13 דצמבר 2015

לפני: כב' השופטת דלית גילה

פסק-דין

אקדים אחרית לראשית - התביעה נמחקת, תוך חיוב בהוצאות. להלן יובאו נימוקי.

התובענה בתיק זה הוגשה ביום 26.6.14 ועילתה תביעת התובעת לקבל מהנתבעת פיצויי פיטורים, בגין טענתה, כי התפטרה מעבודתה בנתבעת לשם טיפול באימה החולה, התפטרות המזכה אותה בפיצויי פיטורים - לטענתה - נוכח הוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

לאחר הגשת כתב-הגנה, הוגש ביום 13.4.15 כתב-תביעה-מתוקן ובו פוצל סכום התביעה לפיצויי פיטורים ו"אובדן רווחים"; כתב-הגנה-מתוקן הוגש ביום 22.6.15 וביום 19.7.15 התקיים הדיון המוקדם לפני.

במסגרת הדיון המוקדם נקבעה פלוגתא אחת להכרעה - "האם בנסיבות סיום העבודה והודעת ההתפטרות של התובעת, היא זכאית לפיצויי פיטורים מכח סעיף 6 לחוק ..."; נקבעו מועדים להגשת תצהירי הצדדים, כאשר את תצהירי התובעת היה צריך להגיש עד 1.11.15, ונקבעה ישיבה להוכחות ולסיכומים בעל-פה, ליום 29.3.2016.

רק ביום 21.9.15 פנתה התובעת ב"בקשה למתן הוראות ולחילופין בקשה למחיקת התביעה" - בה טענה, כי בכוונתה להגיש תצהיר של גב' נאווה כהן, אשר שכרה את שרותיה לעבודות מזדמנות לאחר תום עבודתה אצל הנתבעת, כאשר רק מסיבה זו פתחה התובעת תיק במע"מ ובמס הכנסה. לטענת התובעת: "מדובר בעדות מהותית מאין כמוה מבחינתה של התובעת הבאה לסתור את טענות הנתבעת כנגדה כאילו היא בקשה לפתוח 'עסק' המתחרה הנתבעת וזו היתה סיבת התפטרותה." [סעיף 4 לבקשה (להלן: הבקשה הראשונה)].

הוסיפו ופרטו בבקשה הראשונה, כי גב' נאווה כהן נמצאת עם משפחתה בשנת שליחות בקנדה ומתעתדת לחזור לארץ בחודש 8/16, לכן, ביקשו לקבוע שבישיבה המיועדת להוכחות וסיכומים תשמע עדות התובעת ועדויות הנתבעת כאשר עדות גב' כהן תשמע לאחר פגרת קיץ 2016. ולחלופין: "... ובאם ביה"ד הנכבד אינו יכול להקפיא את התיק למועד כה רחוק, הרי שמבוקש למחוק את התביעה ללא צו להוצאות ולהגישה מחדש לאחר שגב' נאווה כהן תחזור מקנדה כך שיהיה ניתן להעידה מטעם התובעת." [סעיף 6 לבקשה הראשונה (ההדגשה במקור)].

לבקשה הראשונה לא צורף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות שבה.

בתשובת הנתבעת נטען, כי היא מתנגדת לשתי הבקשות של התובעת ואם אין באפשרות התובעת להביא ראיות, במועדים שנקבעו, ראוי שתשקול את המשך ההליכים בתביעה זו; הודגש, כי פיצול דיון ההוכחות יגרום להגדלת הוצאות המשפט של הנתבעת ועם זאת "לפנים משורת הדין, הנתבעת תהיה מוכנה לדחיית התביעה ללא חיוב צד כלשהו בהוצאות משפט" [הסיפא לתשובה].

ביום 8.10.15 החלטתי, כי איני מוצאת הצדקה למחיקת התביעה רק בשל המצאות "עדה פונטנציאלית" שלה בחו"ל, כאשר מועד ההוכחות - הקבוע ליום 29.3.16 - ידוע כבר מיום 19.7.15 והתובעת יכולה להתארגן להתייצבות מטעמה, בעוד מועד. הוספתי והארכתי את המועד לתצהירי התובעת עד 16.11.15, אחרת - תדחה התביעה.

ביום 14.10.14 הגישה התובעת "בקשה לעיון חוזר", בטענה, כי החלטתי מיום 8.10.15 ניתנה בטרם הגיבה התובעת לתשובת הנתבעת "ובכך למעשה נפגעה זכותה הדיונית" [סע' 2 לבקשה לעיון חוזר]. לגוף העניין טענו, כי לא מדובר "בעדה פוטנצאלית", אלא, בעדות מהותית מאין כמוה המחזקת את התביעה, בלעדיה לא תוכל התובעת להרים את הנטל המוטל עליה. הוסיפו בשם התובעת, כי היא כלל לא ידעה, טרם הגשת תביעתה, כי העדה אותה היא מבקשת להעיד נסעה לשנה של שליחות בחו"ל, רק לאחר הדיון ביום 19.7.15 היא יצרה עימה קשר ורק אז הובהר לה שהיא שוהה בחו"ל למשך השנה הקרובה. הוסיפו וטענו, כי החלטת בית-הדין תגרום לתובעת הוצאה כספית מיותרת שלא לצורך "לצורך העדת העדה בוידאו קונפרנס", כאשר ניתן להעידה במועד אחר, והבהירו בשם התובעת: "כי אין בבקשתה זו משום דחיית מועד הגשת התצהירים מטעמה אשר יוגשו במועד שנקבע ע"י בית המשפט." [סעיף 10 לבקשה לעיון חוזר].

