ביום 22/2/2015 הוגש ע"י התובעת כתב תביעה מתוקן.

מען הנתבעים בכתב התביעה המתוקן הוא, רח' הרצל 53/10 חדרה.

בפני בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה המשתרעת על 6 עמודים.

לבקשה צורף "פסק דין" אשר עובדותיו מתעלמות מן העובדה שהוגש כתב תביעה מתוקן, בכלל ומהוראות תקנה 198 בתקסד"א, בפרט.

לבקשה צורפו מסמכים אלה:

1. אישור מסירה, מופנה אל הנתבע 1 המציין את מענו ברח' הטייסים 11 בחדרה.

המוסר מציין על גבי האישור כי ביום 2/3/2015 בשעה 19:00 מסר את כתב התביעה והזמנה לדין לנתבע 1 באמצעות "אישתו מיטל", בהעדרו.

בשורה האחרונה של אישור המסירה במקום המיועד לחתימת המקבל נרשם סירבה לחתום

ובמקום המיועד לתאריך נרשם ע"י המוסר, 1/3/2015.

2. בתצהיר המוסר המתייחס לאישור המסירה הנ"ל צוין, כי המסירה הייתה ביום 2/3/2015 (כאמור לעיל באישור המסירה נרשם 1/3/2015 – ש.ר). התצהיר אומת ביום 3/3/2105.

3. אישור מסירה, מופנה אל הנתבעת 2 המציין את מענה ברח' הטייסים 11 בחדרה.

המוסר מציין על גבי האישור כי ביום 2/3/2015 בשעה 20:15 כי כתב התביעה והזמנה לדין נמסרו לידיה.

בשורה האחרונה של אישור המסירה במקום המיועד לחתימת המקבל מצויה חתימת המקבלת (כך נחזה להיות – ש.ר).

4. בתצהיר המוסר המתייחס לאישור המסירה הנ"ל צוין, כי המסירה הייתה ביום 2/3/2015 בשעה 20:15. התצהיר אומת ביום 3/3/2105.

עיון בצרופות הבקשה הנזכרות לעיל מעורר תמיהה באשר לשתי מסירות לאותו אדם בהפרש של שעה ורבע, באותו מקום.

על אישור מסירה אחד חתמה הנתבעת 2 ועל השני (המופנה אל הנתבע 1, סירבה לחתום).

אין הבקשה מציינת מדוע נזקק המוסר לשני ביקורים בהפרש זמנים כאמור לעיל.

לא עולה מן הבקשה מדוע המסירה בוצעה שלא במענם של הנתבעים עפ"י כתב התביעה המתוקן.

בנסיבות אלו, מתקבלת הבקשה אך ורק ביחס לנתבעת 2 שכן לא שוכנעתי, כי בוצעה מסירה כדין או בכלל לנתבע 1.

פס"ד כנגד הנתבעת 2 יינתן בנפרד מהחלטה זו.

התובעת תתכבד ותבצע מסירה כדין לנתבע 1 ותצרף לבקשה הבאה שתגיש סימוכין כדין למענו העדכני, עובר לביצוע המסירה בהתאם להגדרת המונח "מען" בתקנה 1 בתקסד"א.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ה, 15 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.