<#2#>

נוכחים:

ב"כ העוררת מפקח אריק תורג'מן

המשיב 1 ובא כוחו עו"ד אדיר בן לולו

המשיב 2 וב"כ עו"ד שבתאי רווח

מתורגמן לשפה התאית מר דורון שיריזלי

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

באירוע נתפסו שני סוגי סמים, מריחואנה במשקל 5.3 גרם וחומר נוסף שזה החומר העיקרי שבגינו הם נעצרו מת במשקל של 1.88 גרם שזה פי 8 מהמשקל שנקבע לצריכה עצמית שהוא מחולק ל-115 אריזות. הם נעצרו במחסום הם היו ברכב והנהג אומר הייתי אמור להעביר את החומר לבחור בשם תום בקרית מלאכי. הנהג הוא המשיב 2.

הנהג, המשיב 2 העביר למשיב 1 שישב מאחור חלק מהסמים כדי להסתיר את זה. בשלב המעצר מוצאים גם את המריחואנה וגם את ה"מט". הרכב הזה משמש גם כמוניות שלהם, והאדם השלישי, גם תאילנדי, ישב ליד הנהג ברכב ושוחרר עוד קודם הבאתו לבית המשפט בהתאם להוראות קצין משטרה.

לגבי המשיבים כאן, הוגש בגינם הצהרת תובע לפי סעיף 17 ד' שיש כוונה להגיש כתב אישום.

המשיב 2 משמש גם כנהג מונית עבור התאילנדים, ועלה מהחקירה כי האדם השלישי אינו קשור לסם שנתפס ברכב וכי היה נוסע מזדמן.

נראה שאתמול היתה חוסר הבנה לגבי המשקל. אני מפנה לחוות הדעת, יכול להיות שטוען המעצרים טעה כאשר טען בפני בית המשפט קמא כי החומר הסם שנתפס ברשות המשיב, סם מסוג "מט" היה במשקל 0.2 כאשר אני מציג בפני בית המשפט את חוות הדעת שם עולה במפורש כי המשקל שנתפס היה 1.88 גרם. המשקל נטו שנבדק לצורכי מז"פ היה 0.29. בכך היה כדי להטעות את בית המשפט קמא לגבי כמות הסם שנתפסה ברשות המשיבים. אני מבקש לחזור ולהדגיש כי כמות הסם לשימוש עצמי בסוג הסם האמור הינה 0.2 גרם והכמות שבפועל נתפסה מלמדת על כמות מסחרית מה גם שעל פי חומר הראיות החומר היה מחולק בקשיות בכמות של 115 יחידות כמות אשר נתפסה בתוך הרכב.

החלופה שבית המשפט קמא קבע שהם ישוחררו ויגיעו עצמאית יום ראשון, לא נבדק אצל מי מעוררת קושי ומעלה חשש ממשי להימלטות. מחומר החקירה הם מסרו לו שמות של שני אנשים, הבחור שהיו צריכים להעביר להם את הסם והבחור של המונית. מספיק שמחר הם יעברו למקום אחר, יש לנו פה הימלטות מהדין.

המריחואנה שהיתה גם אצל המשיב 2 הועברה למשיב 1 כשהוא ראה את השוטרים

בשלב זה נכנסים המשיבים לאולם בית המשפט.

עו"ד בן לולו:

התחילה נכון העוררת כאשר אתמול ביצעה אבחנה בין שלושת החשודים והחליטה לשחרר את החשוד מס' 2 בבקשה שהוגשה אתמול כאשר קבעה לאחר שאמתה בין המשיבים והבינה כי סך הכל האיש שימש כנוסע ברכב.

מרשי המשיב 1 ישב מאחור. כאן החלה הטעות של העוררת לשיטתנו כאשר לא המשיכה לאבחן בין משיב 1 למשיב 2 כפי שמצוינים בפרוטוקול היום. המשיב 1 ישב מאחור, המשיב 2 הוא בעל הרכב הוא זה שנהג את הרכב, מתחת למכסה מוט ההגה מוסלק בתוך הרכב נמצא סם מסוג "מט" מחולק ל-115 מנות כך שהמשיב 1 לא יכול לדעת שהסם נמצא בתוך הפלסטיק אשר מכסה את מוט ההגה. כאשר המשיב 2 נעצר ו הגיעו השוטרים במחסום למשיב 2 זה השליך לאחור את הסם מסוג קנאביס במשקל 5 גרם והמשיב 1 מתוך לחץ החביא את הסם בתוך מכנסיו בכך סיבך עצמו שלא לצורך בהחזקה של הסם אשר היה ברשות המשיב 2 כל העת. גם היום אנו משחקים משחק עם עניים עצומות ואין לנו את החומר בפנינו, אלא אנו נסמכים על דברי המשיבים ודברי החוקרים ההגונים שגם אתמול מר ליאור שחר חשף בפנינו חלק מהחומר וגם היום חברי ציין בהגינות כי המשיב 2 ציין בפניהם בחקירה כי בכוונתו היתה למכור את הסם לאדם אשר המתין לו בקרית מלאכי וכי הוא משתמש בעצמו בסם מסוג "יאבה" שסם ה"מט" שנתפס הוא אחד ממרכיבי הסם שבו משתמשים תאילנדים רבים לצורכי עבודה ושעות מרובות של מאמץ.

