכויות בחלקה 204, שהינן זכויות במושע. דברים אלה, כך על פי המבקש, נאמרו ע"י עו"ד שפטלר גם לשמאי שחוות דעתו נערכה עובר למכירה בכינוס, וטענותיו נתמכות בחוות דעת שמאית שהוזמנה על ידי הכונס עובר למכירת המקרקעין.

5. לטענת המבקש, תחילה תמך הכונס בטענותיו ואף פנה ביום 29.2.12 אל ראש ההוצל"פ בבקשה להשלמת הפעולות הדרושות להעברת הזכויות בחלקה 204 על שמו (נספח 6 לתצהיר המבקש). במסגרת בקשתו לראש ההוצל"פ, ציין הכונס כדלקמן: "בנסח המקרקעין רשומה הערה, כי קיים הסכם מיום 1/10/80 בהתאם לפסיקתא של ביהמ"ש השלום בתל אביב יפו. לפי הערה זו יש לבעלים הרשום, דהיינו הקונה, בן אלי שלמה, [המבקש] זכויות שנרשמות במנהלת הגוש הגדול בתל אביב, אשר נרשם כגוש 6896 חלקה 204".

המבקש מוסיף ומציין כי עם קבלת אישור ראש ההוצל"פ, החל הכונס בביצוע הפעולות להשלמת הרישום של חלקה 204 על שמו, רישום המבוצע במנהלת הגוש הגדול בלבד. זאת ועוד, גם עו"ד אביניר (משיב 4) שבדק את העסקה מטעם המנהלים המיוחדים של הגוש הגדול, אישר את תקינות המסמכים, ואת העובדה שיש להעביר הזכויות בחלקה 204 למבקש (מכתב מיום 9.12.12, נספח 10 לתצהיר המבקש).

6. אלא שאז, כך על פי המבקש, פנה המשיב ביום 7.1.13 להוצל"פ, באמצעות בא כוחו, בבקשה לבטל את ההרשאה שניתנה לכונס להעברת הזכויות בחלקה 204 למבקש. זאת לאחר שעוד קודם לכן, ביום 12.12.12, פנה משיב 4 למנהלי הגוש הגדול במכתב מתקן, לפיו המשיב הוא הרשום כבעל הזכויות בחלקה 204, והמכירה שנעשתה על ידי הכונס למבקש מתייחסת לחלקה 58 בלבד, ודחה את הטענה לקיומה של זיקה אוטומטית בין חלקה 58 לחלקה 204 (נספח 11 לתצהיר המבקש). בעקבות האמור, רישום חלקה 204 על שם המבקש לא הושלם, והוא פנה לבית המשפט בהליך הנוכחי.

7. מנגד, טוען המשיב, כי הזכויות בחלקה 204 נותרו בידיו, ומעולם לא נמכרו למבקש. לטענתו, במסגרת המשכנתא לבנק דיסקונט שועבדו רק זכויותיו בחלקה 58, ומשכך לא היה הכונס מוסמך אלא רק למכור את הזכויות בחלקה זו. עוד לטענתו, אין כל בסיס עובדתי או משפטי לטענה כי הזכויות בחלקה 204 "צמודות" לזכויות בחלקה 58.

הראיות

8. בתמיכה לטענותיו, צירף המבקש תצהיר מטעמו במסגרתו חזר על גרסתו, כפי שפורטה לעיל. בחקירתו הנגדית, הודה המבקש, כי בעת עריכת ההסכם עם הכונס, לא היו בפניו המסמכים נשוא העסקה במסגרתה רכש המשיב את זכויותיו, כך שלא בדק מה בדיוק רכש המשיב (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 2.7.16). כשנשאל מדוע לא צויין בהסכם כי הוא רוכש גם את הזכויות בחלקה 204, אם אכן כדבריו ידע שהוא רוכש גם זכויות בחלקה 204, השיב כי "לא ביקשתי להוסיף את זה... לא עירבתי כאן עו"ד... חתמתי איפה שביקשו ממני לחתום" (עמ' 7). כשנשאל שוב מדוע אין כל איזכור לחלקה 204 באף אחד ממסמכי הרכישה השיב כדלקמן:

"ת: כתוב פה בפירוש שהמוכר מוכר בזה לקונה... את כל הזכויות במגרש. ואני הבנתי שכל חלוקה שהיתה באיזור הגוש הגדול שחילקו את הצד המערבי והמזרחי, שאת הצד המזרחי אפשר לבנות עכשיו, זה היה ההסדר הכללי של בתי המשפט, ואת השלב המערבי אפשר לבנות מאוחר יותר. אם אני קונה חלקה בצד המזרחי מגיע לי זכויות בצד המערבי. זה מה שאני הבנתי".

...

הבנתי שיש זכויות בצד המערבי. בנסח הרישום זה מופיע, ביפוי הכוח זה מופיע, מופיע שאדון שפטלר מטפל בצד המערבי. ואני יודע ש-204 זה הצד המערבי... אמר לי את זה אדון שפטלר [משיב 3 - ר.ל.ש]... לפני שרכשתי את המגרש שלח אותי שמואל אפל [הכונס - ר.ל.ש] לאדון שפטלר ושמעתי ממנו את כל הפרטים..." (עמ' 7-8 לפרוטוקול מיום 2.5.16).

9. המבקש טען כאמור כי הוא הסתמך בטענתו לזיקה בין החלקות על חוות דעת של השמאי אבי מנדלסון (להלן: "השמאי"). אין חולק שבחוות הדעת שנערכה עבור חלקה 58 (נספח 4א לתצהיר המבקש) אין התייחסות לחלקה 204, למעט ציון העובדה כי במסגרת הגורמים והשיקולים בהערכה נלקחה בחשבון "העובדה כי במועד חוות דעת זו חלקה 204 מסווגת כשטח צבאי", וזאת מבלי שהיה כל איזכור נוסף בחוות הדעת לחלקה 204.

המבקש ביקש להסתמך על חוות דעת נוספת של השמאי, שמתייחסת לחלקה אחרת אותה רכש מאוחר יותר, חלקה 53, שם מוזכרת (תחת הכותרת תיאור הנכס), הזיקה לחלקה 204. המבקש מסתמך על כך, וטוען כי שתי חוות הדעת הוצגו לו "...אני הבנתי שחלקה 204 שמסווגת כשטח צבאי היא חלק מהחלקה וצמודה לחלקה 58... היא הוציאה את השמאות כדי שאראה את המחיר שנתן השמאי, כדי שאראה שכדאי לקנות" (עמ' 9).

10. המבקש הגיש תצהיר של השמאי, שנערך ללא קשר לתובענה זו, לצורכי הצגתו בפני רשויות המס (נספח 4ב' לתצהיר המבקש), שם הצהיר השמאי כי: "3. חוות הדעת נערכה, לאחר ישיבה שהתקיימה עם עו"ד ד"ר מיכאל שפטלר, אשר עידכן אותי, כי המגרש בגו"ח 6883/58, כולל זכויות בחלקה: 204 בגוש: 6896, שהינן במושע, ורישומן מתבצע במשרד המנהלים מטעם ביהמ"ש לניהול שטח הגוש הגדול, ולא ידוע מתי ניתן יהיה לממש את הזכויות ו/או לרושמן בלשכת רישום המקרקעין". השמאי לא הובא לעדות.

11. הצדדים ויתרו בהסכמה, ומבלי שהדבר ייחשב כויתור על טענה כלשהי, על חקירת המשיב, שתמך גרסתו בתצהיר, שטען כי הזכויות בחלקה 204 נותרו בידיו ומעולם לא נמכרו, ולא שועבדו לבנק דיסקונט, ומשכך הן לא היו יכולות להיות חלק מהממכר במסגרת הליך הכינוס בגין מימוש חלקה 58, שהיא, והיא בלבד, זו ששועבדה לטובת בנק דיסקונט, ועל כן רק היא נשוא הליך הכינוס (סעיף 17 לתצהיר).

