<#2#>

נוכחים:

ב"כ העורר - עו"ד שוקרי אבו טביק

ב"כ המשיבה – עו"ד לימור חן

המשיב הובא

פרוטוקול

ב"כ העורר:

חוזר על הערר ונימוקיו ומבקש מביהמ"ש לשחרר את העורר בתנאים אשר יבטיחו את התייצבותו. עילת המעצר היחידה בתיק היא הימלטות מאימת הדין. נסכים לתנאים מכבידים ביותר. לאחר שביהמ"ש מעיר כי המפקחת עצמה לא יודעת, אנו מוותרים עליה ונציג חלופה ראויה שתיבדק על ידי ביהמ"ש. אני מגיש לביהמ"ש במקרים חמורים יותר ובטחוניים אשר ביהמ"ש שחרר את העצורים. בעניינו של המשיב, כניסה אחת מיום 10/3/14, שהיא הראשונה, ואם המשטרה היתה רואה לנכון כי מדובר באדם מסוכן היו מגישים כתב אישום באותה עת. יש לו את הכניסה השניה ביוני 2014.

ב"כ המשיבה:

מבקשת להותיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה. הבקשה למעצר עד תום ההליכים התקבלה ולא בגין המפקחת הלא ראויה אלא ביהמ"ש התייחס לעברו המכביד של העורר והחליט להורות על מעצרו ולא רק החשש להימלטות מאימת הדין אלא בגין הסיכון הבטחוני הטמון בו. העורר נשפט פעמיים בבית דין צבאי של יו"ש נדון ל- 22 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של השלכת בקבוק תבערה ויידוי אבנים ולפני כן נשפט ל- 8 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות דומות כך שלא מדובר בתושב בלתי חוקי שנכנס לישראל ללא היתר שכן במקרים כאלה מורים על שחרור ולא מעצר עד תום ההליכים. בין הדיון בבימ"ש קמא ועד היום נוצר מצב בטחוני מאוד רגיש וצהל פועל בשטחים והסיכון העולה מהעורר גובר. בערר נטען להורות על שחרורו לשטחי המדינה, דבר שלא יעלה על הדעת.

ב"כ העורר:

אני לא ביקשתי לשחרר אותו לשטחי המדינה.

ב"כ המשיבה:

מדובר בעורר שצפוי לו עונש מאסר ממושך ואנו סבורים כי הוא לא יתייצב למשפטו. העורר הודה בכתב האישום וקבוע לו דיון ביום שני הקרוב בפני כב' השופטת גלט והוא יכול לסיים את ההליכים באותו יום.

ב"כ העורר:

מעצר אינו מקדמה על חשבון העונש. בבוא היום, יישפט וייגזר דינו. אנו היום בהליך אחר לגמרי. הבנתי מהמשפחה שיש להם להציע שני ערבים ישראלים, ללא עבר פלילי.

<#3#>

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשל"צ (כב' השופט באומגרט), במ"ת 23921-06-14, מיום 12.6.14, בה הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים, נוכח מסוכנות קונקרטית הנלמדת מעברו, מעבר לחשש מוגבר להימלטות מאימת הדין.

המפקחת אשר הוצעה, אזרחית ישראלית, על פניו נראה כי חזרה בה מהסכמתה, לאחר שנחשף בפניה עברו. לכן, מבוקש כיום, להחזיר את התיק לבימ"ש קמא לצורך בחינת חלופה אחרת. הובהר כי קיימים שני ערבים אזרחי ישראל, נטולי עבר. כן צוין, כי בגין הכניסה הראשונה, ממרץ השנה, לא הוגש כתב אישום ורק בהצטברות שתי כניסות, ביוני, הוגש.

העורר יליד 1991, נשפט פעמיים בבימ"ש צבאי בגין השלכת בקבוק תבערה בשנים 2007 ו- 2008, ונדון ל- 8 חודשי מאסר ו- 8 ימים ול- 22 חודשי מאסר בהתאמה, הרשעה אחרונה משנת 2010.

ההגיון העומד בבסיס חוק הכניסה לישראל, הגנה על בטחון המדינה ותושביה. כאשר מאדם לא נשקפת סכנה מוחשית, ניתן לשקול את שחרורו לחלופה שתבטיח את התייצבותו, כפי שקבע בימ"ש קמא בהתייחסו לעבירות בהן הואשם. דא עקא, ודווקא בשל אנשים כמו העורר, נדרשת אותה מסננת בטחונית על מנת למנוע את הסיכון הנובע מהתנהגותו.

בעניינו קיים סיכון מעצם הכניסה לישראל והוא עשה כן, בשתי הזדמנויות, בציינו בהודעתו, כי נכנס מדי יום כדי לעבוד.

משכך, לא נפל פגם בהחלטת בימ"ש קמא. רשמתי בפניי כי מועד המענה נקבע ליום 23/6/14, תוך שמובהר כי מומלץ ליתן לתיק זה עדיפות על מנת לסיימו בהקדם.

אשר על כן, הערר נדחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א סיוון תשע"ד, 19/06/2014 במעמד הנוכחים.