1. התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בגין חוות דעת בלתי נכונה ועבודה מיותרת שביצעה הנתבעת ואשר לא פתרה את בעיית הרטיבות בדירתה. התביעה הוגשה על סכום של 106,422 ₪, כאשר עילות התביעה הן רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה, שהעריך את נזקי התובעת אף בסכומים גבוהים מסכום התביעה.

לתובעת טענות רבות ביחס לחלקה של הנתבעת, אשר נטען כאמור כי התרשלה הן במתן הייעוץ לגבי פתרונות שיש לנקוט לגבי הרטיבות שבדירתה והן בביצוע של עבודות שלא היה בהן כל צורך, כמו יציקת שבילים סביב הדירה.

2. לטענת התובעת, הנזקים המפורטים הם סך של 25,000 ₪ בגין החזרת הסכומים ששילמה עבור יציקות הבטון. 11,000 ₪ בגין פירוק המשטחים (כאמור בחוות דעתו של המומחה מטעמה השמאי אורי פרי פרץ). סכום נוסף בגין צביעת הדירה בסך של 18,000 ₪. 3,422 ₪ בגין פיקוח. 9,000 ₪ בגין נזקים לציוד (נטען כי מפורט בכתב התביעה) וכן סך של 40,000 ₪ כנזק בלתי ממוני, סכום אשר צומצם למעשה בסיכומי התובעת שהפנתה לפסק דין שבו נפסק סך של 7,500 ₪ בגין ראש נזק זה.

3. הנתבעת כפרה בטענות התובעת ובהשתלשלות העניינים, כפי שנטען על ידה ופירטה בכתב ההגנה את השתלשלות העניינים, כפי שהייתה לטענתה. לטענת הנתבעת, היא הציעה במכתב לוועד הבית ביום 08/07/13 בפרק ד' כי פתרון למניעת נזקים קפילאריים הוא יציקת בטון מזוין כולל זיון על פי תכנית ועיגון הזיון החדש על ידי פינים עם חיבור כימי למניעת ספיגה קפילארית ולהרחקת המים מקו חזית הדירה והמקלט, זה לטענתה הפתרון האולטימטיבי להשגת מטרה ללא צורך בחפירה באיטום סביב הבניין בעלות גבוהה מאוד.

4. עוד נטען בכתב ההגנה, כי מנהל הנתבעת ביקר בדירת התובעת בחודש יולי 2013 וזאת לפי בקשת בעל הבית ובכדי לחוות דעה על מצב דירתה. מנהל הנתבעת המליץ לתובעת לאוורר את הדירה, מכיוון שהיא מעופשת וחסרת אוורור והספרים והתמונות רטובים וספוגי רטיבות. הקירות עם תחב וקיימת רטיבות קפילארית בכל מקום, עובש שחור וירוק על הקירות, טיח מתפורר מעל הפאנלים, חורים וכתמים באריחי הריצוף, משקופי עץ רטובים על הדלתות וכן כל הדירה הייתה מלאה ברהיטים, בגדים, ספרים רטובים עד כדי בעיה של תזוזה בדירה. התובעת הציגה למנהל הנתבעת באותו מפגש את חוות דעתו של המהנדס סדן מיום 01/07/13 (נספח 8 לכתב ההגנה).

5. לטענת הנתבעת ביום 13/09/13 נחתמה בין הצדדים הזמנת עבודה בסכום של 40,000 ₪ לביצוע יציקת משטחי בטון סביב לדירה, כפי שהמליץ המהנדס סדן, וזאת לצורך הרחקת קו המים מקירות החוץ של הדירה. הנתבעת התחייבה לבצע את העבודה עם אחריות לשנה, שהמים יזרמו שלא על קו הבניין. נטען, כי מנהל הנתבעת הסביר לתובעת כי ייבוש הדירה ייקח פרק זמן, כחמש שנים לכל הפחות, וגם זאת לאחר שתקפיד לאוורר את הדירה באופן רצוף כולל בימי החורף.

עוד נטען כי לאחר מכן, בחודש אוקטובר 2013, לאחר שהתובעת ראתה שאין בידה לשלם את הסכום לו התחייבה, הסכים מנהל הנתבעת להפחית את סכום התמורה המוסכמת לסך של 25,000 ₪. תיקון הסכום בוצע ביום 06/10/13.

6. נטען כי הן בהצעת המחיר לוועד הבית והן בהסכם הזמנת העבודה עם התובעת, נאמר במפורש על ידי הנתבעת כי מדובר ביציקת פס (רצועת בטון) לצורך מניעת ספיגה קפילארית והרחקת קו המים מקירות החוץ של הדירה וזאת כאלטרנטיבה שהייתה יקרה והיא חפירה לאיטום מסביב לבניין וכן כי האחריות לביצוע עבודה זו הייתה לשנה אחת בלבד.