12. משיב 2, הכונס, ציין בתגובתו להמרצת הפתיחה, כי יפעל בהתאם להוראות בית המשפט, והכחיש כל טענה שנטענה כלפיו בתפקידו ככונס. הכונס ביקש למחוק את המרצת הפתיחה ככל שהיא מופנית כלפיו. לאור האמור, לא צירף כונס הנכסים תצהיר מטעמו, אך זומן למתן עדות בפני בית המשפט, והעיד ללא תצהיר.

בשל חשיבות השתלשלות העניינים אצטט את הדברים במלואם, כדלקמן:

"...הגשתי בקשה למימוש המשכנתא, ובעקבותיה בקשה למינויי ככונס נכסים על חלקה 58... התקיימה התמחרות, המחירים עלו מעל ומעבר לשמאות, והחלקה נמכרה בסופו של דבר למבקש. ביצענו גם את ההעברה בטאבו של הנכס על שמו, חלקה 58.

אחרי למעלה משבע שנים הגיע המבקש למשרדי ואמר 'אמרה לי מזכירה מהגוש הגדול שמי שיש לו זכויות בגוש הגדול, רשומות על שמו, יש לו גם זכויות בחלקה המשותפת. ואני מבקש שתעביר אותם על שמי'. אמרתי לו עברו מעל שבע שנים, אני לא זוכר, אני גם לא כונס כבר. הבאתי מגניזה חלקי חומר מהתיק הזה, פניתי לשמאי מנדלסון ושאלתי אם הדברים שהמבקש אומר נכונים. הוא אמר לי... יש לי תרשומות שיחה שעשיתי עם עו"ד שפטלר שיש באמת לבעלי החלקות 58 ויש שם עוד חלקות שנרכשו שמשועבדות לבנק דיסקונט ונמכרו דרכנו שיש להם זכויות גם בחלקה 204 החלקה המשותפת [חלקה 204 - ר.ל.ש] בגוש הגדול... על סמך זה פניתי בבקשה לראש ההוצל"פ..." (עמ' 12).

דברים אלה מסבירים היטב את השתלשלות העניינים. בהמשך העיד הכונס על הטיפול מול מנהלת הגוש הגדול ומול משיב 4, כדלקמן: "לאחר זמן התקשר אלי עו"ד אילן אביניר [משיב 4 - ר.ל.ש] בטלפון, אמר לי על סמך מה אתה חושב שעברו הזכויות? אמרתי לו זה מה שאמר השמאי זה מה ששלטונות המס אישרו לי..." (עמ' 13).

13. כשנשאל הכונס כיצד הוא מסביר את פנייתו לראש ההוצל"פ בשנת 2012 לצורך רישום זכויות המבקש בחלקה 204, ככל שאלה אכן קיימות, והשיב:

"ש: .... אני שואל מה הביא אותך לכתוב בסעיף 5 לראש ההוצל"פ, אתה כונס נכסים, שלפי הערת אזהרה זו מי שיש לו זכויות בחלקה 58 יש לו ממילא גם זכויות בחלקה 204.

ת: אני הבנתי את זה מדברי השמאי.

ש: ..... אין זכר אצל מנדלסון על הזיקה בין החלקה 58 ל-204. הצבת בפני מנדלסון את הקושי הזה?

ת:אני פניתי אליו בעקבות פנייתו של המבקש אליי. הצגתי בפניו את הטענות שבעל זכויות בחלקה 58 רכש זכויות גם בחלקה 204. אם זה נכון ואם הוא לקח את זה בחשבון בשמאות שלו. הוא בדק חזר אלי ואמר לי שכן" (עמ' 17-18).

מעדותו מסתבר שהוא אישר שפנו אליו בקשר לחלקה 204 לראשונה רק כעבור 7 שנים. הוא אישר שהוא לא זכר את הפרטים בקשר לעיסקה, והסתמך רק על דברי השמאי אליו פנה. בנסיבות העניין, בצדק הפסיק הכונס את הטיפול ברישום כשהסתבר לו שקיימת מחלוקת בין הצדדים , וכאשר תוקף המינוי שלו הסתיים למעשה.