לדעתנו לא טעה בית משפט עת שחרר את המשיבים. אין לי יכולת להציע חלופה אשר תוכל להתייצב היום לבית המשפט ולהצהיר. המשיב עובד במשק במושב יגל. המעסיק מחזיק בדרכון שלו.

המשיב 1:

אני 4 שנים בארץ. אני עובד אצל אדם בשם שלום. יש לי את הטלפון שלו במכשיר הטלפון שלי והוא במשטרה.

עו"ד בן לולו:

לאחר שעמדתי על האבחנה לעניין הסמים לעניין השליטה ברכב בין המשיב 1 למשיב 2, ולאחר שבית המשפט העיר הערתו לגבי החלופה, אני חושב שיהיה נכון ליצור קשר עם המעסיק אולי זה יסכים לפקח עליו ולשמש חלופת מעצר עבורו.

<#5#>

החלטה

עו"ד בן לולו משוחרר להמשך הדיון, לבקשתו, ויקבל עדכון מעו"ד רווח.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב סיוון תשע"ד, 20/06/2014 במעמד הנוכחים.

עו"ד רווח:

הדיון אתמול התנהל על סמך מידע שמדובר בכמויות סם קטנות שהן עומדות במבחן פקודת הסמים בהיותם לשימוש עצמי וזאת על סמך הצהרת החוקר.

לגבי הסם קנאביס ההצהרה נשארה לא מעורערת, לגבי הסם "מט" הציג בפנינו החוקר חוות דעת סם של המעבדה, למעשה משקל הסם הוא 1.88 גרם. חוות הדעת היתה אתמול בפני החוקר. כב' השופט ליבדרו הסתמך על דברי החוקר ולא בחן את החומר. גם הכמות הזאת של 1.88 גרם היא כמות שהיא לא כזאת גדולה שניתן לומר עליה בוודאות שאינה לשימוש עצמי. אנשים מכינים לעצמם כמות מראש.

המשיב אמר שנודע לו כמה דקות לפני שתפסו אותו, הוא לא ידע שהסם נמצא ברכב, הוא משתמש בעצמו בסם, לכן הנושא הזה של כמות אנו חושבים שהוא לא ממש משמעותי ולכן גם המדינה הצהירה בדיון שהיא מתכוונת לגרש את האנשים האלה ולא להעמיד אותם לדין.

גם העילה שלהימלטות מן הדין אינה רלבנטית. המשיב רוצה להישאר בארץ, שנית רוצים לגרש אותו מהארץ לכן העילה של הימלטות מן הדין אינה רלבנטית. לכן אני מבקש שלא לשנות את החלטת בית משפט השלום ולדחות את הערר בנסיבות האלה המיוחדות.

ידוע שהתאילנדים משתמשים בסם "מט" ולא שסוחרים בו, הם לא מעבירים את זה לישראלים, הם משתמשים בינם לבין עצמם, כסוג של סם מרץ להתגבר על הקושי הגדול של שעות עבודה ממושכות. אני מבקש שלא לשפוט את המקרה בכלים הרגילים של החזקת סמים.

אם בקשתנו תענה והמשיב 2 יישאר משוחרר ניתן להבטיח את זה שהוא יתייצב להליכי משפט.

המשיב יכול להמציא ערבות של החברה שלו שהיא פיליפינית שהיא תערוב לו.

<#7#>

החלטה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובטרם מתן החלטה, אני מוצאת לנכון לאפשר מיצוי בחינת חלופה למשיב 1 נוכח קיומו של מעסיק ישראלי.

לשם כך, מתבקש נציג העוררת ליצור קשר עם אותו מעסיק, באמצעות מכשיר הטלפון של המשיב 1 המופקד בידי העוררת. ככל שיכול המעסיק להתייצב היום להמשך דיון לשעה 12:00 יודיע ב"כ העוררת ללשכתי.

המשך דיון ו/או מתן החלטה נדחה להיום לשעה 12:00.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ב סיוון תשע"ד, 20/06/2014 במעמד הנוכחים.

השעה 12:20 הדיון מתחדש:

ב"כ העוררת:

לשני המשיבים אין ויזה בתוקף, למשיב מס' 2 מעל שנה ולמשיב 1 מעל 10 חודשים, בלי שום קשר המשיבים מיועדים לגירוש. במקרה הזה למשיבים אין ויזה בכלל. לגבי המשיב 2 אין לו מעסיק ולגבי המשיב 1 גם אין מעסיק. גם אם הייתי יוצר עם אותו אדם שהמשיב 1 טוען שהוא מעסיק שלו, אזי בפועל אין מדובר במעסיק חוקי שיש לו רישיון להעסיק את המשיב 1. לכן לא המשכנו ופעלנו בכיוון הנדון.

עו"ד בן לולו:

מאחר והמשיב 1 אינו בעל ויזה תקיפה מעל שנה ולא אותרה חלופה להציגה בפני בית משפט היום, בנוסף לכל חבריי הצהירו כי בכוונתם לגרש את המשיב מהארץ והם כבר פנו למשטרת ההגירה, לכן אנו נבקש כי המשיב כבר עתה ישוחרר למעצר על ידי משטרת ההגירה שהם הגוף אשר אמון על פיקוח של עובדים זרים אשר לא נושאים ויזה וששוהים באופן בלתי חוקי.

עילת המעצר בגינה מתבקשת הארכת המעצר היום היא הצורך להגיש כתב אישום ביום ראשון, יחד עם זאת באותה נשימה הם הצהירו כי הם פועלים לגרש אותם לכן אין מדובר בעילת מעצר עצמאית כלל ולכן דינם של המשיבים לשהות במתקן הכליאה של משטרת ההגירה לצורך גירוש ולא במעצר.

עו"ד רווח:

אני מצטרף לדברי חברי. המעצר הפלילי לא נועד כדי לקדם גירוש.

ב"כ העותרת:

אנו מצויים בהליך פלילי, גם אם דיברתי על כוונת גירוש עדיין הכוונה אינה מגובשת, טרם בדקנו את הדברים וזה לא תלוי בנו.

<#11#>

החלטה

בפני ערר המדינה על החלטת בית המשפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט ליבדרו), מיום 19.6.14, במ"י 6001-14, לפיה הורה בית המשפט על שחרורם של המשיבים בערבות עצמית להבטחת התייצבותם בבית משפט השלום בבאר-שבע ביום 23.6.14, ללא תנאים נוספים, וזאת במסגרת בקשת המדינה להאריך את מעצרם עד ליום 23.6.14, בהתאם להצהרת תובע לפיה בדעת המדינה להגיש כנגדם כתב אישום עם בקשה למעצרם עד לסיום ההליכים, בגין עבירות של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי.

לטענת המדינה, טעה בית המשפט קמא כאשר דחה את הבקשה להארכת מעצרם לצורך הגשת כתב אישום, וזאת נוכח קיומה של עילת מעצר הנובעת ממסוכנותם והחשש להימלטות מן הדין. לחילופין טענה המדינה, כי גם אם נכון היה להורות על שחרורם של המשיבים אין בתנאים שקבע בית משפט קמא די כדי לאיין המסוכנות והחשש להימלטות מן הדין.

המשיבים נעצרו, באופן אקראי, ביום 14.6.14, כשהם נוסעים ברכב יחד עם אדם אחר. המשיב 2 נהג ברכב והמשיב 1 ישב מאחור, האדם השלישי ישב לצד הנהג. לאחר שעוכב הרכב על ידי שוטרים ונוכח התנהגותם החשודה של הנוסעים ברכב נעצרו המשיבים יחד עם האחר בחשד להחזקת סמים. ברשות המשיב 1 נמצא סם מסוכן מסוג מריחואנה בכמות המלמדת לכאורה על שימוש עצמי ובתוך הרכב מתחת להגה, נמצאה כמות סם מסוג מתאמפטאמין במשקל של 1.88 גרם המחולקת ל-115 יחידות, כמות ואריזה המלמדת כי מדובר בסם להפצה ולא לשימוש עצמי. מה גם שמעבר לאמור קיימות ראיות נוספות בחומר החקירה הקושרות המשיבים לכך כי מדובר בסם להפצה.

