בפני בקשה לביטול אסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לסעיף 57 ב לפקודת התעבורה.

ביום 22.6.14 בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב החליט קצין המשטרה רפ"ק צבי טג על השבתה מנהלית של רכב המבקש למשך שלושים יום.

נטען כי הגב' שפינזי רותם, נהגה ברכב המבקש (להלן: "הנהגת") בשכרות ונמצא ריכוז אלכוהול של 535 מק"ג בליטר אויר שנשפה.

ב"כ המבקש מציין כי המבקש התיר לבתו להשתמש ברכב וכדרכו הוא נוהג להתרות בילדיו לבל ינהגו לאחר ששתו משקאות אלכוהוליים.

לטענת הסנגור, הבת לאחר ששתתה משקה אלכוהולי מסוג וודקה, ביקשה מחברתה הנהגת, כי תנהג ברכב במקומה. הנהגת, סיפרה לבת כי היא מפוכחת ולגמה כמות מזערית של משקה מסוג בריזר.

הסנגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. גם לאחר עיון בתיק החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה. הנהגת הודתה כי שתתה שתי בירות מסוג בריזר, ריח אלכוהול חזק נדף מפיה, היא נכשלה בכל מבחני הביצוע כאשר התנדנדה במבחן העמידה, לא הצמידה עקב לאגודל במבחן ההליכה על הקו והשתמשה ביד הלא נכונה במבחן הבאת האצבע לאף.

השוטר התרשם כי הנהגת תחת השפעת אלכוהול בינונית. פלטי הנשיפה נחזים להיות תקינים ונמצא ריכוז אלכוהול גבוה של 535 מק"ג בליטר אוויר שנשפה הנהגת.

על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו".

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי סעיף 57 ב (ג)

"בית משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

הרכב בבעלותו של המבקש. היה ואף אם המבקש נוהג להזהיר את ביתו ומתרה בה לבל תנהג לאחר ששתתה משקאות אלכוהוליים, הרי שהיא אפשרה לאחרת לנהוג לאחר שזו הודתה כי שתתה שתי בירות מסוג בריזר.

לא מצאתי כי במקרה זה היתה אזהרה מפורשת וברורה. המבקש אף הודה כך בחקירתו בבית המשפט. זאת ועוד, המבקש הודה כי הוא אינו המשתמש ברכב וכי ביתו וגרושתו הן המחזיקות והנוהגות בו. המקרה אינו עומד בקריטריונים לביטול הודעת איסור השימוש על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

שקלתי את טיעוני ב"כ המבקש, אך לא מצאתי כי הם מצדיקים ביטול החלטת קצין המשטרה.

לעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

הפגיעה במבקש, או יותר נכון, בבת ובגרושתו, בהקשר זה מוגבלת לשלושים יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה, מקום בו לא נעשה די על ידו כדי למנוע ביצועה.

לאור האמור, מצאתי את החלטת הקצין סבירה, אשר על כן הבקשה לביטול איסור שימוש נדחית.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

תיק החקירה יוחזר למשיבה.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.