14. לבקשת המשיב, אישר בית המשפט את זימונה של עו"ד גלית רוזובסקי, אחת ממנהלות הגוש הגדול ומזכירת המינהלת, למתן עדות, על מנת שתסביר את הקשר בין החלקות. בעדותה פירטה את הרקע להליכים הרלוונטיים בגוש הגדול, ובהתייחס לענייננו נשאלה ע"י ב"כ המבקש כדלקמן:

"ש: וכך, למרות שיש נתק גיאוגרפי בין החלקות המזרחיות והמערביות ההיסטוריה של הזכויות תזכה בעלים היסטורי בחלק מהזכויות בצד המזרחי וחלק בצד המערבי, כשניתן יהיה לרשום אותן ?

ת: ככל שאתה מתייחס עד לשנת 90 זה נכון, לאחר מכן זה כבר לא נכון. איני זוכרת שנה מדויקת, משנת 95-96, ברגע שהחלקה הגדולה פורקה ונוצרו חלקות נפרדות, אפשר להגיד שאתחלנו מחדש את חלקה 204, נכון שהעתקנו לתוכה את הרשימה ההיסטורית אבל מיד באותו רגע בגלל שזו כבר חלקה נפרדת נוצרה בה רשימה שונה לגמרי.

...

ש: לחלקה במזרח יש זכויות נלוות ב-204?

ת: אני לא מכירה את המונח הצמדה, או זכויות נלוות. שוב אני מסבירה, הייתה חלוקה היסטורית שלא קיימת עוד. אנחנו בשנים 91-2000 הכנו רשימות, החלקה הזו לא קיימת יותר. ולכן חלקה 204 בבסיס זה נכון שהיא החלק המערבי, ובהיותה חלקה שאי אפשר לבנות עליה היא חלקה שיורית".

ולשאלת בית המשפט -

ש: יש לכם עסקאות נפרדות בזכויות של אנשים בחלקה 204?

ת: כמובן. אנחנו מגישים דיווח רבעוני, יש לנו רישומים נפרדים של החלקה.

...

ש: במסגרת פירוק שיתוף נתנו חלקים. חלק מהחלקים לא ניתנו לבעלים בחלק המזרחי הם נרשמו כבעלי זכויות מסויימות ב-204?

ת: בבסיס כן.

ש: אותו אחד שזכאי לחלק של 204, לאותן זכויות עתידיות, כשהוא קונה במזרחי בחלקה רשומה, איך הוא יודע שיש לו זכויות בצד המערבי?

ת: קשה לי קצת להבין את השאלה. מי שקונה, נגיד היום, וגם בשנת 2000, מי שקונה זכויות בחלקה מסוימת לא טוען שהוא קונה זכויות בחלקה אחרת. יש המון אנשים שיש להם זכויות בחלקה 53, 54, 58 ו-204. השאלה מה הוא קנה ומה הוא מכר. זה דברים שכתובים בחוזה. כשמישהו אומר לי קניתי ב-204 אני אומרת תראה חוזה. עו"ד בודק והוא אומר אם קנית או לא.

מדבריה של העדה עולה באופן ברור שאין כל 'הצמדה' בין החלקות. וכפי שהסבירה, מי שטוען לזכויות בחלקה 204 - צריך להצביע על זכויות מכוח חוזה!

15. בנוסף, במסגרת ראיותיו זימן המבקש את נציג בנק דיסקונט, מר סמי טיבי, למתן עדות, והגיש באמצעותו קובץ מסמכים מטעם הבנק בקשר להלוואה שניתנה מבנק דיסקונט ולמשכנתא נשוא התובענה (מב/2). על פי עדותו, כספי המשכנתא מבנק דיסקונט הועברו לכיסוי המשכנתא בבנק לאומי, והעיד כדלקמן:

"ש: מלוא המשכנתא שרבצה על חלקה 58 בסך של 1,675,000 ₪ הועברה על ידי בנק דיסקונט לבנק לאומי וכיסה את מלוא המשכנתא.

ת: אני לא מתייחס למה שבנק לאומי מנהל בספרים שלו. בנק לאומי נתן לי מכתב כוונות ברור, שאומר אם תעביר לי סך של 1,675,000 ₪ אסיר את השעבוד מחלקה 58, שזו החלקה ששיעבדתי וכך פעלתי" (עמ' 24).