על בסיס האמור הוגשה בקשה להארכת מעצרם של המשיבים לצורך הגשת כתב אישום עם בקשה להארכת מעצרם עד לסיום ההליכים, והכל בהתאם להצהרת תובע. בית המשפט קמא, במסגרת הטיעון שנטען בפניו, הוטעה בטעות על ידי הטוען המשטרתי, לחשוב כי מדובר בסם בכמות מזערית, לשימוש עצמי, נוכח הטיעון כי הסם שנתפס מסוג מתאמפטאמין הינו במשקל של 0.2 גרם בלבד.

מחוות הדעת המצויה בחומר החקירה אין חולק כי מדובר בכמות מסחרית מה גם שחלוקת הסם לאריזות של 115 יחידות מלמדת על המטרה המסחרית.

נוכח האמור מתקיימת עילה להארכת מעצרם של המשיבים נוכח כמות הסם וסוג הסם שנתפס המלמדים לכאורה על מסוכנותם. היותם של המשיבים אזרחי תאילנד מבלי שהתייצב בפני בית המשפט מעסיק המוכן לשמש ערב לשחרורם כגורם מפקח, מחדד את החשש לשיבוש הליכי משפט והימלטות מן הדין מצד המשיבים.

לפיכך, אך נכון היה להורות על הארכת מעצרם של המשיבים כמבוקש.

במסגרת הדיון שבפני ביקש ב"כ המשיב 1 לאבחן את עניין מרשו מעניין המשיב 2 כשהוא מציין כי המשיב 1 היה אך נוסע מזדמן ברכב וכי אין בחומר הראיות כדי לקשור אותו לסם שנתפס. לטענתו, כשם שמשטרת ישראל מצאה לנכון להורות על שחרורו של האדם השלישי שנסע ברכב, אשר ישב לצד הנהג, היה נכון להורות על שחרור מרשו אשר ישב מאחור ולא היה לו כל קשר לסם שנתפס.

בהינתן האמור ועוד בטרם בחנתי את חומר הראיות ראיתי לנכון לאפשר הפסקה לצדדים כדי לבחון התייצבות מעסיקו של המשיב 1 כחלופה למעצרו.

לאחר הפסקה חזרו והתייצבו בפני הצדדים כאשר ב"כ העוררת טען בפני כי על פי בדיקה שנעשתה אל מול משטרת ההגירה ביחס לשני המשיבים עולה כי ויזת השהייה שלהם בארץ פגה לפני חודשים ארוכים כאשר לגבי המשיב 1 הסתיימה לפני כשנה ולגבי המשיב 2 לפני כ-10 חודשים כאשר אין מעסיק מורשה שיכול להעסיקם. בהינתן האמור, לא קידם בדיקה אל מול מעסיק שלו טען המשיב 1.

בהינתן האמור אף ציין ב"כ העוררת כי יש מקום לשקול אפשרות הרחקתם של המשיבים מן הארץ.

נוכח האמור חזרו באי כוח המשיבים וטענו כי אם בדעת המדינה לגרש את המשיבים מן הארץ מן הראוי להעבירם לחזקת משטרת ההגירה וקידום הרחקתם ולא להחזיקם במעצר של משטרת ישראל.

חזרתי ובחנתי את חומר הראיות שבא בפני ויש לומר כי מחומר החקירה קיימות ראיות הקושרות באופן איתן את המשיב 2 לביצוע העבירות המיוחסות לו. אשר לחלקו של המשיב 1 התשתית הראייתית הקיימת בתיק החקירה, אינה חד משמעית בנדון אולם נוכח הגרסאות הקיימות אין לדחות על פניו את דבר אפשרות מעורבותו של המשיב 1 באירוע.

לפיכך, כפי שקבעתי לעיל, נוכח מסוכנותם של המשיבים מעצם החזקת הסם בכמות מסחרית ונוכח החשש הממשי להימלטות מן הדין בהינתן דברי ב"כ העוררת לפיהם שוהים הם בארץ שלא כדין, ובהעדר כל חלופה אני רואה לנכון לקבל את הערר ולהורות על הארכת מעצרם, בהתאם למבוקש.

ככל שתתקבל החלטה על אי העמדתם לדין של המשיבים, על אף קיומה של הצהרת תובע כי קיימת כוונה להעמיד המשיבים לדין, יועברו לחזקת משטרת ההגירה לצורך קידום גירושם מן הארץ.

סוף דבר אני מורה על קבלת הערר ובהתאם מורה על הארכת מעצרם עד ליום 23.6.14.

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"ב סיוון תשע"ד, 20/06/2014 במעמד הנוכחים.