מבוא

1. לפני בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. בהחלטתי מיום 24.6.14 נקבע כי אין מקום למתן הצו המבוקש טרם קבלת תגובת המשיבים ומשזו הוגשה, ולאחריה גם תשובה לתגובה, הגיעה העת למתן החלטה בבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה מצאתי כי ניתן להכריע בה ללא צורך בקיום דיון.

הבקשה

1. המבקשים, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של ארגון נכי צה"ל (להלן: "הארגון") וחבר נוסף באותו מחוז של הארגון, עתרו למתן צווי מניעה זמניים שיורו למשיבים, ועדת הבחירות של הארגון, יו"ר הוועדה והארגון עצמו, לחדול ולהימנע מלכנס את האסיפה הכללית של הארגון, או מי ממוסדותיו האחרים. בכלל זה מבוקש כי אלו יימנעו מכינוס ישיבה של מועצת מחוז תל אביב ביום 25.6.14, וכן יימנעו מכינוס הוועידה הארצית של הארגון שנקבעה ליום 1.7.14 שעל סדר יומה בחירת יו"ר ארצי לארגון. עוד התבקש צו מניעה לפיו לא יבוצע כל שינוי בהרכב בעלי התפקידים במוסדות הארגון.
2. בבסיס הבקשה טענות המבקשים כי תוצאות הבחירות שהתקיימו בארגון ביום 27.5.14 "זויפו בידי המשיבים ולכל הפחות בהעלמת עין שלהם". המבקשים טוענים כי הליך הבחירות כולו, מראשיתו ועד לפרסום התוצאות, התנהל בניגוד לכל כללי המנהל התקין, וכי "מדובר בניסיון, שלצערנו צלח בשלב זה, לגנוב מערכת בחירות". עוד מזכירים המבקשים כי פנו ביחד עם אחרים בתובענה קודמת שבה ביקשו להורות על ספירה ידנית של הקולות ומשכו את עתירתם לאחר שהמשיבים התחייבו כי תינתן אפשרות לעשות כן בתום הספירה הממוחשבת. המשיבים, כך נטען, הפרו את התחייבותם, ואפשרו ספירה ידנית רק ל- 7 מתוך 26 קלפיות במחוז תל אביב והמרכז, וגם זאת שבועיים לאחר הבחירות. ב-5 מתוך 7 הקלפיות שנבדקו נמצאו ליקוים המחייבים את פסילתם והתגלו פערים בין הספירה הממוחשבת לספירה הידנית.
3. המבקשים מתארים כי לאחר שהתגלו הממצאים פנו למשיב מס' 2, אך זה סרב להתייחס לגופן של הטענות והשיב במכתב לקוני כי התקלות נבדקו כראוי והן טכניות בלבד. בנוסף מתארים המבקשים ליקויים שונים בעבודת הקלפיות, ליקויים בפרסום נתונים לגבי מספר המצביעים, וכן פירוט של קלפיות שבהן היו אי התאמות בין הספירה הידנית לזו הממוחשבת. עוד טוענים המבקשים כי במהלך הבחירות נצפה אדם בלתי מזוהה כאשר הוא מחבר מכשיר טלפון חכם אל מחשב ספירת הקולות ומתעסק פעם במכשיר ופעם במחשב וחוזר חלילה.
4. לפי הנטען בבקשה פנו המבקשים ליו"ר ועדת הבחירות וערערו על הליך הבחירות, אך הערעור נדחה במכתב לקוני בן פסקה אחת הטוען כי מדובר בליקויים טכניים בלבד. עוד הם מבהירים כי לא התקיים ההליך לבירור הערעור כקבוע בסעיף לט לתקנון הבחירות של הארגון.
5. בהמשך לאמירות בדבר זיוף הבחירות טוענים המבקשים כי מנכ"ל הארגון הוא שהביא לבחירתה של החברה המארגנת את הבחירות הממוחשבות, אשר היא מצדה העמידה לניהול הבחירות אדם שהוא פקודו לשעבר וחברו הקרוב של המנכ"ל. עוד נטען כי ניהול מערכת הבחירות הוא נדבך נוסף בהתנהלות בעייתית עד מאוד של הארגון בשנים האחרונות אשר הביאה להיעלמות סכום מצטבר של 24 מיליון ₪, וכי המבקשים פנו במקביל בתלונה לרשם העמותות.
6. על רקע תשתית עובדתית זו סבורים המבקשים כי קמו התנאים למתן צו מניעה זמני בשל חיוניותו של הסעד, הוכחת קיומה של זכות לכאורה, נטיית מאזן הנוחות לטובתם ושיקולים שביושר.