גם מדברים אלה עולה בברור שהשעבוד של בנק דיסקונט היה ונרשם על חלקה 58 בלבד.

ד י ו ן

16. לאחר שעיינתי בהמרצת הפתיחה, בתגובות, בתצהירים ובכל המסמכים, ולאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את כל הראיות, אני סבורה כי דין הבקשה נשוא המרצת הפתיחה - להידחות.

17. המחלוקת העיקרית העומדת לפתחו של בית המשפט הינה, האם במסגרת רכישת חלקה 58 מהכונס, רכש המבקש גם זכויות בחלקה 204.

18. גם בהנחה שנאמין למבקש שהוא הבין והאמין שהוא רוכש גם את הזכויות בחלקה 204, כפי שהעיד, לא ניתן לקבוע כי זכויות אלה נרכשו על ידו במסגרת הרכישה מהכונס, כאשר לכונס לא היו סמכויות למכור אלא את חלקה 58. גם אם המבקש טעה או הוטעה, ואינני קובעת כך - אין כל דרך לקבוע כי בנסיבות העניין הוא רכש זכויות בחלקה 204.

19. אומנם אין מחלוקת כי המשיב בעת רכישת הזכויות מהגב' אורה הדס והגב' רובינה הורוביץ בשנת 2000, רכש את שתי החלקות - הן חלקה 58 והן חלקה 204, כפי שצוין במפורש בהסכם עמו. יודגש כי לגבי כל חלקה נערך שטר מכר נפרד, לצורך הרישום בטאבו באופן שכל חלקה רשומה בנפרד, כאשר חלקה 204 רשומה על שם המדינה.

ואולם, לאחר שמיעת הראיות השתכנעתי שהמבקש רכש רק את חלקה 58, ואין לו כל זכויות בחלקה 204 מכוח ההסכם. זה מה שהוא ידע בעת רכישת הנכס מהכונס, וזה מה שנקבע בהסכם עמו. בחקירתו הוא אישר כי לא עיין במסמכי הרכישה של המשיב. מכאן שלא היה מודע לזכויות שרכש המשיב. אם כך, לא ברור כיצד הוא טען שהיה מודע לזכויותיו של המשיב בחלקה 204. ובכל מקרה, אם כטענתו סבר שהוא רוכש גם את הזכויות בחלקה 204 - מדוע לא טרח לציין זאת במפורש בהסכם?! זאת במיוחד כשקיימת בהסכם תוספת בכתב יד לגבי זיקות הנאה בחלקות מעבר שצמודות לחלקה 58. יתרה מכך, מדוע הפעם הראשונה שהמבקש "נזכר" להעלות טענה כאילו רכש באותה עת גם את חלקה 204 הייתה כעבור שבע שנים?!

אני סבורה שכאשר המבקש הבין שמי שרכשו לפני שנות ה-90 ונרשמו בראשית שנות ה-90' כבעלים של חלקות בחלק המזרחי, נרשמו במרבית המקרים גם כבעלי זכויות בחלקו המערבי של הגוש הגדול - ביקש לבדוק את זכויותיו, וזה מה שהביא אותו לפנות לראשונה, כעבור שבע שנים, למינהלת הגוש הגדול, חרף העובדה שהוא רכש את הנכס בשנת 2004 כאשר כבר היה מדובר בשתי חלקות נפרדות.

20. הוכח שמדובר בחלקות נפרדות, שאין כל זיקה אוטומטית ביניהן, ובוודאי שאין 'הצמדה' של הזכויות בחלקה 204 לחלקות בחלק המזרחי של הגוש הגדול. אומנם בשנות ה-90', עם פירוק החלקה הגדולה (חלקה 1 ההיסטורית), נרשמו זכויות הבעלים בחלקה בצד המזרחי, שניתן היה לממשן, ובמידה ונותרו לבעלים זכויות, הן נרשמו כזכויות שיוריות במושע בצד המערבי. ואולם, מאז אותה חלוקה מדובר בחלקות נפרדות ועצמאיות, שנעשות בהן עסקאות נפרדות, ואין כל בסיס לטענת ההצמדה ביניהן, כפי שהעידה עו"ד רוזובסקי.

21. יודגש, כי המחלוקת בענייננו נסבה סביב המשכנתא שנטל המשיב מבנק דיסקונט, כאשר על פי שטר המשכנתא, הנכס הממושכן הוא חלקה 58 בלבד (נספח 2 לתצהיר המבקש; מב/2). לעניין זה, העובדה שבשטר המשכנתא לטובת בנק לאומי שועבדה גם חלקה 204 אינה רלוונטית לענייננו, ויש לבחון אך ורק את שטר המשכנתא לטובת בנק דיסקונט, מכוחו מונה כונס הנכסים, ומכוחו נמכר הנכס.

22. כאמור, כונס הנכסים בענייננו מונה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא לטובת בנק דיסקונט. משכך, פועל הוא במסגרת הסמכויות שבסעיפים 53 ו-54 לחוק ההוצאה לפועל, דהיינו הוא מונה למימוש הנכס הספציפי ששועבד - חלקה 58 בלבד, הא ותו לא ! ואין הוא מוסמך לפעול ביחס לכלל נכסי החייב שאינם חלק מהליך הכינוס [ע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט (2) 102 (1995)].

בהקשר זה, הלכה היא כי ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך ליתן לכונס הוראות לגבי זכויות או חובות שאינן כלולות בשטר המשכנתא: "שטר המשכנתא כמוהו כפסק-דין שראש ההוצאה לפועל ממונה אך על ביצועו, מכוח סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל. אין זה בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל לקבוע זכויות או חובות שאינם כלולים בשטר המשכנתא, וסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל אינו מקנה לו סמכות כזו. סעיף זה מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לבצע פעולות שונות בשם החייב לצורך מכירת הדירה, אך זאת, אך ורק לשם ביצוע שטר המשכנתא, ולא מעבר לכך" [הדגשות שלי - ר.ל.ש; ברע"א 4114/98 בנק הפועלים בע"מ נ' לויאן (פורסם בנבו, 22.10.98)].

23. משכך, כל שיכול היה כונס הנכסים למכור הוא את הזכויות מכוח שטר המשכנתא נשוא תיק ההוצל"פ במסגרתו מונה ככונס, ואלה מתייחסות לחלקה 58 בלבד!

ויודגש, יש להניח שלו ביקש הבנק לשעבד גם את חלקה 204, היה עושה זאת ללא ספק, ודואג לציין זאת בפורש בשטר המשכנתא. משלא עשה כן, וחלקה 204 אינה חלק מהנכס ששועבד בשטר המשכנתא , מכוחו מונה הכונס - לא הייתה כל סמכות לכונס למכור את 204, ואין מקום להיעתר לתובענה.

24. בהתייחס לטענות המבקש, אוסיף ואציין כי גם בחוות הדעת של מנדלסון לגבי חלקה 58, עליה התבקש ביהמ"ש להסתמך, אין זכר לכך שחלקה 58 צמודה לחלקה 204, (מה גם שמדובר בחלקות מרוחקות זו מזו). בחוות הדעת שצורפה גם היא על ידי המבקש ואשר מתייחסת לחלקה 53 שאינה מענייננו, יש איזכור לחלקה 204, אך אין ללמד מכך מאומה לגבי הזכויות שנמכרו למבקש.

25. לסיכום, סמכויות הכונס היו ברורות; הוא הוסמך למכור את חלקה 58, ואותה בלבד, וכך עשה. משכך אין כל אפשרות לקבוע כי בהתאם להסכם עם הכונס רכש המבקש זכויות כלשהן מעבר לזכויות בחלקה 58.

סוף דבר

26. לאור כל האמור התובענה נדחית.

27. המבקש עתר לקבלת היתר לפיצול סעדים. מבלי לקבוע בשלב זה כל עמדה בענין זה - ניתן היתר לפיצול סעדים, כמבוקש.

28. המבקש ישיא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הן למשיב 1, והן למשיב 2 כונס הנכסים, לכל אחד מהם, בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום, כ"ח סיוון תשע"ז, 22 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.