הנתבעת מפנה לחוות דעתו של המהנדס סדן כמי שהמליץ על יציקת רצפת בטון משופעת, כך שמי הנגר העילי יורחקו מהבניין. אולם, מעיון בחוות הדעת נראה כי המלצתו הראשונה של המהנדס סדן הייתה לגלות את קווי הביוב בפינת מרפסת שירות הגובלת בקיר התומך וביצוע תיקונים נדרשים. רק לאחר מכן, הומלץ על יציקת רצפת בטון משופעת וביצוע שביל בטון ברוחב 1 מטר בצד המערבי למניעת חדירת מים ברצפת הדירה.

דיון והכרעה

7. לנוכח חוות דעת מטעם שני הצדדים; מטעם התובעת מר אורי פרי מיום 02/11/14 ומטעם הנתבעת הוא מר מרדכי שטיינר מיום 08/11/14, המתייחסת לחוות דעתו של מומחה התובעת, בהסכמת הצדדים מינה בית המשפט מומחה מטעמו, את המהנדס רונן שטרנברג, על מנת שיחווה דעתו במחלוקות שבין הצדדים והמומחים מטעמם.

8. המהנדס שטרנברג ביקר בדירה ולמעשה אישר כי הייתה רטיבות לאורך הקיר המערבי בסלון וכי היו סימני רטיבות סמוך למדרגות הירידה לחדרון התחתון וכי נטען כי מקור הרטיבות הוא מגשם וממי ביוב. המומחה מציין ציטוט מחוות דעתו של המומחה סדן כי הטיפול הראשוני יהיה גילויי קווי הביוב בפינת מרפסת השירות הגובלת בקיר תומך וביצוע תיקונים נדרשים. בנוסף ציין המומחה מר שטרנברג, אשר ביקר בדירה כי בחצר המזרחית על פי התיעוד משטח הבטון נמצא בכיוון המדרון בצד מזרח. בעמוד 9 בחוות דעתו מציין המומחה, כי בעת הביקור כבר פורק משטח הבטון ובוצעה מריחת חומר איטום. כמו כן, התובעת ונציגיה אישרו כי מערכת הביוב לרבות שוחות וצנרת הוחלפו על ידי וועד הבית (עמוד 10 לחוות הדעת). בחצר המערבית, על פי התיעוד, נוצק משטח בטון לאורך החזית המערבית כאשר פני שביל הבטון נמוכים מריצוף מפלס הקרקע והכניסה של הדירה. בתוך הדירה בוצעו גם כן תיקונים וזאת, כאמור בעמוד 14 לחוות דעתו של המומחה, שהתובעת ונציגיה אישרו בפניו כי בוצע שיפוץ כללי לרבות החלפת צנרת דלוחין והחלפת צנרת שופכין בחדר הרחצה ובחדר הכביסה הפונה לצד דרום. בסיכום חוות דעתו מציין המומחה, כי בעת ביקור בדירה לא נמצאו כתמי רטיבות כי כנראה בעיית הרטיבות נפתרה.

9. על פי תיעוד שנמסר לו בהסכמת כל הצדדים, הדירה הייתה רטובה ונצפו בה כתמים בעיקר באזור הסלון, בקירות המערביים ובחדר הרחצה הפונה לכיוון דרום. המומחה מציין כי נוספו על ידי הנתבעת שבילי בטון בצמוד לקירות החוץ בצד דרום ובצד מערב. על פי התיעוד והסימנים בשטח מפלס משטח הבטון בצד דרום היה נמוך ממפלס רצפת הדירה. מפלס משטח הבטון בצד מערב מוצק נמוך בכאחד מטר ממפלס רצפת קומת הקרקע.

מבדיקת הקירות לאחר פירוק השבילים עולה, כי בוצעה מריחת חומר איטום רשלנית על הקירות על גבי הטיח הקיים ללא הכנות וסגירת חורים. כמו כן ציין המומחה, כי הוחלפה צנרת הביוב לרבות צנרת הדלוחין היוצאת בדירת התובעת וכן הוחלפה צנרת הביוב הראשית לרבות שוחות הביוב בצד דרום ובצד מערב (עמוד 15 לחוות הדעת). במסקנותיו מציין המומחה, כי מקור הרטיבות לא הייתה מצד מערב שכן הרטיבות הייתה גבוהה ממפלס ההגנה. לנוכח העובדה שנצפו סימני רטיבות בחדר הרחצה ובחדר הכביסה ומעל הפאנלים לאורך המחיצות, ניתן להסיק כי מים חדרו מכיוון החצר הדרומית או מבעיה במערכת האינסטלציה. לדעת המומחה, בוצע איטום רשלני של קירות החוץ שאיננו מונע חדירת מים ומעבר להיותו מפגע אסתטי אין לו כל ערך. לפיכך, סבר כי מקור הרטיבות הוא כשל בצינורות הביוב /דלוחין ולאחר ביצוע שיפוץ לרבות החלפת הצנרת בטיפול צנרת הביוב בחצר בעיית הרטיבות ובעיית חדירת המים נפתרה.