התגובה

1. המשיבים מתנגדים לבקשה. עמדתם היא כי מדובר בבקשת סרק מחוסרת יסוד וסיכויים, שטוב היה לולא הייתה מוגשת. עוד מפנים המשיבים לכך שלא הוגשה תביעה לסעד עיקרי ולא ניתן הסבר מדוע זו אינה מוגשת, וכי כל מטרתה של הבקשה לשנות את תוצאות הבחירות מטעמם של שניים שלא נבחרו, ואשר מטרתם היא לדחות את הקץ.
2. הטענה הראשונית והעקרונית שמעלים המשיבים נוגעת להוראות תקנון הבחירות של הארגון, שקובעות במפורש את הליך הערעור על הבחירות וכן כי אין בהגשתו של ערעור כדי לפגוע או לעכב את בחירתן ועבודתן של מועצת המחוז או הועידה הארצית. הפנייה, כך טענת המשיבים, מנוגדת לתקנון ומפריעה לניהולו התקין של הארגון. בקשתם של המבקשים מיועדת לגרום לבית המשפט להתעלם מתקנון עמותה, שהוא מחייב במערכת היחסים שבין חברי העמותה.
3. עוד טוענים המשיבים כי משמעות קבלת בקשתם של המבקשים, שהם שניים מתוך 130 מועמדים במחוז תל אביב, שניים מתוך 35 חברים במועצת מחוז תל אביב ושניים מתוך 91 חברי הוועידה הארצית של הארגון, היא שיתוק הארגון והמשך אחיזתם בקרנות המזבח של מי שלא נבחרו להמשיך בתפקידם.
4. לצד טענה זו טוענים המשיבים לחוסר סמכות עניינית ומקומית, לכך שהמבקשים לא מיצו את ההליכים בתוך הארגון, כפי שמתחייב, ולא פנו בערעור על תוצאות הבחירות אלא בפנייה לביטולן, שאינה עומדת בדרישת התקנון. כן טוענים המשיבים להגשת הבקשה תוך שיהוי קיצוני ולהגשתה של בקשה זו ללא הליך עיקרי או עתירה לסעד קבוע. עוד נטען כי לא צורפו המשיבים הרלוונטיים ובהם המועמדים שנבחרו.
5. המשיבים נפנים לאחר מכן להתייחס לטענות לגופן ולהליך ספירת הקלפיות והספירה הידנית לאחר הספירה הממוחשבת. הם מציינים כי התקיימו ארבעה ימי ספירה ידנית שעלותם עמדה על 180,000 ₪, כאשר במסגרתה נספרו 36 קלפיות מתוך 76 קלפיות והוברר מתוך הספירה כי אין יסוד לטענות המבקשים. ככל שיש טעויות בספירה, נבעו אלה מטעויות אנוש. המשיבים מוסיפים ומתייחסים לטענות אחרות של המבקשים.
6. אשר לשאלת זכאות המבקשים לסעד זמני טוענים המשיבים כי לא מתקיימים התנאים למתן סעד כזה בהיעדר סעד עיקרי. הם מוסיפים כי שיקולי מאזן הנוחות תומכים בעמדתם שכן המשמעות של קבלת הבקשה היא שיתוק הארגון וכי הגשת הבקשה נעשתה בחוסר תום לב.

התשובה לתגובה

1. בתשובה לתגובה מציינים המבקשים כי עיון בה מלמד על כך שאין מחלוקת בדבר חוסר התאמה בין התוצאות הממוחשבות לבין התוצאות הידניות, ובכל מקרה התוצאות שצורפו על ידי המשיבים הן "משופצות". בנוסף הם שבים וטוענים נגד בדיקת חלק מהקלפיות והיעדר אישור לספירה הידנית.
2. אשר לטענת המשיבים לעניין הגשת ערעור טוענים המבקשים כי לא התקיים דיון בערעור ומי שהפר את תקנון הבחירות הוא ועדת הבחירות.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן צווי מניעה זמניים להידחות.
2. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין שאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש." (ההדגשות שלי – א.ד)

1. בית המשפט רשאי אפוא לקבוע סעד זמני אם שוכנע בקיומה של עילת תובענה, ולאחר שנתן משקל ראוי למאזן הנוחות בין הצדדים, לתום הלב של המבקשים ולמידת הצדק שיש במתן הסעד הזמני (רע"א 1896/12 מטרת מיזוג חברות בע"מ נ' אולטרא שייפ מדיקל, פסקה 10 (5.4.2012)). בבוא בית המשפט לדון בבקשה למתן סעד זמני עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. לצד שני אלו, על בית המשפט לבחון גם שיקולי יושר (רע"א 4783/13 עו"ד יוסי כהן נ' יואב יצחק, פסקה 5 (7.7.2013)). שיקולים אלו מקיימים ביניהם יחסי גומלין של "מקבילית כוחות", כך שככל שעולה עוצמתו של אחד מהם, ניתן ליחס לשיקול השני חשיבות מועטה יותר (רע"א 5711/12 נ.מצה בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, פסקה 5 (25.2.2013), רע"א 560/13 חברת נמל אשדוד בע"מ נ' גולדשטיין שירותי תברואה בע"מ, פסקה 6 (12.2.2013), רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל נ' ביאטריס בגס, פסקה 4 (25.12.2005)).
2. הבקשה לסעד זמני לא הוגשה במסגרת תובענה, וללא בקשה לסעד עיקרי. על מנת לקבל סעד זמני יש צורך להגיש גם תביעה עיקרית, שכן מהותו של הסעד הזמני הוא ככלי עזר לקיום ההליך העיקרי ולהצלחת מימושו של הסעד העיקרי, ככל שיוחלט על מתן סעד זה (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009) 530, ע"א 143/83 אריה זלצמן נ' אליס ושלמה צורגאל, פ"ד לז(3) 805, 807 (1983). הדין מאפשר אמנם הגשת בקשה דחופה בטרם מוגשת תובענה עיקרית (תקנה 363 (א) לתקנות) וזאת כאשר "הדבר מוצדק בנסיבות העניין". ספק בעיני אם כך מצב הדברים במקרה זה.
3. אשר לקיום עילת תביעה לכאורה - בחינת נסיבות המקרה שלפני מלמדת כי קיים ספק בדבר קיומה של עילת תביעה למבקשים. תקנון הבחירות הארגון קובע באופן ברור את דרך הבדיקה של טענות כלפי הליך הבחירות. בין היתר כולל התקנון פרק מיוחד שעניינו ערעור על תוצאות הבחירות, פרק הזמן שבו יש להגישו וכן כי ערעור כזה יוגש בצורה מסודרת ומובנת. עוד קובע תקנון הארגון כי "הגשת ערעור לא תפגע ולא תעכב את בחירת ועבודת מועצת המחוז או הועידה הארצית או כל גוף מגופי הארגון ולא תפגע בתקפות ההחלטות שתתקבלנה על ידן" (סעיף לח (5)). בנוסף קובע התקנון את דרך הדיון בערכאה הראשונה, הליך להשגה על ערכאה זו ואת סדרי הדיון בערעור לערכאה השנייה.
4. עיון במכתב שנשלח על ידי המבקשים, שמוגדר על ידם כערעור, מלמד כי הכותרת שלו היא "דרישה לביטול הבחירות בארגון נכי צה"ל". על פני הדברים טענת המשיבים כי אין המדובר בערעור ודרך הגשתו אינה תואמת את התקנון – אינה נראית קלוטה מן האוויר. מכל מקום, תשובתו של יו"ר ועדת הבחירות אינה בגדר הכרעה בערעור, שכן נקבע בתקנון דרך לבירור הערעור וכן כי ידון על ידי שלושה ולא על ידי יו"ר הועדה. כך או כך, ככל שמדובר בערעור, יש לברר אותו על פי התקנון וככל שלא – יש להגיש ערעור בהתאם לתקנון, ואולם אין להעביר את בירור הערעור לבית המשפט מבלי שמוצה ההליך בארגון עצמו.
5. בנוסף, משקבע התקנון באופן ברור כי אין בהגשת ערעור, ככל שהוגש, כדי לעכב בחירת מוסדות חדשים לארגון, אין מקום לבקשה שתכליתה קביעה המנוגדת להוראות התקנון.
6. בכל הנוגע לסעד הזמני שעניינו תוצאות בחירות נקבע באשר לשיקולי מאזן הנוחות, בהקשר אחר, כי:

"פרסום תוצאות הבחירות לא יביא לתוצאה בלתי הפיכה מבחינתו של המשיב. במסגרת ערעור בחירות, ככל שיוגש כזה, נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות רחבה "לבטל את הבחירות בכלל או באזור-קלפי מסוים ולצוות על עריכתן שנית" (סעיף 73(א)(1) לחוק הבחירות), וכן "להכריז שפלוני לא נבחר חבר המועצה [ובענייננו ראש העירייה – ע' פ'] וכי אדם אחר נבחר" (סעיף 73(א)(2) לחוק הבחירות). לכן, פרסום התוצאות, ואפילו כניסה של נבחר ציבור לתפקידו, אינה מונעת את בירור הטענות במסגרת הדיונית המתאימה. יצוין כי סעיף 72(ו) לחוק הבחירות אף קובע כי "ערעור-בחירות לא יעכב את המועצה הנבחרת [ובענייננו, את ראש הרשות – ע' פ'] מהיכנס לתפקידה".

מנגד, הותרת צו המניעה הזמני על כנו עומדת בסתירה לעיקרון המיידיות בפרסום תוצאות הבחירות, ופוגעת באינטרס הציבורי..." (בר"ם 7348/13 עלי סלאם נ' ראמז ג'ראייסי (30.10.13) פסקה 15).

1. מכאן שאף שיקולי מאזן הנוחות אינם תומכים בבקשה. המבקשים לא הצביעו מה הנזק שייגרם כתוצאה מפעילות בעלי התפקידים שימונו ומדוע לא ניתן יהיה לערוך בחירות חדשות ולהחזיר את הגלגל לאחור, ככל שעמדתם תתקבל. בכל הנוגע לשיקול זה יש לתת את הדעת גם לכך שהבקשה הוגשה על ידי שני חברים בלבד.
2. המסקנה אליה הגעתי אפוא כי אין מקום למתן הצווים הזמניים. משכך נמנעתי מלהתייחס לשאלת הסמכות העניינית והמקומית, וזאת בין היתר בהיעדר תביעה לדון בה. ככל שתוגש תביעה מוצע למבקשים לתת את דעתם לשאלות אלה טרם הגשתה.

סיכום

1. הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית. המבקשים יישלמו למשיבים שכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ₪ וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, ככל שיוגש.
2. בשולי הדברים אציין כי הסגנון שננקט בכתבי בי דין בהליך זה אינו ראוי ומוטב היה לנקוט ניסוח מתון יותר מזה שננקט.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ד, 30 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

המזכירות תודיע מיידית לבאי כוח הצדדים טלפונית על מתן ההחלטה.