1. עניינה של התביעה בפניי בתאונת דרכים שבה נגרמו נזקי רכוש לרכבו של התובע 1.

2. בהסכמת התובעים, ולנוכח העובדה שלתובע 2 אין כל עילת תביעה, אני מורה על מחיקתו של התובע 2 מכתב התביעה.

3. על פי הנטען על ידי התובע 1, חתנו, התובע 2, נהג ברכבו של התובע 1 ביום 8/4/14 בכביש 90 סמוך לצומת פצאל, לכיוון דרום. הנתבע פנה עם רכבו מימין לתובע לתוך כביש 90, מבלי לתת זכות קדימה כפי שהתחייב על פי התמרור שניצב בפניו. כתוצאה מכך פגע רכבו של הנתבע ברכבו של התובע 1. רכבו של התובע נפגע ולאחר שניתנה חוות דעת שמאי הוכרז כ"אובדן גמור". לתובע לא היה ביטוח מקיף לרכב.

4. לטענת הנתבע הוא נסע ברכב עם אשתו, פנה לתוך כביש 90 לאחר שעצר לפני הצומת, ונכנס לתוך הצומת רק לאחר שנתן זכות קדימה לכלי הרכב שנסעו על כביש 90. לטענתו, התובע 2 שהגיע במהירות, הוא שפגע ברכבו של הנתבע. הנתבע טען בפני כי יש לו ביטוח מקיף וצד ג' לרכב, אך במסמכים שהציג לי אין אימות לטענה זו.

5. לאחר ששמעתי את עדות הנהג ואת עדותו של הנתבע, החלטתי לקבל את התביעה.

אמינות עלי טענות הנהג, לפיהן הנתבע נכנס לתוך כביש 90 מבלי לתת זכות קדימה אשר בה היה חייב על פי התמרור, ופגע ברכבו. לא אוכל לקבל את טענות הנתבע בעניין זה. גם אם אקבל את טענתו לפיה עצר את הרכב לפני הפנייה, אין בכך כדי ללמד כי אמנם נתן זכות קדימה לכל כלי הרכב שנסעו בכביש 90, ובכלל זה גם לרכבו של התובע. אציין, כי הנתבע לא הביא לעדות את אשתו, אשר נסעה עמו ברכב, ויכולה היתה להעיד על אופן התרחשות התאונה, והדבר עומד לחובתו.

6. אשר לגובה הפיצוי: על פי חוות דעת השמאי, ערכו של הרכב, אשר הוכרז כאובדן גמור, עמד, בניכוי שווי החלקים, על 16,366 ₪. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום זה.

הרכב נגרר בגרירה משטרתית לפתח תקווה והוצגה על כך קבלה, ולכן אני מחייבת את הנתבע גם בתשלום הוצאות הגרירה על סך 524 ₪.

בכל הנוגע לשכ"ט השמאי, הגם שמדובר בשמאי שהומלץ על ידי חברת הביטוח אני סבורה כי שכר הטרחה מופרז ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בגין שכר טרחת השמאי. בנוסף אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 300 ₪ בגין הוצאות משפט.

7. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום של 18,180 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

8. ניתן לבקש רשות ערעור בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ד, 10 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.