טוען...

פסק דין שניתנה ע"י מיכל הירשפלד

מיכל הירשפלד16/09/2018

בפני

כבוד השופטת מיכל הירשפלד

תובעים בת"א 54190-09-12

נתבע 1 בת"א 43633-11-12
נתבעים 1-3 בת"א 43681-06-14

1.בנימין חיים כהן

2.דניאל כהן

3.חברת גבעת יעל בע"מ ח.פ. 562500447

4.דני כהן -עידן ע.מ. 055703151

נגד

נתבעת בת"א 54190-09-12

תובעת בת"א 43633-11-12
תובעת בת"א 43681-06-14

חברת פלאפון תקשורת בע"מ ע"מ 511076572

פסק דין

  1. הצדדים דנן הגישו זה נגד זה שלוש תביעות, שעניינן בטענות הדדיות בנוגע להסכם שנחתם ביניהם לאספקת שירותי תקשורת סלולארית.
  2. הדיון בתביעות אוחד בהחלטת נשיאת בית משפט השלום בירושלים (דאז), כב' השופטת שולמית דותן, מיום 5.12.14.
  3. התביעות הועברו לטיפולי בפברואר 2017 וישיבת ההוכחות נשמעה בפני.

התביעות דנן והליכים נוספים בין הצדדים

  1. ענייננו כאמור בשלוש תביעות, שהדיון בהן אוחד.
  2. בת.א. 51490-09-12 הגישו 4 תובעים: בנימין כהן, דני כהן, חברת גבעת יעל בע"מ ודני כהן-עידן ע"מ (ארבעת התובעים, או מי מהם בהתאם לענין, להלן – כהן או הקבוצה) תביעה כספית נגד חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן – פלאפון) בסך של 200,000 ₪ (לצרכי אגרה).

סכום התביעה מורכב מטענות כהן להחזרים, זיכויים וביטול חיובים שונים וכן מתביעה לפיצוי בגין ניתוקם מהרשת (בסך כולל של 120,000 ₪) ובגין אובדן הכנסות בזבוז זמן ועוגמת נפש שנגרמו להם (בסך כולל של 38,000 ₪). יצוין, כי סך כל הסכומים שנתבעו כמפורט בכתב התביעה עולה על סכום התביעה שנקבע צרכי אגרה.

  1. בת.א. 43633-11-12 הגישה פלאפון תביעה בסדר דין מקוצר נגד בנימין כהן (התובע 1 בתביעה לעיל), על סך של כ-121,000 ₪, בגין חוב נטען שלו ביחס לשירותים שקיבל מפלאפון וכן בגין "קנסות יציאה". ביום 7.4.14 ניתנה לכהן רשות להתגונן בהחלטת כב' הרשמת הבכירה ב' יהלום.
  2. בת.א. 43681-06-14 הגישה פלאפון תביעה כספית נגד כהן (למעט נתבע 4), על סך של כ-76,000 ₪ בעילה כספית חוזית ועשיית עושר ולא במשפט, וזאת בגין חובות נטענים ביחס לשירותים סלולאריים שהוענקו להם, לרבות פיצוי בסך של 10,000 ₪ "נזקים והוצאות" בגין ניהול מו"מ שלא בתום לב.
  3. שלוש תביעות אלה אינן ממצות את ההליכים שהתקיימו בין הצדדים ביחס להסכם שנחתם ביניהם.
  4. עוד קודם להגשת התביעה הראשונה מבין אלה שהדיון בהן אוחד, הגיש התובע 1 בקשה דחופה למתן צו עשה במעמד צד אחד בת.א. 21513-12-11, בה ביקש להורות לפלאפון לחבר לאלתר את כל המנויים שניתקה עקב טענותיה להפרת ההסכם מצידו.

בבקשה זו הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה ביום 14.12.11 תוקף של החלטה לפיה התחייב המבקש שם (התובע 1) להעביר לפלאפון אמצעי תשלום תקין מסוג הוראת קבע, חתום על ידי הבנק. כמו כן התחייב המבקש להעביר לפלאפון אישור על ביצוע העברה בנקאית על סך של 5,000 ₪ וכן למסור לפלאפון שני שיקים דחויים על סך 5,000 ₪ כל אחד. בכפוף לכך התחייבה פלאפון לחבר לאלתר את המנויים שנותקו והמצויים תחת חשבונו של המבקש אצל פלאפון.

כמו כן הסכימו הצדדים לקיים ביניהם ישיבות לצורך פתרון המחלוקות הקיימות ביניהם וככל שיתברר כי מגיע למבקש החזר כלשהו מתוך הסכומים ששולמו על ידו על חשבון חובו לפלאפון יבוצע החזר וכי ככל שיתברר כי קיימת למבקש יתרת חוב כלפי פלאפון, תשולם יתרת החוב על ידו לאלתר. בהקשר זה הוסיפו והסכימו הצדדים כי אין בהסכמות אליהן הגיעו כדי להוות הודאה או ויתור על טענה של מי מהצדדים כלפי משנהו.

  1. בנוסף, ניהלה פלאפון תובענה נוספת בת"ת 60113-01-13, אשר החלה כתביעה על סכום קצוב, בסך של כ-21,000 ₪, שהגישה נגד גבעת יעל בע"מ (תובעת 3 בתביעה הראשונה לעיל) במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 12-10319-12-6.

תובעת 3 הגישה התנגדות לביצוע התביעה. התנגדותה נדחתה בהחלטת כב' הרשם הבכיר ניר נחשון ביום 21.08.14. בהחלטה נקבע, בין השאר, כי המבקשת שם (התובעת 3 כאמור) "לא פירטה את הסכומים בהם הינה טוענת לחיובי יתר ולא הציגה כל מסמך או ראיה התומכת בטענותיה. הלכה פסוקה, כי העלאת טענות בעלמא, טענות כלליות וסתמיות מתפרשות כ-"הגנת בדים".

עוד צוין בהחלטה, כי בין הצדדים מתנהל הליך מקביל בתובענה שהוגשה על ידי המבקשת במסגרתה היא טענה, בין היתר, לחיובה בחיובי יתר. לפיכך נקבע, כי "משכך, מן הראוי כי טענותיה ידונו במסגרת זו כאשר ככל שטענות אלה במלואן או בחלקן לא נטענו כדבעי בהליך דהתם תוכל המבקשת לתקן את כתב תביעתה על דרך של הוספת פירוט החיובים הנטענים כאשר אין בהחלטתה זו כדי להוות מעשה בי דין ביחסים שבין הצדדים".

נוכח החלטה זו, שילמה התובעת 3 את החוב שנתבע בתביעה על סכום קצוב והוא אינו במחלוקת. עוד יצוין, כי כהן אכן הגישו כתב תביעה מתוקן, בתביעה הראשונה לעיל.

  1. בסופו של דבר נותרו תלויות ועומדות בין הצדדים שלוש התביעות שבפני.

הרקע העובדתי – הצדדים וההסכם שנחתם ביניהם

  1. פלאפון סיפקה שירותי תקשורת סלולארית, לרבות מכשירים שונים, לכהן במשך שנים רבות. הסכם ההתקשרות האחרון שביניהם, שבו שודרגו תנאי קודמו, נחתם ביניהם ב-28.12.10 (נספח ההתקשרות, שהוחזר חתום לפלאפון ביום 6.1.11, צורף, ביו השאר, כנספח ב' לתצהירה של זיוית יפרח, להלן - ההסכם).
  2. יצוין, כי בראש ההסכם , הנמען המכונה "הלקוח" הוגדר כ"מר בני כהן חב' כהן בני ודני". בסוף ההסכם הוא נחתם על ידי בני כהן (תחת "חתימה") וחברת גבעת יעל בע"מ (תחת "חותמת החברה").
  3. לטענת פלאפון (שם בסעיף 26-27) על ההסכם חתמו בני כהן וחברת גבעת יעל בע"מ "והם שימשו לצורך מערכת היחסים הכוללת... על כן התייחסה פלאפון לכל מרכיב של קבוצת הנתבעים באורח זהה, כחלק מקבוצה, והתנהלה מול כל אחד מהם בהתאם לתנאי ההתקשרות החתומים". גם בעדותה הבהירה העדה רחלי אילן כי "הלקוח מבחינתנו הוא בני כהן" (עמ' 33, ש' 22) "הוא כלקוח אב מחויב לשלם לי את הכל" (עמ' 34, ש' 10). "בני הוא הגורם המשלם ואיש הקשר והלקוח מולי" (שם, ש' 19).

בסיכומיה (ס' 6-8) טענה פלאפון, כי נוכח האמור כל אחד מבעלי הדין בקבוצת כהן חבים יחד ולחוד בחוב הנתבע על ידי פלאפון.

גם כהן טענו, בכתבי בית הדין שהוגשו על ידם, כי "חוזית ומשפטית מהווים הנתבעים יחד ו/או לחוד לקוח אחד מול החברה הנתבעת" (ס' 6 לכתב ההגנה בתביעה שבת.א. 43681-06-14, וכן ס' 11 לכתב התביעה המתוקן שהגישו בת.א. 51490-09-12).

מכאן, שאף שהצדדים מצאו לאבחן לעיתים בין חברי הקבוצה השונים, הרי שנוכח ההסכמה המפורשת הקיימת בין הצדדים בענין זה, לא מצאתי לאבחן בין חברי הקבוצה המכונה "כהן" אלא להתייחס אליהם כמכלול אחד לכל דבר וענין.

  1. במסגרת ההסכם, שתוקפו 36 חודשים ("התקופה המיוחדת", ס' 2 להסכם) רכשו כהן שירותי תקשורת סלולארית תמורת דמי שימוש חודשיים וכן ציוד קצה (כ-90 מכשירים), ב-36 תשלומים חודשיים.
  2. בין השאר נקבע בהסכם (ס' 9), כי יתאפשר פיצול חשבונית בין מעסיק ועובד (בהתאם להוראות "חשבונית מפוצלת" עליו יחתמו הלקוח ומנוייו) וכי בכל מקרה ההשתתפות החודשית המינימאלית של הלקוח היא 25 ₪ למכשיר/כרטיס. בנוסף הוסכם כי יאושרו ללקוח באופן חריג עד 5 פיצולי אפס.
  3. בסעיף 10 נקבעו מספר ארועים, כגון מעבר בין מסלולי שירות, ניתוק קבוע, החלפת מכשיר, ניוד קו לרשת אחרת, ביטול חבילת שירות למכשיר מתקדם או הפסקת שימוש פעיל במכשיר או כרטיס, שבהתאם לסעיף 11, ביצועם יחייב תשלומים שונים.
  4. בין השאר, יחייב ביצועם, באופן מיידי תשלום בסך של 1,800 ₪ כשהוא מחולק במספר חודשי התקופה המיוחדת ומוכפל במספר החודשים שעד לסיומה, למעט ביחס למכשירים מסוימים בהם נקבע תשלום שונה.

בנוסף לסכומים אלה יחויב הלקוח בסך של 1,076.40 ₪ כשהוא מחולק במספר חודשי התקופה המיוחדת ומוכפל במספר החודשים עד לסיומה, הכל כמפורט בסעיף11 להסכם.

  1. עוד נקבע בסעיף 11, כי במקרים דלעיל או בהפרת סעיפים 2, 8 או 9 להסכם, הרי שבנוסף לגביית התשלום המגיע לפלאפון, תהיה פלאפון רשאית להעמיד את מלוא יתרת התשלומים המגיעים לה בגין המכשיר לפרעון מיידי וכן לגבות מהלקוח כל הטבה, זיכוי והנחה אשר ניתנו ללקוח בקשר עם אותו מנוי וכי החישוב יעשה על פי מחירון לקוחות פרטיים של פלאפון.
  2. בסעיף 19 נקבעה "הטבה ללקוח" בדמוי זיכוי חודשי קבוע בזמן אוויר בסך של 1,000 ₪.
  3. בסעיף 20 נקבע כי הלקוח יזוכה בגין יתרות מכשירים בסך שאינו עולה על 8,000 ₪ וכי הלקוח יזוכה בגין עמלות יציאה ל-3 מודמים בסך של 5,400 ₪.
  4. אין מחלוקת, כי בחסותו של ההסכם צירפו כהן עשרות רבות של מנויים (עדות התובע 1 בעמ' 22, החל מש' 20). לטענת התובע 1 דובר בבני משפחה וכן בעובדים ובני משפחתם (עמ' 23, ש' 6-10).
  5. עוד אין מחלוקת, כי כהן היו פעילים בהתאם להסכם החל מחתימתו ועד 7.12.11, מועד בו נוידו מרבית המנויים (ס' 25 לתצהיר זיוית יפרח).
  6. עוד אין חולק, כי החל מחודש אפריל 2011 לא שילמו כהן את מלוא התשלומים שנדרשו מהם וכי ביום 4.12.11 ביצעה פלאפון ניתוק יזום של השירותים לקבוצה.
  7. בעקבות ההסדר אליו הגיעו הצדדים במסגרת בקשת כהן לצו עשה (כמפורט לעיל), חוברו שוב השירותים, אולם אלה נותקו בשנית ביום 7.2.12, לאחר שלטענת פלאפון היא לא קיבלה הוראת קבע מאת כהן כמוסכם בהסדר הנ"ל.
  8. בתמצית, לטענת פלאפון הפרו כהן את ההסכם ונותרו חייבים לה סכומים נכבדים בגין שירותים סלולאריים וקנסות יציאה. לטענת כהן הפרה דווקא פלאפון את ההסכם עימם משגבתה או חייבה אותם סכומים ביתר ובניגוד להסכם ואף גרמה להם נזקים כבדים, הכל כפי שיפורט להלן.

תמצית טענות כהן

  1. לטענת כהן, החשבוניות של פלאפון הגיעו לידיהם באיחור רב, דבר שגרם לעיכוב בבדיקתם. מעיון בחשבוניות עלה לטענתם כי פלאפון חייבה אותם שלא כדין חיובים בניגוד למוסכם ולא זיכתה אותם כמוסכם. פניות רבות שלהם לפלאפון, כמו גם מספר פגישות שהתקיימו בין הצדדים לא הניחו את דעתם ועל כן החליטו להפסיק לשלם את החשבוניות עד לתיקון הטעויות שנטענו על ידם.
  2. לאחר ניתוקם מהרשת "כרעם ביום בהיר" הסכימו לשלם כספים ולמסור הוראת קבע אולם זאת בתנאי כי טענותיהם יבדקו, דבר שלא נעשה והביא לביטול הוראת הקבע ולניתוקם בשנית. במקביל, נוכח הניתוק (הראשון) נאלצו לנייד מנויים רבים לרשתות אחרות במטרה להקטין את נזקיהם.
  3. לגופו של ענין טוענים כהן, כי חויבו בסכומים קבועים העולים על 25 ₪ למנוי כמוסכם, כי לא זוכו זיכוי של 1,000 ₪ לחודש כמתחייב בהסכם, כי חויבו בגין שימוש במודמים שהוחזרו, כי חויבו בגין מנויים ששילמו לפלאפון ישירות, כי בקשתם לחייב ישירות מנויים מסוימים לא בוצעה וכי חויבו בגין מכשיר שנשלח לביתו של כהן ללא שהוזמן ומבלי שנלקח חזרה.
  4. עוד נטען כי הנתבעת חייבה אותם בגין קנסות יציאה בהתאם לסעיף 11 להסכם וזאת בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 50), התשע"א-2011, לפיו מנועות החברות הפועלות בתחום התקשורת מלחייב את לקוחותיהן בגין "קנסות יציאה".
  5. כהן מוסיפים וטוענים, כי התנהגות פלאפון כלפיהם לוקה בחוסר תום לב. לטענתם פלאפון התנערה מהתחייבויותיה והפרה את תנאי ההסכם הפרה יסודית. לטענתם פניות חוזרות ונשנות אל פלאפון לא נענו, ומנגד דרשה היא מהם לשלם את החובות ללא כל מתן הסבר ופירוט בגין החיובים שנוצרו אשר גרמו להם עגמת נפש, בגינה הם זכאים לפיצוי.
  6. כהן טוענים גם, כי הסכם ההתקשרות מהווה חוזה אחיד הכולל תניות מקפחות.

תמצית טענות פלאפון

  1. פלאפון טוענת כי כהן הפרו את ההתקשרות עימה, לראשונה באפריל 2011 עת הפסיקו לעמוד בתשלומים החלים עליהם ואף מאוחר יותר כאשר ניידו מנויים לרשתות אחרות וכאשר לא מסרו הוראת קבע בהתאם להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים במסגרת בקשת כהן לצו עשה.
  2. לטענת פלאפון, היא נהגה באורך רוח כאשר נאלצה לנתק את כהן רק לאחר 8 חודשים מאז הפסקת התשלומים, בנסיון להקטין את נזקיה ולאחר התכתבות ופגישות רבות שהתקיימו, כמו גם מכתבי התראה רבים.
  3. פלאפון טוענת, כי היא עמדה בכל התחייבויותיה בהתאם להסכם וכהן קיבלו מענה הולם, מפורט ומסודר בנוגע לכל טענותיהם, שפלאפון דחתה לגופן. פלאפון מדגישה, כי חיברה את הקווים מחדש על אף שלא הומצאה לה הוראות קבע והניתוק השני בוצע על ידה רק כעבור 3 חודשים ממועד ההסדר בין הצדדים. כהן מנגד הפרו את ההסכם וההסדר בניוד המנויים כאמור.
  4. פלאפון טוענת כי העדות מטעמה צירפו את מלוא החשבוניות המפורטות להוכחת החוב הנטען של כהן ועדותן היתה ברורה ולא נסתרה. גם כהן אישר כי חשבוניות אלה לא שולמו ואת טענותיהם בדבר חיובים שגויים יש לדחות. בהקשר זה מוסיפה פלאפון וטוענת כי כהן עשו כל שלאל ידם על מנת להאריך את ההליכים ולדחות את הקץ.
  5. לפיכך, טוענת פלאפון, יש לחייב את כהן לשלם את חובם לפלאפון, בגין הסכומים אותם הן חייבים בהתאם להסכם, לרבות קנסות יציאה בסך כולל (נומינלי) של 175,843 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום היווצרות החוב ועד למועד מתן פסק הדין.
  6. עוד טוענת פלאפון כי יש לדחות את התביעה נגדה גם בשל מעשה בית דין, השתק עילה והשתק פלוגתא שכן בהתנגדות שהוגשה בתביעה לסכום קצוב נגד תובעת 3, נטענו אותן טענות ועובדות שנטענו בתביעה שבנדון, בגינן ניתן פסק דין חלוט.

הראיות מטעם כהן

  1. כהן הגישו שני תצהירי עדות ראשית מטעמם. האחד של בנימין כהן (תובע 1) והשני של רון לוי, שעל פי תצהירו עבד בפלאפון בתפקיד מנהל תיקי לקוחות אסטרטגיים בחטיבה העסקית.
  2. בתצהירו טען רון לוי, כי במסגרת תפקידו טיפל "בלקוח בני כהן" החל מתהליך מו"מ וביצוע חוזה ההתקשרות מול הלקוח, וכמו כן קבלת הוראות תפעול שותפות מבני בהתאם להסכם ההתקשרות שהיה בתוקף...". לטענת רון לוי, בנימין כהן היה מעביר דרכו הזמנות ובקשות וכן הערות לביצוע תיקוני טעויות בחשבוניות שהופקו על ידי פלאפון. לטענתו, פניות אלה היו נרשמות ומועברות על ידו למתאמת השירות במוקד שירות לקוחות אסטרטגיים להמשך הטיפול. בסעיף 5 לתצהירו כתב המצהיר: "ידוע לי שבחלק מהמקרים למרות העברת הבקשות לא כל הנושאים טופלו עד תום".
  3. יצוין, כי פלאפון ויתרה על חקירתו של רון לוי ועל כך ידובר עוד בהמשך.
  4. בתצהירו שלו (אליו צירף התכתבות מייל עם פלאפון) חזר בנימין כהן, בכלליות, על טענות שונות נגד חיובים וזיכויים שבוצעו (או לא בוצעו).
  5. יצוין כבר עתה, כי בתצהיר (הנפרש על פני שני עמודים) נטענו טענות כהן ביחס לחיובים שגויים או לזיכויים שלא בוצעו, באופן כללי ביותר ולעיתים לא ברור די הצורך באופן המקשה על הבנת הנטען. יותר מכך, לא כל הטענות לחיובים שגויים או לזיכויים שלא בוצעו "מתורגמות" לערכים כספיים והן נותרות כלליות וחסרות נפקות אופרטיבית.
  6. בסוף התצהיר (ס' 30) נרשם כי "בהמשך לתצהירי זה רצ"ב תצהיר מפורט אשר הוגש בתביעה הנ"ל אשר מפרט את מלוא הטענות במהלך כל השנים בה החברה חייבה אותי בחיובי יתר בחשבונות... ראה תצהיר מפורט בענין זה".
  7. אלא שתצהיר כנ"ל לא צורף לתצהיר העדות הראשית. יותר מכך, פסקה זו הופיעה עוד בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן שהגיש כהן בתביעה שבת.א. 43633-11-12. אלא שגם שם לא נמצא מצורף כל תצהיר מפורט כנטען.

גם בענין זה נשאל התובע 1 בחקירתו, וב"כ הבהיר כי "היה לנו צו עשה. מפורט כל הנושא שנתקו את המנויים וכו'. אחר כך היו לנו עוד תביעות בקשה למחיקת כותרת והעברה לפסים רגילים וכו'. אחד חוזר על השני. אני מבקש לצרף לתיק זה את כל הראיות שהוגשו.

יאמר כבר עתה, כי אם מבקש התובע 1 להפנות לתצהיר שנתן בבקשה לצו עשה בת.א. 21513-12-11 (ולא נאמר כך בתצהירו), הרי שתביעה זו לא נדונה בפני במסגרת הדיון המאוחד דנן, לא נמצא בפני התצהיר המדובר על נספחיו, וממילא לא ניתן להפנות במסגרת תצהיר העדות הראשית לתצהיר בתיק אחר שאינו חלק מהתיקים העומדים להכרעה בפני, ואף מבלי לצרפו לתצהיר בתיק דנן ומבלי שהתצהיר אף יפנה אליו במפורש.

מכאן, שלא מצאתי להתייחס אלא לראיות שהוגשו בפני.

  1. יצוין, כי עוד ביום 18.5.15 ביקשו כהן לדחות את מועד הגשת הראיות מטעמם וזאת על מנת להגיש חוות דעת חשבונאית בתמיכה לטענותיהם נגד החשבונות שהנפיקה להם פלאפון. כנטען על ידם בבקשתם (ס' 3) "ברגעים אלו מוכנת חוות דעת מומחה לענין החשבונות נשוא התביעה...".
  2. ביום 18.10.15 הגישו כהן "בקשה להמצאת פורמאט דגטלית של כל הגביות והחיוב". כנטען בבקשה (ס' 3), "לאור החומר הרב מאד אשר לא ניתן לבדוק יסודית את החיובים והגביה", נדרש על ידי רואה החשבון המצאה דיגיטלית של נתוני הגביה והחיוב, וזאת "בשל החומר הרב מאד שמצריך בדיקה יסודית אחד לאחד...". עוד נטען בבקשה (ס' 7), כי "הגשת חוות דעת מטעם התובעים חשובה מאד הן לצדדים והן לבית המשפט כדי לתת תמונה מקיפה והבהרות אודות כל הקשר והיחס הכספי בין התובעים לבין הנתבעת".
  3. בקדם המשפט שהתקיים ביום 2.11.15 (בפני כב' השופט א' רון) אף הבהיר ב"כ כהן, כי "ברגעים אלה מוכנת חוות דעת לעניין החשבונות" (שם, ש' 4). כב' השופט רון, בהחלטתו מאותו יום ציין, כי נוכח העובדה שהצדדים הצהירו כי סיימו את ההליכים המקדמיים ביניהם עוד בקדם המשפט שהתקיים ביום 9.3.15, הוא אינו מוצא לנכון להיעתר כיום לבקשה להמצאת מסמכים בפורמט דיגיטלי. יחד עם זאת נעתר בית המשפט לבקשת כהן להאריך את המועד להגשת חוות הדעת מטעמם, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות.
  4. סופם של דברים היה כי כהן לא הגישו כל חוות דעת מטעמם.
  5. התובע 1 נשאל בענין זה בדיון ההוכחות שהתקיים והבהיר כי לא הוגשה כל חוות דעת, שכן רואה החשבון אליו פנה מסר לו ש"בצורה שפלאפון מגישה לך את החשבונות האלה יעלה לך פי 2 מהתביעה שלך לבדוק את זה (עמ' 27, ש' 9-10). עוד הבהיר התובע 1, כי רואה החשבון מסר לו כאמור "אחרי 3 ימים" (שם, ש' 12).

הראיות מטעם פלאפון

  1. פלאפון הגישה שני תצהירי עדות ראשית מטעמה: האחד של מאור אבו, עובד פלאפון משנת 2007 ומנהל תיקי לקוחות אסטרטגיים החל מיוני 2011, והשני של רחלי אילן, נציגת פניות הציבור. לתצהירים צורפו, בין השאר, העתקי החשבוניות המפורטות שהנפיקה פלאפון, המשקפות את החוב הנטען.
  2. סמוך לפני מועד ההוכחות שנקבע, הגישה פלאפון בקשה להגיש תצהיר עדות ראשית חלופי, חלף תצהירו של מאור אבו, נוכח נסיעתו של זה האחרון לחו"ל. התצהיר שהגשתו התבקשה היה תצהירה של זיוית יפרח, המשמשת כמנהלת של מאור אבו בפלאפון, ובתוכנו הוא זהה לתצהירו של מאור אבו.
  3. ביום 24.10.17, ניתנה החלטה "כמבוקש, אלא אם תבוא התנגדות מנומקת מטעם התובעים". יצוין, כי התנגדות מנומקת שכזו מטעם התובעים (כהן) לא באה, לא לאחר ההחלטה וגם לא בדיון שהתקיים ונשמעה לראשונה במסגרת הסיכומים שהוגשו מטעמם.

דיון והכרעה

  1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירים שהוגשו על נספחיהם, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי שיש מקום לקבל, חלקית, את תביעות פלאפון ולדחות את תביעת כהן, הכל כפי שיפורט להלן.

הפסקת התשלום והפרת ההסכם

  1. כמבואר לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים כי כהן הפסיקו לשלם תשלומים לפלאפון החל מאפריל 2011 ועד תשלומים מסוימים ששולמו (בסך 15,000 ₪), בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים במסגרת בקשת כהן לצו עשה, בדצמבר 2011, לאחר שפלאפון ביצעה ניתוק של הקווים. אין גם מחלוקת כי בעקבות ניתוק זה ביצעו כהן ניוד של רוב רובם של הקוים, לחברות אחרות.
  2. לטענת כהן, התובע 1, לפני ההסדר האמור לא היתה לו הוראת קבע והתשלומים בוצעו בשיקים אותם באו לאסוף ממנו נציגי פלאפון. לטענתו הוא התנה מסירת הוראת קבע, שנדרשה ממנו עוד לפני ההסדר המדובר, בכך "שישבו איתו" על החשבונות ובינתיים לא שילם (עדותו של כהן מעמ' 24 ש' 29 עד עמ' 25 ש' 11).
  3. כך הבהיר כהן בעדותו (שם):

ש. ז"א סירבת לשלם את החשבונות מאפריל 2011 עד דצמבר 2011 כי לטענתך לא ישבו איתך על החשבונות.

ת. ישבו איתי פעמיים ולא הצליחו להגיע לשום דבר הם לא הצליחו להגיע לחשבון בעצמם כי הדבר היה מסובך.

ש. ולכן סירבת לשלם כל 8 חודשים הללו

ת. לא

ש. למה סירבת

ת. לא סירבתי, אף אחד לא בא לשבת איתי. לי אישית מעולם לא היה הוראת קבע. ממילא הם היו באים כל כמה חודשים"

גם בעמ' 30 ש' 12 לעדותו הבהיר כהן, כי "החליפו מנהל תיק לקוחות שלא ידע מימינו ומשמאלו ואז לא בא לשבת איתי ולא באו לקבל את השיקים".

  1. יצוין, כי בסעיף 17 לתצהירו בבקשת הרשות להתגונן בת.א. 43633-11-12 דווקא אישר כהן כי במשך 8 חודשים לפני שהגיש את הבקשה לצו עשה סירב לשלם לפלאפון. כדבריו "בתקופה זו ובשל אי מענה וחיובי יתר של אלפי שקלים סירבתי לשלם את החשבונות כל עוד לא נבדקו החשבונות כולל חשבונות העבר שלא זוכיתי בהם בכלל".
  2. לטעמי, כהן לא היו זכאים להמשיך ולהשתמש בשירותי פלאפון באמצעות עשרות מנויים מחד ולהפסיק חד צדדית לשלם לפלאפון בגין אותם מנויים וזאת במשך 8 חודשים, בטענה כי החשבוניות אינן נהירות להם וכי לדעתם נכללו בהם חיובים שגויים כאלה ואחרים, שאף לא בוארו ולא כומתו על ידם באופן ברור.
  3. גם הטענה כי אף אחד לא בא לקחת מכהן שיקים אין בה כדי להצדיק את הפסקת התשלומים כאמור והיא גם אינה עולה בקנה אחד עם הנטען במסגרת בקשת הרשות להתגונן, לפיו סירב כהן לבצע את התשלומים החל מחודש אפריל.
  4. הפסקת תשלומים חד צדדית מהווה הפרה של ההסכם, אם בסופו של דבר מתברר כי היה על כהן לעמוד בתשלומים אלה. מבחינה זו נטלו על עצמם כהן, בהתנהגותם, סיכון לפיו אם לא יוכחו טענותיהם לחיובים שגויים שיש בהם כדי לפטור אותם מחובת התשלום, ימצאו מפרים את ההסכם, כפי שאכן קרה, כמפורט להלן.

ההתדיינות שנערכה בין הצדדים והדרישה להמצאת החשבוניות

  1. גם לגרסת כהן עצמם, התקיימה התכתבות ענפה בין הצדדים (חלקה צורף לתצהירו של כהן) ואף התקיימו ביניהם מספר פגישות לצורך בירור טענות כהן והבהרת הטעון בירור. לטענת כהן פגישות אלה לא הניבו את התוצאות שציפה להן ועל כן עמד בסירובו לשלם.

לא מצאתי בסיס לטענתו של כהן כי נציגי פלאפון לא השכילו להבין את חשבונותיהם שלהם. מההתכתבות שהוצגה, הן בין הצדדים עצמם הן באמצעות באי כוחם עולה כי טענותיו של כהן, נבדקו על ידי פלאפון ונדחו, רובן ככולן. כפי שטענו גם נציגי פלאפון בעדותם, כהן לא הצביע על פניה ספציפית שלו שלא נענתה על ידם. הטיבה לנסח את מצב הדברים רחלי אילן (בעמ' 36, ש' 30): "גם עכשיו אחרי 5 שנים יש טענה מאד כללית של לא שילמתי כי יש פה דברים שלא מסתדרים לו".

  1. אכן, חלפו שנים מאז הלינו כהן לראשונה אודות חיוביהם. כבר בכתב התביעה שהוגש על ידם וגם בהמשך חזרו והלינו כהן כי לא מצויים בידם מלוא החשבונות וכי הם מבקשים לקבלם ושומרים על זכותם לתקן את טענותיהם בהתאם לממצאים שימצאו בהם (סעיפים 5 ו-13 לכתב התביעה המתוקן בת.א. 51490-09-12).

גם בסעיף 58.5 בעמ' 10 לכתב התביעה הבהירו כהן כי "לאחר קבלת מלוא החשבונות על ידי החברה בכל התקופה שעברה מאז כריתת החוזה ועד היום ייבדק נושא החיוב בקפידה יתרה והתובעים ישמרו לעצמם להגיש השלמה לסכומים שיש לבטלם לאלתר. בית המשפט מתבקש לתת צו מידי לגילוי חשבונות וגילוי מסמכים בידי הנתבעת" (כך גם בסעיף 58.5 לכתב ההגנה בת.א. 43681-06-14).

  1. אלא שאין למעשה מחלוקת, כי מאז קיבלו לידם כהן את מלוא המסמכים הרלבנטיים, והם אף הצהירו, בדיון שהתקיים ביום 9.3.15, כי ההליכים המקדמיים בין הצדדים הסתיימו. המסמכים אף צורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם פלאפון. אלא שכתבי הטענות מטעם כהן לא תוקנו בעקבות קבלת מלוא המסמכים כאמור ובראיותיהם (כמו גם בסיכומיהם) הם אף לא התייחסו למסמכים ולחשבוניות שהומצאו להם כלל. יותר מכך, נציגי פלאפון אף לא נחקרו באופן ספציפי ביחס למסמכים אלה.
  2. בעדותו הבהיר כהן במפורש: "לא קראתי את התצהיר עדות ראשית שלכם ולכן לא ראיתי מה צירפתם" (עמ' 29, ש' 9). יצוין, כי גם ביחס לכתב התביעה שלו עצמו הבהיר כהן: "לא בדקתי לפרטי פרטים את כתב התביעה שלי כפי שהוא נכתב..." (עמ' 31, ש' 31).
  3. כמפורט לעיל, כהן ביקשו להגיש חוות דעת של רואה חשבון ביחס לאותן חשבוניות אולם בסופו של דבר לא עשו כן, נוכח עלותה הצפויה של חוות הדעת. בהקשר זה אציין כי לא מצאתי לקבל את טענת פלאפון כי יש להחיל בענין זה את ההלכה בדבר אי העדת עד, ולו מן הטעם שמדובר בעד מומחה שאף לא הוכח שנתן חוות דעת בענין.
  4. יוצא, כי כהן המשיכו לטעון את טענותיהם לענין חיובים וזיכויים כאלה ואחרים באופן כללי ובלתי מפורט ומבלי להתייחס ולהפנות באופן מפורש ומפורט לחשבוניות ולמסמכים שהומצאו להם. למותר לציין כי קיים קושי בטיעון מסוג זה במיוחד בכל הקשר לעמידה בנטל ההוכחה המוטל על מי שטוען טענה החשובה לגרסתו.
  5. מכאן שגם לא מצאתי שיש מקום להתייחס לטענה שחשבוניות פלאפון הגיעו לכהן בעיכוב, אם אכן כך ארע והדבר לא הוכח כלל, שהרי גם לאחר הישיבות שקוימו עם כהן וגם לאחר שכולן נמצאו בידם, לא נעשה עימן דבר.

המצאת הוראת הקבע והניתוק השני שביצעה פלאפון

  1. מכל מקום, אין מחלוקת, כי בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים לאחר הניתוק התחייב כהן להמציא הוראת קבע. לטענת כהן הוראת קבע שלו אכן הומצאה לפלאפון. נטען, כי העתק ממנה אף צורף לבקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידי כהן, אף שבעדותו הוא לא ידע לזהותה אם אכן מדובר בה (עמ' 26, ש' 1-18). מכל מקום, לטענתו של כהן (שם) גם מסירתה של הוראת קבע זו היתה מותנית ב"ישיבה על החשבונות" ומאחר שהתקיימה ישיבה במשרד עורכי הדין ללא בעל מקצוע מפלאפון ולא ניתנו לו תשובות שסיפקו אותו ביטל את הוראת הקבע.
  2. כאמור, כהן טען כי הוראת הקבע (שבוטלה) אכן נמסרה על ידו לפלאפון. לדבריו "כן הוראת הקבע נמסרה לפלאפון, בא מישהו מאצלהם או שנתתי להם, לא זוכר" (עמ' 26 ש' 20). העדות מטעם פלאפון הכחישו כי פלאפון קיבלה הוראת קבע כלשהי מכהן (עדות רחלי אילן בעמ' 36, ש' 4-7 ועדות זיוית יפרח בעמ' 43, ש' 22 ובעמ' 44 ש' 7). זיוית יפרח אף הסבירה, כי "אין אינטרס לפלאפון לנתק מישהו שנתן הוראת קבע" (שם).
  3. נוכח העובדה כי כהן לא הציגו כל ראיה לכך שהוראת קבע אכן נמסרה לפלאפון ואף כהן בעדותו לא זכר בדיוק להבהיר כיצד לטענתו זו נמסרה, הרי שכהן לא עמדו בנטל להוכיח כי אכן מסרו הוראת קבע כאמור, וממילא גם לא שילמו תשלומים כלשהם מעבר לסכומים ששולמו במסגרת הסדר הפשרה בבקשה לצו עשה שהגישו.
  4. לטענת כהן, הניתוק הראשון של המנויים נפל עליהם "כרעם ביום בהיר". אלא שקשה לקבל טענה זו. ניתוק שבוצע לאחר ששמונה חודשים לא שולמו החשבוניות שהוצאו ונצבר חוב, שנסיונות להסדירו עלו בתוהו אינו בבחינת מעשה בלתי צפוי. יצוין, כי גם הניתוק שבוצע בפעם השניה נעשה רק כעבור כשלושה חודשים לאחר המועד שבו היתה אמורה פלאפון לקבל את הוראת הקבע.

טענות כהן לגופם של החיובים - כללי

  1. נציגי פלאפון צירפו לתצהיריהם, בין השאר, את החשבוניות המקימות את חובם של כהן בגין השירותים הסלולאריים שסופקו להם על ידי פלאפון, כמו גם את יתר המסמכים המשקפים את החוב האמור, והם עמדו לחקירה נגדית בענין זה, גם אם כהן בחרו שלא לשאול אותם ביחס אליהן.
  2. כהן לא טענו, בשלב כלשהו של הדיון, נגד קבילות המסמכים שצורפו לתצהירי פלאפון, אלא לראשונה בטענה כללית בסיכומיהם. משכך, לא מצאתי להתייחס לטענה זו (גם אם לא הוכח כי הצרופות עומדות בתנאים להכרה בהן כ"רשומה מוסדית" בהתאם לס' 35 לפקודת הראיות).
  3. למעשה, לא נשמעו מפי כהן טענות כלפי החשבוניות בכללותן אלא טענות ספציפיות ביחס להעדר זיכויים או לחיובים שגויים. כפי שנזכר כבר לעיל, גם טענות ספציפיות אלה, בחלקן הגדול, אינן ברורות כלל ועיקר ונטענת בעלמא.
  4. משנטענו על ידי כהן טענות ספציפיות בדבר חיובים שגויים או זיכויים שלא בוצעו בהתאם למוסכם, מוטל עליהם הנטל להוכיחן. כפי שפורט לעיל, לטעמי לא עמדו כהן בנטל ההוכחה המוטל עליהם, בין השאר בהתחשב בכך שטענותיהם נסמכו על עדות כללית לא מפורטת ולא ברורה די צרכה, שהיא גם בבחינת עדות בעל דין יחידה, שלא הפנתה ולא נתמכה במסמכים רלבנטיים.
  5. כפי שצוין עוד לעיל, תצהירו של בנימין כהן (הנפרש על פני שני עמודים) מכיל טענות לחיובים שגויים או לזיכויים שלא בוצעו, באופן כללי ביותר ולעיתים לא ברור די הצורך באופן המקשה על הבנת הנטען. לעיתים גם חסרים נתונים שיכול שהיתה כוונה להשלימם בתצהיר אולם הדבר לא בוצע. כך למשל בסעיף 3 ביחס למספרי הלקוחות הנטענים, שלא צוינו בו:

"אחרי החוזה החדש הלקוחות ששדרגו את מכשיריהם עברו לחוזה החדש ובכך חויבתי בסך 25 ₪ פיצול לכל יחידה (בני כהן היה 51-52 לקוחות, .. לקוחות לדני כהן .. ולקוחות לגבעת יעל .. ולקוחות לשומר החדש). שילמתי סכום קבוע בלבד כי כל הלקוחות שקשורים אלי היו מפוצלים. והלקוח משלם בעצמו הכל חוץ מה 25 ₪".

  1. בסעיף 4 לתצהיר אומנם נכתב כי "היו מספר רב של בעיות מול החברה ואני אפרט:" אולם הפירוט המובא בהמשך לאו פירוט הוא, כאמור. כך למשל, כבר סעיף 5 בו נכתב המשפט "קודם כל לא מילאו את הוראות וההנחיות שלי" נותר כללי ללא כל פירוט.
  2. גם רובן ככולן של יתר הטענות מתוארות בתצהיר בצורה לא מפורטת לא ברורה ולעיתים לא מובנת כלל ולרוב אף ללא "תרגום" לערכים כספיים באופן שאינו מאפשר לייחס להן נפקות אופרטיבית (ר' למשל סעיפים 3, 12-20, 22, 26-28).
  3. על כל אלה יש להוסיף, שהמספרים הננקבים בתצהיר ביחס לטענות שונות, ככל שננקבים כאלה, לא תמיד מתאימים לנטען בכתבי בית דין או תצהירים אחרים מטעם כהן. כהן לא ידע להסביר זאת בחקירתו (החל מעמ' 30). לדבריו (שם): "הגשתי תביעה לפי מה שהערכתי שהנזק היה בפועל וייתכן שלא דייקתי כי לא היו לי המספרים המדויקים בשום שלב... שיערכתי בערך ולא במדויק כי אי אפשר היה להוציא את הנתונים מהחשבוניות שלכם". בהמשך, כאמור, אף הבהיר כהן במפורש כי לא בדק לפרטי פרטים את כתב התביעה שהגיש (עמ' 31 ש' 31).
  4. יודגש כי גם בסיכומים שהגישו לא טרחו כהן להציג כלל טיעון לגופם של דברים וממילא לא הציגו טיעון סדור ומכומת ביחס לטענותיהם לחיובים שגויים או לזיכויים שלא ניתנו והסתפקו בענין זה באמירה כללית לפיה כל הטענות שנטענו על ידם בכתבי בית הדין ובתצהיריהם "מהווים חלק בלתי נפרד מהסיכומים" (ס' 1 לסיכומים מטעמם).
  5. על אף האמור לעיל, אנסה לאתר לדון ולהכריע בטענות כהן, ככל שעלה בידי להבינן.

טענות כהן לגופם של החיובים

  1. ראשית, טוענים כהן כי היה על פלאפון לחייבם בסך של 25 ₪ חיוב קבוע למנוי וכי הם חויבו בסכום העולה על כך. זאת נטען על סמך הטענה כי החיוב החודשי הקבוע היה אמור להיות נמוך מהסכום של 4,000-5,000 ₪ לחודש שחויב כנטען (סעיף 3 שצוטט לעיל וכן סעיף 22 לתצהיר כהן).
  2. כך נרשם בסעיף 22 לתצהיר:

"51-53 מנויים החברה היתה צריכה לחייב אותי כפול 25 ₪ לכל מנוי ו 70 ₪ ו 175 ₪ עבר שני טלפונים שאני שילמתי מינוס 1,000 ₪ ולכן בחשבון החודשי היה צריך לחייב אותי אך ורק 550 ₪ בערך. מנגד קיבלתי חיובים בסך 4,000-5,000 ₪ לחודש".

  1. לטענת פלאפון מדובר בטענה לא ברורה ולא מפורטת שאין באפשרותם להתייחס אליה (ס' 73 לתצהיר יפרח).
  2. בסעיף 9 להסכם, נקבע, בין השאר, כי יתאפשר פיצול חשבונית בין מעסיק ועובד (בהתאם להוראות "חשבונית מפוצלת" עליו יחתמו הלקוח ומנוייו) וכי בכל מקרה ההשתתפות החודשית המינימאלית של הלקוח היא 25 ₪ למכשיר/כרטיס.
  3. כפי שהודגש כבר לעיל, כהן לא הפנו לחשבוניות בהן לדעתם בוצע החיוב ה"שגוי" האמור ואף לא כימתו אותו, והסתפקו בטיעון כללי, שגם הוא מנוסח באופן לא ברור (ס' 22 לתצהיר). יותר מכך, כהן לא הבהירו וממילא גם לא הציגו חתימות כנדרש בסעיף של "הלקוח ומנוייו" ובכל מקרה נקבע גם כי מדובר בהשתתפות חודשית מינימאלית (ולא מקסימאלית) וכהן לא הבהירו גם ענין זה.
  4. מכאן, כי לא מצאתי שכהן הוכיחו את הנטען על ידם בענין זה.
  5. שנית טוענים כהן כי חויבו בגין 5 מודמים שהוחזרו בסופו של דבר (במועדים כאלה ואחרים) לפלאפון (סעיפים 12-15 לתצהיר).
  6. כך נרשם בסעיפים אלה בתצהיר:

"12. הבעיות, בין היתר, מודמים. קבל מאיר דוידסון מנהל החברה של גבעת יעל מודם והוא הוחזר אחרי שבוע והחיובים במהלך שנים המשיכו ללא הצדקה כאשר לא היה כל חוזה מכל סוג או מסלול כזה או אחר בענין המודמים (המודמים לא יעיל ולא עבדו והם הוחזרו אחרי שבוע. מודם שני דני כהן לקח והחזיר כאמור לעיל. שלישי אצל חיים אמיתי המודם היו איתו בעיות קליטה והוא הוחזר לאחר המתקנים במיידית. על מודמים אלה חויבתי באמצעות הטעיה שלי כי נרשם מספר נייד כאילו מודם שלא ידעתי שזה בכלל מודם ובגלל שהיו הרבה מכשירים לא הצלחתי לעקוב.

13. שתיים אחרים (מודמים) היו בשימוש שנה וחצי 18 חודש והוחזרו ולא היתה להם שום מחויבות מצידי או מסלול.

14. שבקשתי החזר או לחלופין זיכוי זיכוי במקום 5 שנים רק 6 חודשים בלבד שניסיתי לברר לא היתה תשובה בכלל!!

15. מדובר בחיוב של כ 120 שקל למכשיר לחודש למשך 5 שנים".

  1. צודקת פלאפון בטענתה, כי גם בענין זה נשמעו מפי כהן גרסאות שונות. כך בסעיף 58.1 לכתב התביעה המתוקן נתבע בענין זה סך של 5,400 ₪, בסעיף 27 לבקשת הרשות להתגונן נטען כי כהן חויבו בגין 4 מודמים ב-180 ₪ לחודש במקום בשני מודמים בלבד ובתצהיר העדות הראשית נתבעים לכאורה בענין זה 36,000 ₪. צודקת פלאפון גם בטענתה כי בחקירתו לא הצליח כהן להבהיר את הדברים (עמ' 30 ש' 18 ואילך).
  2. מכל מקום, על פני הדברים (נוכח ההתייחסות למספר השנים) מדובר בענין הקשור, לפחות ברובו, לתקופה שלפני חתימת ההסכם. בהסכם קיימת התייחסות מפורשת לענין החיוב בגין המודמים. כך בסעיף 20 להסכם נקבע, כי "הלקוח יזוכה בגין עמלות יציאה ל- 3 מודמים בסך של 5,400 ₪". משנקבע בהסכם הסדר ביחס למודמים מן העבר, הסדר זה מחייב את הצדדים ואין מקום לטעון בניגוד לו.
  3. פלאפון טוענת, כי ההסדר מתייחס ליתרת חוב שהיתה לכהן בגין 3 מכשירי מודם וכי על פי החשבונות שהוצגו ניתן לראות כי אלה אינן כוללות יתרת חוב זו. עוד טוענת פלאפון, כי סעיף זה הינו הטבה שניתנה לכהן במסגרת ההסכם.
  4. לא יכולה להיות מחלוקת, כי בהתאם להסכם כהן יזוכה בגין עמלות יציאה ביחס למודמים בסך של 5,400 ₪. מאחר שעמלות היציאה הן חיוב המוטל על כהן, הרי משזה לא נמצא בין החיובים בתביעות פלאפון, ניתן לקבוע כי פלאפון עמדה בהתחיבותה על פי ההסכם. יחד עם זאת, אין בידי לקבל את טענת פלאפון כי מדובר ב"הטבה" שיש לשלול אותה בעקבות הפרת ההסכם ועל כן לשוב ולחייב את כהן בסכום זה.
  5. אם וככל שקיימות לכהן טענות נוספות ביחס למודמים אחרים, הרי שאלה אינן ברורות, אינן מפורטות ואינן מכומתות וממילא אין מקום לקבלן.
  6. בסעיף 21 לתצהירו טוען כהן: "לא קיבלתי זיכוי 1,000 ₪ קבוע חודשי בגין החוזה". גם כאן אין כהן מפנה לחשבוניות כלשהן ולהוכחת טענתו הוא מסתפק בשורה זו בתצהירו ובה בלבד.
  7. אכן, בהתאם לסעיף 19 להסכם זכאים כהן לזיכוי חודשי בסך 1,000 ₪ בגין זמן אויר. כאן, לא יכול להיות חולק כי מדובר ב"הטבה".
  8. אלא שלטענת פלאפון היא אכן זיכתה את כהן בהטבה זו במשך תקופת הפעילות על פי ההסכם, עד לניתוק הקווים והיא מפנה בהקשר זה לחשבוניות שצורפו על ידי תצהיריה. כמצוין כבר לעיל, כהן בחרו שלא לבדוק את המסמכים שצורפו לתצהירי פלאפון, והמשיכו לטעון טענותיהם בהתעלם מהמופיע (או לא מופיע) בחשבוניות. משעומת כהן בחקירתו עם החשבוניות בהן הופיע הזיכוי האמור אישר בסופו של דבר: "רואה וזה לא הגיע אליי החשבון" (עמ' 29, ש' 26).
  9. בכתב התביעה תבעו כהן סך של 8,000 ₪ בגין "יתרות מכשירים", בהתאם לסעיף 20 בהסכם בו נקבע, בין השאר, כי "הלקוח יזוכה בגין יתרות מכשירים בסך שאינו עולה על 8,000 ₪". ענין זה לא בא זכרו בתצהיר העדות הראשית מטעמם וממילא גם לא פורטה או הובהרה טענה זו בראיות. משכך, לא מצאתי מקום להתייחס אליה.
  10. טענה נוספת שנשמעה מפי כהן היתה, כי חשבונם חויב בגין מנוי שנרשם כ"עתידי". כך נטענה הטענה בסעיף 16 לתצהיר העדות הראשית של כהן: "הגיע לידי טלפון נוסף במקום שלושה הגיעו 4 טלפונים בטעות הודעתי להם לא באו לקחת אותו וחייבו אותי בטלפון עתידי כל הזמן יותר משנה שלמה". גם כאן, לא הצביעו כהן על החיוב שנטען שחויבו שלא כדין בחשבוניות שהוצגו בפניהם וגם כאן לא בא כל כימות בענין.
  11. יותר מכך, פלאפון טענה (ס' 62 לתצהיר יפרח והמכתב נספח ה' לתצהיר) כי הוצע על ידה לכהן האפשרות להחזיר את הטלפון אולם הוא סירב ועל כן חויב בו. בנסיבות אלה מצאתי כי כהן לא עמדו בנטל להוכיח שהחיוב בו חויבו נעשה שלא כדין וממילא אי אפשר לייחס לו כל משמעות כספית.
  12. בסעיף 17 לתצהיר העדות הראשית מטעמו, טוען כהן, כי חויב בגין מנויים שהיו צריכים להיות מחויבים ישירות. כך נטענה הטענה:

"לגבי השומר החדש קיבלתי הודעה מפלאפון וגם מהשומר החדש כי הטלפונים לפני כן נתרמו על ידי לשומר החדש ואני שילמתי אותם. לא ידעתי שחברת פלאפון נתנה מספרים נוספים לשומר החדש בלי ידיעתי והסכמתי ומנגד חייבה אותי עבור תשלום הטלפונים האלה. חויבתי בגין השומר החדש בסכומים למיניהם וחייבו אותי לשלם ישירות ממני. הודיעה לי חברת פלאפון כי הולכים להוציא את השומר החדש כגוף עצמאי ולכם כל החיובים היו צריכים לעבור אליהם מיידית בפועל זה לא בוצע והמשכתי להיות מחויב בתשלום שלהם".

  1. גם כאן, לא הפנו כהן למסמך כלשהו בו ניתן לראות את החיובים המדוברים וממילא לא כימתו אותם ולבד מעצם הטיעון הנ"ל לא הביאו בענין כל ראיה.
  2. פלאפון טוענת בענין זה, בין השאר, כי לצורך חיוב ישיר של מנויים יש לבצע העברת בעלות מסודרת של המנויים, דבר שבעניננו לא נעשה, למרות פניה שלה בענין למנויים לבקשת כהן (ס' 52-58 לתצהיר יפרח).
  3. בנסיבות אלה מצאתי כי כהן לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח טענתם גם בענין זה ודינה להידחות.
  4. בסעיף 18 לתצהירו טוען כהן כדלקמן: "חיים אמיתי על פי ההוראות שלו ביקשתי כי ינותק וניתקו אותו והחזירו ללא ידיעתי והסכמתי תוך חודשיים שלושה מיום הניתוק וחויבתי על כל הכסף שלו בלי לדעת בכלל".
  5. גם כאן, לבד ממשפט זה, לא הפנה כהן למסמך או ראיה כלשהי וממילא גם לא כומתה הטענה.
  6. לטענת פלאפון (ס' 59 לתצהיר יפרח) הובהר לכהן מפורשות כי עצם העובדה שהמנוי נותק זמנית לשיחות יוצאות בלבד אינו פוטר מתשלום דמי שימוש קבועים.
  7. בנסיבות אלה מצאתי כי כהן לא עמדו בנטל להוכיח טענתם גם בענין זה ודינה להדחות.
  8. טענה אחרונה המופיעה בתצהיר העדות הראשית של כהן עניינה ב"מספר לקוחות משניים חויבתי בהם וגם החברה חייבה אותם באותם סכומים שחייבתי" (ס' 26 לתצהיר).
  9. בהמשך נכתב בתצהיר כדלקמן (כל השגיאות – כאן ולעיל – במקור):

"27. עוזי חיים גאון מופיע על 11 טלפונים על שמם ושם משפחה שטרית לקחו את המנויים והעבירו אליו ללא הסכמתך והם מכשירים שלך חייבה החברה אותי שלא כדין בקנסות יציאה והוא המשיך להשתמש בהם.

28. למשל יעקב עזרה בן אברהם מנוי מס' 0505344381. רונן, עינת ..."

