05 אוקטובר 2014

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 5/6/14 ("הוועדה"), אשר דנה בעניינו של המערער לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. בהחלטתה קבעה הוועדה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער ("ההחלטה").

2. הוועדה התכנסה ביום 5/6/14 לדון בערר המשיב, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לכירורגיה פלסטית ומומחה לרפואה פנימית. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער, סרקה הוועדה את ממצאי בדיקות אולטרא סאונד כתף שמאל, וכן צילום רנטגן כתפיים. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה בסעיף 7 לפרוטוקול. הוועדה סיכמה וקבעה כי יש להכיר בפגיעה בכתף שמאל כפגיעה בעבודה. בהסתמכה על בדיקת אולטרא סאונד קבעה הוועדה כי הממצאים המצביעים על קרע חלקי ב- SSP כתף שמאל הינם תהליך תחלואתי אדיופטי שאינו קשור לתאונה שהוכרה. בהתייחסה לתלונות המערער על כאבים, הבהירה הוועדה כי לא נמצאה הגבלה בתנועות כתף שמאל, והכאבים עשויים להיות קשורים לשינויים ניווניים ולקרע חלקי שאינו קשור לתאונה הנדונה.

עוד קבעה הוועדה, כי אישור החמרת המצב לא מתייחס לפרק ירך שמאל, ולכן הוועדה מדרג ראשון חרגה מסמכותה משדנה בפגימה שלא מופיעה האישור ההחמרה.

לאור כל האמור, התקבל ערר המשיב והוועדה קבעה כאמור כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

3. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה.

כתף שמאל - ממצאי בדיקת אולטרא סאונד מיום 1/10/13

4. לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה לממצא העולה מבדיקת אולטרא סאונד מיום 1/10/13, לפיו קיים "נוזל במעטפת גיד הביספס ובבורסה הסובסקפולריס, על רקע דלקתי?".

5. המשיב טען מנגד, כי הוועדה סקרה בהחלטתה את ממצאי ההדמיה ובסעיף 6 לפרוטוקול צוין קיומו של הקרע וכן צוין ממצא של נוזל. לפי הטענה, חזקה על הוועדה שהייתה מודעת לממצא זה, וככל שהיה בו משום נכות הקשורה סיבתית לתאונה, הוועדה הייתה קובעת את דרגת נכותו של המערער בהתאם.

6. אשר לדעתי: מפרוטוקול הוועדה אנו למדים כי שתי בדיקות אולטרא סאונד כתף שמאל הונחו לפני הוועדה, והוועדה עיינה בהן, כעולה מסעיף 6 לפרוטוקול. משציינה הוועדה את ממצאי בדיקות ההדמיה, לרבות "קרע חלקי ב SSP ונוזל בבורסה סובאקרומיאלית", הרי שהמסקנה המתבקשת היא שהוועדה בחנה עקב בצד אגודל את המסמכים הרפואיים בעניינו של המערער, וחזקה עליה שנתנה דעתה לממצאים המצדיקים קביעת נכות. מכאן, שהמערער לא הצביע בטיעוניו על כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין בשיקול דעתה הרפואי-מקצועי של הוועדה.

7. המערער הוסיף וטען כי הוועדה לא התייחסה לשאלה האם תנועות הכתף מקנות נכות נוספת, בפרט משציינה הוועדה "טווח תנועות זה מלווה בכאבים", והמערער התלונן לפני הוועדה כי "היד בקושי מתפקדת".

8. המשיב טען מנגד, כי הוועדה קבעה שלא נמצאה בבדיקתה הגבלת תנועה, ולכן קבעה שלא חלה החמרה.

9. המערער אכן התלונן בפני הוועדה על קושי בתפקוד יד שמאל, והוועדה הייתה מודעת היטב לתלונותיו של המערער על כאבים, משציינה כי מדידת טווחי תנועת כתף שמאל הייתה מלווה בכאבים. הוועדה פירטה בהחלטתה את טווח תנועות כתף שמאל: כיפוף קדמי וכיפוף צידי °170 לכל צד; סיבוב חיצוני °80; סיבוב פנימי עד עמוד שדרה גבי. הגם שהוכרה הפגיעה בכתף שמאל כקשורה לתאונה הנדונה, קבעה הוועדה באופן ברור ובהיר כי "לא מצאה הגבלה בתנועות כתף שמאל". משמע, שעל פי מומחיותה מצאה הוועדה שטווח התנועה שנמדד אינו מצדיק קיומה של נכות בהתאם לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. משלא מצאה הוועדה הגבלה בתנועות כתף שמאל, לא מצאתי שנפלה טעות בהחלטתה.

10. לאור האמור, נדחות טענות הערעור בנוגע לכתף שמאל.

פרק ירך שמאל

11. לטענת המערער, היה על הוועדה לאשר את החלטת הוועדה מדרג ראשון, ולדון בפגימה בפרק ירך שמאל כחלק מהפגימות שהוכרו בתאונה.

12. אישור ההחמרה מיום 19/1/14 עוסק אך ורק ב"כאבים בכתף שמאל". לפיכך, אין מקום להתייחס לטענותיו של המערער בנוגע לפגימות רפואיות נוספות, כגון מפרק שמאל ופרק ירך שמאל. מכאן, שמקובלת עלי טענת המשיב, לפיה בדין קבעה הוועדה שהיא אינה נדרשה לדון בתחומי פגימה שלא ניתנה בגינם תעודת החמרה.

13. כבר נפסק, כי "תכליתו של האישור הניתן על ידי רופא שאושר על ידי שירות רפואי, על פי תקנה 36(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, 'הוא לשמש כאשרת כניסה לנכה, למען יועמד בפני הוועדה הרפואית" (ראו דב"ע לג0-130/ גבריאל וינר - המוסד לביטוח לאומי, פדע ה 73, 77; עב"ל 167/99 אורי רשתי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 8.3.2000 בפסקה 7; ע"ע 563/06 יורי גוסב - קופת חולים מאוחדת, מיום 24.9.2007 בפסקה 11). רוצה לומר: ליקוי שלא נזכר באישור ההחמרה, ככל אינו עומד לדיון בפני הוועדה הדנה בהליך ההחמרה.

בענייננו, משעה שמפרק שמאל ופרק ירך שמאל לא נכללו באישור ההחמרה, שני תחומים אלה לא יכולים היו לעמוד לדיון בפני הוועדה הרפואית. מכאן, שבדין קבעה הוועדה כי "אין סמכות לדון במפרק שמאל ובפרק ירך שמאל שכן תעודת החמרת המצב לא ניתנה בגינם", וכי הוועדה מדרג ראשון חרגה מסמכותה ולכן יש לבטל את אחוזי הנכות שנקבעו.

14. לאור האמור, טענת ערעור זו דינה להידחות אף היא.

סוף דבר:

15. לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

16. אין צו להוצאות.

17. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ה, (05 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.