1. לאחר שעיינתי בתביעה ובבקשה ליתן רשות להתגונן מצאתי שיש מקום ליתן לנתבעת רשות להתגונן.
2. כפי שנפסק לא אחת, נתבע יהא זכאי למתן רשות להתגונן, אם ביכולתו להראות הגנה אפשרית נגד התביעה, ולו בדוחק. הראה הגנה לכאורה, להבדיל מ"הגנת בדים", אין בודקים בשלב זה האם יעלה בידו להוכיח את טענותיו, אף לא את טיב ראיותיו. בקשתו של נתבע למתן רשות להתגונן תידחה רק אם ברור הדבר מעבר לכל ספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בתביעתו, (ר' למשל ע"א 10189/07 ששון נ' בנק המזרחי טפחות (מיום 15.6.09). ככל שהתצהיר שהגיש הנתבע מגלה הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46).
3. בענייננו הועלו בבקשת רשות להתגונן טענת להתיישנות וכן טענות בדבר פירעון החוב המחייבות בירור עובדתי. ככל שהטענות העובדתיות המפורטות בבקשה תוכחנה יש לנתבעת סיכוי להצליח בהגנתה, ולפיכך בהתאם לתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ניתנת בזאת הרשות להתגונן.
4. תצהיר הנתבעת ישמש ככתב הגנה.
5. הצדדים ישלימו ההליכים המקדמיים תוך 60 ימים, בכלל זה גילוי מסמכים ומתן תשובה לשאלונים.
6. כל בקשה בעניין ההליכים המקדמיים תוגש תוך 80 ימים.
7. בקשה שלא תוגש עד המועד האמור, לא תידון במועד מאוחר יותר, אלא מטעמים מיוחדים.
8. נקבע לקד"מ ביום 27.1.15 בשעה 09:00.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ה, 07 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.