  1. גם כאן נטענת הטענה שלא באופן בהיר, ללא פירוט מספיק, ללא הסתמכות על ראיות וללא כימות וגם היא למעשה בבחינת טענה בעלמא, שדינה להידחות.
  2. כהן הוסיפו וטענו, כי חויבו ב"קנסות יציאה" שלא כדין.
  3. פלאפון לא התייחסה באופן ענייני לטענה זו, הגם שאין מחלוקת כי נגבו מכהן קנסות יציאה (ס' 28 ו-33 לתצהיר אילן), שגם העידה: "כן, חלק הוא קנסות יציאה לפי החשבונות" (עמ' 35, ש' 11).
  4. חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 50), התשע"א-2011 (להלן – החוק והתיקון בהתאמה), שפורסם ביום 8.8.11 והוסיף בין השאר את סעיפים 51ד ו-51ה לחוק, אוסר על חברות התקשורת לקבוע קנסות יציאה בחוזה ולדרוש ממנויים (כהגדרתם) תשלום קנסות למי שעזב לפני תום תקופת החוזה. עוד נקבע כי מנוי קיים, שהתקשר עם חברת התקשורת לפני יום התחילה של התיקון לחוק ויבקש לבטל את ההתקשרות לאחר התאריך הנ"ל, יהיה זכאי לכך שקנס היציאה שיושת עליו יוגבל לתקרה של 8% מהחשבונית הממוצעת כפול מספר החודשים שנותרו עד תום תקופת ההתחייבות.
  5. בענייננו, מדובר במנוי שעל פני הדברים עומד בהגדרה הקבועה בתיקון, בהסכם שנחתם טרם כניסתו לתוקף של התיקון, וביטול ההתקשרות נעשה לאחר תחילתו, כקבוע בתיקון. פלאפון, כאמור, לא טענה אחרת. מכאן, שעל פי תיקון החוק, זכאית פלאפון לגבות כקנס יציאה סכום שאינו עולה על 8% מהחשבונית הממוצעת כפול מספר החודשים עד תום התקופה.
  6. יחד עם זאת יודגש, כי אין בהגבלה האמורה כדי לגרוע מזכותה של פלאפון לגבות את יתרת התשלומים המגיעים לה בעבור ציוד הקצה (המכשירים) שסיפקה לכהן. אומנם נקבע כי המנוי רשאי להמשיך ולשלם את התשלומים לשיעורין (סעיפים 51ד(ב) ו-51ה' לחוק, כפי שתוקנו בסעיף 3 לתיקון מס' 50 הנזכר לעיל), אולם מאחר שחלפו שנים רבות מאז, אין להוראה זו נפקות בעניננו.
  7. מכאן, כי אם וככל שכוללים קנסות היציאה סכומים מעבר ליתרת התשלומים בגין המכשירים שסופקו לכהן, הרי שאלה מוגבלים לסכום התקרה הנקוב בתיקון חוק, ועל פלאפון מוטל לתקן את חיוביה בענין זה באופן שישקף את הוראות התיקון לחוק.
  8. לסיום יצוין, כי טענת כהן כי ההסכם הוא בבחינת חוזה אחיד הכולל תניות מקפחות (שלא פורטו), נטענה אף היא כטענה כללית ובלתי מפורטת ועל כן לא מצאתי להתייחס אליה והיא נדחית.

טענות הצדדים לנזקים

  1. כמצוין לעיל, עיקר תביעתם של כהן כוללת תביעה לפיצויים בסך כולל של 168,000 ₪. זאת בגין ניתוקם מהרשת (120,000 ₪) ובגין אובדן הכנסות בזבוז זמן ועוגמת נפש שנגרמו להם (38,000 ₪).
  2. גם תביעתה של פלאפון כולל מרכיב נזיקי כאמור: פיצוי בסך של 10,000 ₪ "נזקים והוצאות" בגין ניהול מו"מ שלא בתום לב.
  3. אף אחד מהצדדים לא טרח להביא ראיות לתמוך בטענותיו לנזקים כאמור ובנסיבות הענין לא מצאתי לפסוק למי מהצדדים (במיוחד לא לחברות בע"מ) פיצויי בגין "עוגמת נפש".

טענות פלאפון למעשה בית דין השתק עילה והשתק פלוגתא.

  1. כנזכר לעיל, לטענת פלאפון יש לדחות את התביעה נגדה גם בשל מעשה בית דין, השתק עילה והשתק פלוגתא שכן בהתנגדות שהוגשה בתביעה לסכום קצוב נגד תובעת 3, נטענו אותן טענות ועובדות שנטענו בתביעה שבנדון, בגינן ניתן פסק דין חלוט.
  2. לא מצאתי לקבל את טענות פלאפון בענין זה ולו מן הטעם שבהחלטה שניתנה בתביעה לסכום קצוב, בה נדחתה התנגדות התובעת 3, צוין, כי בין הצדדים מתנהל הליך מקביל בתובענה שהוגשה על ידי התובעת 3 במסגרתה היא טענה לחיובה בחיובי יתר. לפיכך נקבע במפורש, כי "מן הראוי כי טענותיה ידונו במסגרת זו כאשר ככל שטענות אלה במלואן או בחלקן לא נטענו כדבעי בהליך דהתם תוכל המבקשת לתקן את כתב תביעתה על דרך של הוספת פירוט החיובים הנטענים כאשר אין בהחלטתה זו כדי להוות מעשה בי דין ביחסים שבין הצדדים".
  3. משנקבע כאמור, אין לראות בהחלטה משום מעשה בית דין או השתק שיש בו כדי למנוע מכהן לטעון את טענותיהם בענין גם במסגרת התביעות דנן.

הויתור על חקירתו של רון לוי

  1. כנזכר לעיל, כהן הגישו תצהיר של רון לוי, שעבד בפלאפון בתפקיד מנהל תיקי לקוחות אסטרטגיים בחטיבה העסקית. בתצהירו הקצר הבהיר רון לוי כיצד עבד מול כהן וקיבל מהם פניות והערות ובסעיף 5 לתצהיר כתב: "ידוע לי שבחלק מהמקרים למרות העברת הבקשות לא כל הנושאים טופלו עד תום".
  2. פלאפון ויתרה על חקירתו של העד. לטענתה, הוא לא עבד בתפקיד מנהל תיקי לקוחות אסטרטגיים לאחר שנת 2008 ועל כן עדותו לא רלבנטית (ס' 79 לתצהיר זיוית יפרח). עוד טענה פלאפון, כי התצהיר הינו סתמי וכללי מאד, לא נטענה בו שום טענה קונקרטית, הוא אינו מוכיח דבר ולא ניתן להסיק ממנו שום מסקנה.
  3. לטענת כהן בסיכומיהם, משויתרה פלאפון על חקירתו של רון לוי, יש לראותה כמי שלא משיגה על גרסת העד ועל כן יש לקבל את גרסתו במלואה.
  4. אלא שגם אם נקבל את גרסתו של העד במלואה לא יהיה בכך כדי להועיל. מקובלת עלי טענתה של פלאפון כי מדובר בתצהיר כללי ובלתי מפורט שאין בו כדי להעלות או להוריד לגופן של הטענות שבמחלוקת בתיקים דנן. בכל מקרה העדר חקירה נגדית אינה יכולה להוסיף לתצהיר מה שאין בו.

סיכומם של דברים

  1. סיכומם של דברים, סכום החוב הקיים לכהן בהתאם למכשירים שסופקו להם ולחשבוניות שהונפקו להם בגין שירותים סלולאריים שוטפים וכנתבע על ידי פלאפון בשתי התביעות, עומד על סך של 59,348 בצירוף סך של 116,495 ₪, ובסה"כ: 175,843 ₪.
  2. מסכום זה יש להפחית את הסך של 15,000 ₪ ששולמו על ידי כהן במסגרת ההסדר בבקשה לצו עשה זמני שהוגשה על ידו. טענת פלאפון כי החוב הנתבע אינו כולל סכום זה נטענה בעלמא, ובלא שהצביעה על חשבונית כלשהי או מסמך חשבונאי אחר כלשהו בו באה לידי ביטוי הפחתת סכום החוב.
  3. עוד יש להפחית מסכום זה את ההפרש שבין קנסות היציאה בהם חויבו כהן בפועל לתקרה המותרת לגביה על פי דין, כמפורט לעיל וזאת מבלי לגרוע מהחיוב בגין יתרת התשלומים עבור המכשירים, סכום אותו זכאית פלאפון לגבות במלואו, כאמור.
  4. ליתרה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מפברואר 2012 (מועד הניתוק השני).
  5. בנוסף, יישאו כהן בהוצאות פלאפון ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ ומע"מ כחוק.
  6. פלאפון תגיש, בתוך 7 ימים פסיקתא לחתימה בהתאם לאמור לעיל.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
27/11/2014 הוראה לתובע 1 להגיש תצהיר תובע גד ארנברג צפייה
24/01/2016 החלטה שניתנה ע"י אפרת אייכנשטיין שמלה אפרת אייכנשטיין שמלה צפייה
16/09/2018 פסק דין שניתנה ע"י מיכל הירשפלד מיכל הירשפלד צפייה