1. מונחת לפני בקשתו של המבקש לפטור מתשלום אגרת המשפט.

2. עסקינן בתובענה למתן פסק דין הצהרתי אשר "נועד לאשרר את בעלותו" של המבקש בדירת המגורים ברח' הגאולה 39 בתל אביב- יפו וכן לאשר את טענתו כי "לא חרג מגבולות דירתו" (ראה נפתיח לבקשה לשלפני).

3. לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לתגובות ולתשובות שהוגשו, להוראות הדין והפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

4. סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 –

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם  את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה"

5. הלכה היא כי בעל דין המבקש ליתן לו פטור מתשלום אגרת המשפט חייב להוכיח כי נעדר הוא יכולת לשלמה וכי ההליך "מגלה עילה".

נטל ההוכחה מוטל לפתחו "ועליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי", שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ראה: ע"א 229/89 מצא נ' מצא ואח', בש"א 7664/99 סופר נ' סופר).

7. המבקש בחר מטעמיו שלא לנהוג כן.

8. המבקש תמך את בקשתו בתצהיר שאינו מפורט.

על פי האמור בתצהיר התומך בבקשה ובצרופותיו, המבקש יליד 1947, נשוי ואב לילדה (קטינה) סובל מבעיות רפואיות ועל כן אינו עובד, סמוך על שולחנה של רעייתו המתקיימת משכר עבודה בסך של 2,900 ₪.

8.1 המבקש בחר שלא להתייחס כלל בבקשתו לרכוש שבבעלותו.

בעוד שנמנע מלהצהיר כי אין לו כל רכוש, למעט הדירה נשוא הבקשה שלפני, מצא שלא לפרטו.

8.2 המבקש לא סתר את טענת המשיבה 1 ולפיה בהתאם לרישומי הארנונה המבקש מחזיק בארבע יחידות מתוך שבע יחידות שבבעלותו באותו בניין, כך שהנותרות, ככל הנראה, מושכרות לאחרים (ראה סעיף 5 לתגובת המשיבה 1).

8.3 המבקש נמנע מחד להצהיר כי אין לו חשבון בנק ומאידך לא צרף לבקשתו דפי חשבון.

8.4 המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר מטעם רעייתו ואף לא צרף אסמכתאות להוכחת גובה השתכרותה הנטענת.

8.5 המבקש לא פרט את הוצאותיו החודשיות השוטפות ו/או המיוחדות וממילא לא הציג כל אסמכתא להן.

8.6 כאן המקום להידרש לחובתו של המבקש למצות כל אפשרות ללוות את סכום האגרה, לרבות ובמיוחד מרעייתו, על שולחנה הוא סמוך, כטענתו (ראה: רע"א 2598/99 כהן נ' נח, ע"א 1828/00 נברו נ' הדר ואח').

המבקש לא השכיל להניח תשתית לקביעה כי ניסה ללוות את סכום האגרה וכל מאמציו לא נשאו פרי.

9. במצב דברים זה לא ניתן, איפוא, להעריך אל נכון את יכולתו הכלכלית של המבקש לשאת בתשלום האגרה וממילא לא עלה בידו להוכיח כדבעי כי ידו אינה משגת לשאת בתשלום.

10. בהתייחס לסיכויי ההליך הרי שהערכה גסה של אלה מביאה אותי לכלל דעה כי אינם עולים כדי הרף המצדיק מתן פטור מתשלום האגרה (לעניין זה אף ראה את החלטת כב' השופט פוגלמן ברע"פ 6816/13 מיום 13.10.2013, צורף כנספח א' לתגובת היועץ המשפטי לממשלה).

11. לאור כל האמור לעיל מורה אני על דחיית הבקשה לפטור מתשלום אגרת המשפט.

עם זאת ועל מנת להקל על המבקש מאפשרת אני תשלומה של אגרת המשפט בשני תשלומים חודשיים שויים ועוקבים במועדים הבאים: 30.11.2014, 30.12.2014 .

ההחלטה ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים