לפניי בקשה של המנהל המיוחד לביטול הענקה בסך של 225,825 ₪ שהעניק על פי הטענה החייב גבריאל צדוק, לאימו, בינה צדוק, היא המשיבה 2, באמצעות הפקדת הסך האמור לחשבונה ביום 5.1.2012, למעלה משנתיים בטרם החלו הליכי פשיטת הרגל נגדו ביום 23.6.2014.

להגנתה טענה המשיבה 2 כי הכסף הועבר אמנם לחשבונה, אך הוא שימש באופן בלעדי את החייב לצרכיו, שעיקרם תשלום דמי מזונות לגרושתו וכן סילוק חוב משכנתא לבנק.

מנגד, המנהל המיוחד טען כי הסכומים הנקובים באסמכתאות שצורפו לתצהירים מטעם המשיבה 2 אינם מתקרבים כלל ועיקר לסכום שהופקד לחשבונה על ידי החייב ומכאן שלא כל הכספים שהופקדו לחשבונה הוצאו לצרכי החייב.

המנהל המיוחד והמשיבה 2 הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט יכריע במחלוקת על דרך הפשרה, לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984, במובן זה שהמשיבה 2 תחוייב לשלם למנהל המיוחד סכום בגבולות שינועו בין 0 ₪ ל- 200,000 ₪, וללא כל הנמקה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובחומר הראיות שצורף לתצהירים, אני מחייב את המשיבה 2 לשלם למנהל המיוחד סך של 50,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב אדר תשע"ח, 27 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.