מונחת לפני בקשת התובע יליד 1995 (להלן: "המבקש") למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, בהתאם לסעיף 6 א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 לצורך קבלת חוות דעתם בשאלת הנזק הגופני בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי אשר נגרם לתובע לטענתו ביום 24.11.11 כתוצאה מתאונת פגע-וברח בה היה מעורב באיזור מגוריו.

לכתב התביעה צרף המבקש בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי וכן צרף תיעוד רפואי.

הנתבעת (להלן: "המשיבה") מתנגדת לבקשה וטוענת, בין היתר, כי נסיבות התאונה אירעו בשונה מהמתואר על ידי התובע וכי זו ארעה במהלך עבודתו, עוד טענה המשיבה כי הנזק הנטען נובע ממצב רפואי קודם ולא מהתאונה הטענת וכי התיעוד הרפואי הרלוונטי לתחום הפסיכיאטרי הוא דל מאד כך שהוצגה הפניה לטיפול נפשי בלבד ללא כל מסמכים נוספים המתעדים פניה בפועל לטיפול בתחום זה. אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, טענה המשיבה כי המבקש קיבל טיפול אשר הסתיים בהצלחה ובפועל, שב המבקש לתפקודי תקין, כפי שהיה עובר לאירוע המוכחש. בנוסף, טענה המשיבה, התיעוד האחרון הוא שנה וחצי קודם להגשת הבקשה כאשר אחריו אין כל תיעוד רפואי – בכך יש כדי לחזק את הטענה כי המבקש שב לתפקוד תקין וכי לא נותרה לו כל נכות בתחום זה. לכן, טוענת המשיבה, אין כל הצדקה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי. לחילופין, טענה המשיבה כי אם ימונה מומחה, אזי יש להשית את שכרו על המבקש.

עיינתי בבקשה ובתגובה. לצדדים ניתנה אפשרות להגיש טיעונים משלימים, אך אלו לא הוגשו.

עיון במסמכים הרפואיים מלמד כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, זאת במיוחד על יסוד תיאור הפגיעה, הניתוח אשר נאלץ לעבור, הטיפולים והתלונות אשר נמשכו, בהתאם לתיעוד הרפואי אשר צורף, עד 5/2013 פרק זמן שאינו ממושך לאחר התאונה.

מנגד, איני רואה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

עיון במסמכים מלמד כי לראשונה, מופיעה התייחסות רלוונטית בתאריך 3.2.13, היינו כשנתיים ושלושה חודשים לאחר התאונה, שאז צויין על ידי רופא המשפחה כי המבקש סובל מעצבנות יתר והפרעות בשינה וכי היה בביקורת במרפאה לבריאות הנפש ב- 2010- עניין אשר אינו ברור שכן התאונה אירעה בסוף 2010. פעם נוספת, בתאריך 18.2.13 ציין רופא המשפחה כי המבקש עדיין מתלונן על הפרעות בשינה ועצבנות יתר והיפנה אותו למרפאה לבריאות הנפש. זולת אלו, לא הוצג כל מסמך טיפולי שהוא וכאמור, חרף ההחלטה מיום 16.9.14, לא הוגשו על ידי המבקש או המשיבה השלמת טיעונים או מסמכים רפואיים כלשהם.

במסמכים האמורים אין די כדי להוות ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי ועל כן בקשה זו נדחית.

החלטה על מינוי מומחה בתחום האורתופדי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ה, 30 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.