|
|
בפני כב' השופטת שלהבת קמיר-וייס | ||||
המאשימה | מדינת ישראל | |||
נגד | ||||
הנאשמים | דבורה נעור | |||
|
|
<#1#>
נוכחים:
בא כוח המאשימה עו"ד טערנשה
הנאשמת בעצמה
פרוטוקול
הנאשמת:
אין לי תו נכה, החנייה לא שלי. אני לא גרה במקום, אני גרה בניצן.
אני רואה שחניתי בחניית נכה. לא הייתי מודעת לכך שחניתי, אני לא גרה בפתח תקווה, אימא שלי אישה מבוגרת מאוד והיא ואחותי גרות שם ברחוב בגין, אחותי לא הרגישה טוב, הגעתי מאשקלון ב- 21.30 והגעתי לאחותי לקחתי אותה למטפלת שלה ברמת השרון, חזרתי חזרה וכשחזרתי ממש מתוך שלא היה מקום, הסתובבתי, פתאום ראיתי מקום ריק, לא הרמתי את המבט למעלה, לא הסתכלתי לראות את התמרור.
אני חושבת שיש פה לא הייתי באה להישפט אני חושבת שיש פה משהו שאפשר לתקן אותו, הסימון על הכביש מחוק לחלוטין, התמרור מוסתר על ידי עץ.
אני מורה 25 שנים אני שומרת חוק, לא אעשה דבר כזה. הבת שלי היא נכה חמישים אחוז, אני לא אקח מקום חניה של נכה בידיעה.
התובע:
מדובר בנכה קשה, הוא התקשר והתלונן במוקד.
הנאשמת:
הדוח נרשם בשעה 11.00 בבוקר, זה לא שגנבתי את החנייה של הנכה, ואני מבינה שזה לא היה נכון. אם הייתי רואה שזה חניית נכה לא הייתי חונה שם. אני לא מכירה את המקום.
<#2#>
הכרעת דין
הנאשמת בדבריה מודעת בנסיבות ביצוע העבירה, בנסיבות אלו, הנני מרשיעה אותה בעבירות המיוחחסות לה בכתב האישום.
כל טיעוני הנאשמת לעניין ביצוע העבירה יפים לטיעונים לעונש.
<#3#>
ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ד, 18/09/2014 במעמד הנוכחים.
שלהבת קמיר-וייס , שופטת |
הנאשמת:
אני חוזרת על כל הטיעונים שלי. אבקש להקטין את הקנס.
התובע:
הרכב נשוא העבירה נמצא בחניית נכה ספציפי עם שילוט של מספר הרכב של הנכה הספציפי.
הרכב היווה הפרעה לנכה שהגיע למקום, קריאת מוקד והרכב נאכף.
זאת עבירה חמורה יחד עם זאת, אני מוכן לפנים משורת הדין, לקבל את ההסבר ובשלב זה לא איעתר להכפלת הסכום. עם כל זאת, מאחר ומדובר בחנית נכה ספציפי, אנו מבקשים לפחות מקור.
<#4#>
גזר דין
הנאשמת הורשעה בביצוע עבירה של חנייה במקום השמור לחניית נכה, עבירה על חוק העזר לפתח תקווה (העמדת רכב וחנייתו, התשנ"א – 1991).
שמעתי טיעוני הנאשמת, אשר הסבירה כי חנתה במקום הואיל וכי אינה מכירה את המקום, אינה תושבת המקום ומהירה להגיע לאחותה שלא חשה בטוב.
בא כוח המאשימה הבהיר, כי עסקינן בעבירה חמורה של חנייה בחניית נכה ספציפי, כאשר מצבו של הנכה הינו קשה, ולמעשה חניית הנאשמת במקום המיועד לחנייתו של הנכה הספציפי, מנעה מהאחרון אפשרות החנייה במקום החנייה השמור לו לאור נכותו.
זאת ועוד, הדו"ח נרשם לאחר קבלת קריאת מוקד מאותו אדם נכה, אשר מקום החנייה שמור לו, שעה שהגיע לחנות במקום החנייה ומצא כי רכבה של הנאשמת חונה בו.
במצב דברים שכזה, הרי ראוי היה למצות הדין עם הנאשמת, ולגזור עליה את מלוא תשלום הקנס הקבוע בחוק, יחד עם זאת, לאור טיעוני בא כוח המאשימה אמנע מהטלת כפל קנס, והנני גוזרת על הנאשמת קנס בסך של 1000 ₪. הקנס ישולם בתוך 30 יום מהיום.
<#5#>
ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ד, 18/09/2014 במעמד הנוכחים.
שלהבת קמיר-וייס , שופטת |
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
18/09/2014 | גז"ד | שלהבת קמיר-וייס | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | שרית גרינבאום |
נאשם 1 | דבורה נעור |