10. באשר לשבילים שנוצקו מבטון, שהם עיקר נשוא המחלוקת בנוגע לנחיצותם לפתרון הבעיות, מציין המומחה כי הגם שהשבילים נוצקו באופן מקצועי, הם לא מנעו חדירת מים ולא פתרו את בעיית הרטיבות וזאת כנטען על ידי המומחה מטעם התובעת. לפיכך, סבר המומחה כי יציקת השבילים הייתה עבודה מיותרת מהפן ההנדסי אם כי בוצעה בדיוק בהתאם להסכמת הצדדים.

בתשובה לשאלות ההבהרה, השיב המהנדס שטרנברג כי אמנם היה צורך בבדיקת מערכת קווי הביוב בפינת המרפסת השירות אבל אין ביכולתו לדעת אם בדיקה כזו בוצעה לפני יציקת השבילים. מכל מקום, בהסכם שבין הצדדים לא קיימת דרישה לחשיפת קווי הביוב טרם יציקת שבילי הבטון. המומחה הוסיף וטען, כי יציקת בטון על צנרת דולפת לא מהווה פתרון לנזילות וחדירת מים. המומחה ציין כי עלות פירוק משטחי הבטון ופינוי הפסולת, כפי שציינה התובעת, סבירה בעיניו. סוף דבר לעמדת המומחה מקור הרטיבות היחיד עולה מצנרת הביוב / הדלוחין, משבוצעו שם תיקונים והחלפה על ידי וועד הבית פסקה הרטיבות וניתן היה להסיק כי מקור הרטיבות לא היה ממים זורמים שמחוץ למבנה וכן בעיית הרטיבות בתוך הדירה נפתרה גם לאחר שיפוץ מסיבי בחדר הרחצה והחלפת צנרת הביוב ושוחת הביוב מחוץ לבניין.

11. לאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, נראה כי הזמנת העבודה מצד התובעת באה על רקע משא ומתן קודם שהתנהל בין וועד הבית של הבניין בו מתגוררת התובעת לבין הנתבעת, שבמלכו הציגה עצמה הנתבעת כמומחית לפתרון סוגיית בעיית הרטיבות ומבלי שאצטט את התארים שנתנה לעצמה הנתבעת כמומחית לבעיות הרטיבות, אינני מקבל טענתה כיום כי סמכה בביצוע העבודה הספציפית על חוות דעתו של המהנדס סדן שניתנה למעשה לוועד הבית. לא ניתן לטעמי לקחת חלק מחוות דעתו של סדן לעניין משטחי בטון מבלי שבוצע חלק קודם והוא בדיקת מערכת הביוב והדלוחין שמחוץ לדירה. קבלן המציג עצמו כמי שיודע לפתור בעיות רטיבות, מבצע עבודה שבדיעבד מסתבר שהייתה מיותרת (סעיף 5.1. לחוו"ד המהנדס שטרנברג) וגובה בגינה תשלום, מסכן עת עצמו בחיוב עתידי בגין רשלנותו במתן חוות דעת על עבודה נוספת שלא תרמה דבר לפתרון בעיית הרטיבות, שיורה לו להחזיר את הכספים שגבה בגין ביצוע עבודה זו שהייתה מיותרת לחלוטין כפי שציין מומחה מטעם בית המשפט.

12. אשר על כן בשים לב לאמור לעיל, לאחר שקיבלתי את חוו"ד המומחה מטעם בית המשפט, שכידוע הינו זרועו הארוכה של בית המשפט, ועל כן הנני קובע שהסכומים שנגבו בעניין יציקת המשטחים לרבות הסכום הדרוש לפירוקם יוחזרו לתובעת וכוונתי לסך של 25,000 ₪ בגין ביצוע העבודה ועוד 11,000 ₪ בגין פירוקה בלבד.

לא שוכנעתי ביתר רכיבי התביעה לרבות הצורך בפיקוח לפירוק העבודה הנ"ל או הנזקים הנטענים בסעיף 29(ג) – (ו) לכתב התביעה והטענה לנזק לא ממוני (עוגמת נפש) שלא נובעים דווקא מהעבודה המיותרת שביצעה הנתבעת אלא מגורמי הרטיבות הממשיים קרי; כי מקור הרטיבות היה בכשל בצינורות הביוב /דלוחין, כפי שציין המהנדס שטרנברג בחוות דעתו. כמו כן לא שוכנעתי בעמדת התובעת כי הכשל היה דווקא מחוץ לדירה אלא שהסבירות היא וכך כתב המומחה שתיקון הצנרת בוצעה הן בתוך הדירה והן מחוצה לה.

13. אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 33,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה 24.6.14 ועד התשלום המלא בפועל. לסכומים הנ"ל יתווספו 35% מהוצאות המשפט ואגרת המשפט, לרבות ההוצאות בגין חוות הדעת מטעם התובעת (כנגד המצאת קבלה) וכן את מלוא חלקה של התובעת בשכרו של מומחה בית המשפט ושכ"ט ֹעו''ד בסך של 6,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ז, 15 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.