1. לפניי תביעה כספית ע"ס 8,034 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.02.2014, בין כלי רכב, מ"ר 42-352-66 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 57-908-61 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2. למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3. נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4. בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים ועדותו של נהג רכב התובעים, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

5.1. אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב הנתבעות, אשר הייתה קוהרנטית, סדורה המתיישבת עם מוקדי הנזק ברכבים ועם ההיגיון שבקרות התאונה, על פני גרסתו של נהג רכב התובעת.

5.2. שוכנעתי כי רכב התובעת שנסע בנתיב השמאלי לאחר שפנה שמאלה יחד עם רכב הנתבעות אשר נסע בנתיב הימני, הבחין בעבודות בכביש המתבצעות בהמשך הנתיב השמאלי ולכן סטה ימינה במטרה להשתלב לנתיב הימני לפני רכב הנתבעות, תוך שאינו נותן דעתו לרכב הנתבעות הצמוד אליו, ובכך נגרמה התנגשות בין הרכבים.

5.3. יחד עם זאת, איני פוטר את נהג רכב הנתבעות מאחריות לקרות התאונה באשר היה עליו ליתן דעתו לרכב התובעת הסוטה לנתיב ולנקוט באמצעים למניעת התאונה לרבות בלימת רכבו או צפירה לעבר רכב התובעת.

לפיכך, חלוקת האחריות לקרות התאונה בין הנהגים המעורבים בה תעשה באופן שנהג רכב התובעת יישא באחריות בשיעור של 80% ואילו נהג רכב הנתבעות יישא אחריות בשיעור של 20%.

6. הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 1,607 ₪, שהינו 20% מסכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

6.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ה, 12 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.