הנני דוחה מכל וכל את הבקשה, כאשר, לטעמי, הוגשה בעזות מצח.

המבקשת זומנה כדין לשמיעת ההוכחות, לא התייצבה וביום 7.1.15, ניתן פסק דין כנגדה.

המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין וביום 11.1.15 ניתנה על ידי החלטה כי עליה להפקיד את הסך של 1,200 ₪ בקופת ביהמ"ש, וזאת עד ליום 25.1.15, כתנאי לקביעת מועד לשמיעת הבקשה לביטול פסק הדין ולשמיעת ההוכחות, אם יהיה צורך בכך.ד

המבקשת לא מילאה אחר החלטת בביהמ"ש בדבר הפקדת הסך של 1,200 ₪, כפי שנקבע על ידי בהחלטתי מיום 11.1.15 ובקשתה לביטול פסק הדין – נדחתה על ידי וזאת בהחלטה מיום 4.3.15.

המבקשת הגישה בקשה נוספת לביטול החלטתי מיום 4.3.15, בטענה כי שלחה המחאה לביהמ"ש.

בתאריך 19.3.15 ניתנה על ידי החלטה כי ההמחאה ששלחה המבקשת לביהמ"ש הוחזרה לה כבר ביום 3.2.15, כאשר הודע למבקשת כי לא ניתן לבצע את ההפקדה באמצעות משלוח המחאה ועליה לקבל ממזכירות ביהמ"ש שובר לתשלום הפיקדון. כן ניתנה על ידי אורכה נוספת לביצוע ההפקדה עד ליום 30.3.15.

המבקשת הגישה בקשה נוספת, זהה לקודמת, ובתאריך 25.3.15 ניתנה על ידי החלטה גם בבקשה חדשה זו, המפנה להחלטתי מיום 19.3.15.

רק לאחר מכן, ובאיחור של חודשיים, הפקידה המבקשת את הסך של 2,000 ₪.

בתאריך 26.4.15 התקיימה ישיבת ביהמ"ש הראשונה, במהלכה בקש נציג הנתבעת, מר הישאם חמאיסי, מנהל החברה, לדחות כדי להביא עדים מטעמו, עדים שהיה עליו לדאוג לזימונם לאותה ישיבה.

לפנים משורת הדין, נעניתי לבקשת הדחייה, והמשך שמיעת ההוכחות נקבע ליום 22.7.15.

כאשר מועד הדיון שנקבע ליום 22.7.15 היה ידוע לנתבעת עוד בתאריך 26.4.15, לא היה כל מקום, כי נציג הנתבעת, המבקש להתייצב בביהמ"ש במועד הנ"ל, ירכוש בסמוך לפני המועד שנקבע לשמיעת ההוכחות, כרטיס נסיעה לחו"ל. כל זאת, כאשר מהבקשה שהגיש עתה עולה כי הכרטיס נרכש בתאריך 14.7.15 או בסמוך לו.

יש אף לציין בהקשר זה, כי מועד הדיון לא חל ביום חגו של המבקש, כאשר חג אל-פיטר מתחיל בתאריך 17.7.15 ומסתיים בתאריך 20.7.15.

יש אף להדגיש כי עומדים אנו בפתחה של פגרת בתי המשפט ודחייה נוספת של שמיעת ההוכחות תאריך לפרק זמן משמעותי נוסף את אפשרות סיומו של התיק.

בנסיבות אלה כולן, הנני דוחה את הבקשה לדחיית מועד הדיון וזה יתקיים בתאריך 22.7.15 בשעה 11.00.

המזכירות תודיע מיידית, אף טלפונית, לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ה, 16 יולי 2015, בהעדר הצדדים.