גם הבקשה לעיון חוזר הוגשה ללא תצהיר לתמיכה בעובדות שהובאו בה.

בתשובת הנתבעת לבקשה לעיון חוזר, ביום 15.10.15, נטען, כי מדובר בניסיון של התובעת לבצע "מקצה שיפורים" לבקשה הראשונה; כי מאומה מהטענות שנטענו בבקשה לעיון חוזר, בתגובה לתשובת הנתבעת לבקשה הראשונה, לא הובא בבקשה הראשונה עצמה, שהיא המקום בו היה צריך להעלותן; טענו, כי עדות גב' נאווה כהן אינה רלבנטית לנושא התביעה, שעניינו טענת התובעת להתפטרות בשל מצבה הרפואי של אימה; וכן, כי דחיית ההתדיינות תפגע בזכותה של הנתבעת לסיים את ההליכים המתנהלים כנגדה בתוך זמן קצר, ככל הניתן; עוד נטען שהתנהגות התובעת הופכת את ההליך המשפטי ל-"משחק".

ביום 2.11.15 כבר אצה הדרך לתובעת, לבקש מבית-הדין החלטה בבקשתה לעיון חוזר.

בו ביום נענתה, שעליה להמתין שבית-הדין יתפנה לבקשתה החוזרת, וכבר ביום 8.11.15 הוגשה בקשה נוספת מטעמה, שכותרתה: "בקשה למתן צו לתצהיר גילוי מסמכים כללי ולגילוי מסמכים ספציפים ובקשה להארכת מועד להגשת תצהירים", כאשר בבקשה זו ביקשו לקבל העתק מלא מתיקה האישי של התובעת, אצל הנתבעת, וכן העתק מדו"חות הנוכחות, ממועד קבלתה לעבודה ועד עזיבתה. זאת, בנוסף לבקשה למתן צו גילוי מסמכים "כללי". מאחר שהיה על התובעת להגיש את תצהיריה עד 16.11.15 - לאחר אורכה שניתנה - ביקשו את הארכת המועד לתצהירים ב-21 יום מקבלת החומר המבוקש. בהחלטתי מאותו היום עיכבתי את מועד התצהירים עד לאחר החלטה אחרת. הבקשה להעברת המסמכים הועברה לתגובת הנתבעת ונקבע, כי ככל שהתובעת תהא מעוניינת להשיב לתגובה - עליה לעשות כן לא יאוחר מיום 22.11.15, עוד חוייבה התובעת להשיב, עד לאותו מועד, מדוע לא תחוייב בהוצאות, לרבות לאוצר המדינה, בגין מועד הגשת בקשותיה.

ביום 10.11.15 השיבה הנתבעת לבקשה לצו גילוי מסמכים באומרה, כי המועד לכך חלף עבר זה מכבר, כאשר בקשה זו הוגשה לאחר המועד הראשון שנקבע להגשת תצהירי התובעת, אשר הוארך נוכח בקשתה הראשונה, "למתן הוראות". הזכירו, כי הוגש בתיק זה כתב-תביעה-מתוקן ובדיון המוקדם לא התבקשה שום בקשה לגילוי מסמכים ואף כעת לא נמצא כל נימוק או טעם מדוע יש במסמכים המבוקשים לאפשר דיון יעיל או לחסוך בהוצאות. הוסיפו, שנראה היה שמדובר "במסע דייג", שכן, אין המסמכים רלבנטים לפלוגתא היחידה, בדבר נסיבות ההתפטרות, ודומה, כי התובעת עושה שימוש לרעה בהליכי בית-המשפט וגורמת לנתבעת הוצאות מיותרות, אשר מובילות לסרבול ההליכים עקב בקשותיה השונות.

תחת להגיב לתשובה, עד המועד שנקצב (22.11.15), הגישה התובעת ביום 16.11.15 בקשה נוספת "למחיקת התביעה ללא צו להוצאות", וזאת "בשל היות עדת מפתח בחו"ל" [הפתיח לבקשה הנוספת], כאשר התובעת חוזרת וטוענת, כי בקשתה למחיקת התביעה מוגשת בלית ברירה לאור העובדה שהתחוור לה, שלא באשמתה, כי עדה חיונית נמצאת בחו"ל בשנה הקרובה ולכן אין מנוס ממחיקת התביעה, אחרת לא תוכל לנהל אותה באופן מייטבי [סע' ד' לבקשה הנוספת]. בבקשה הנוספת התובעת טענה, כי אין לחייבה בהוצאות, לא לנתבעת ולא לאוצר המדינה רק משום שאין בכוונתה לוותר על זכותה לקבל פיצויי פיטורים ולהגיש את תביעתה מחדש ברגע שגב' נאווה כהן תחזור לישראל, כאשר לטענתה "ההליכים המקדמיים שכבר בוצעו בהליך זה (גילוי מסמכים ושאלונים), יהיו רלבנטיים גם להליך החדש ולא יהיה צורך לחזור עליהם ..." [סע' יא', שם]; לחלופין, ביקשו לקבוע, כי השתת הוצאות בגין הליך זה תשקל ע"י "הערכאה המבררת בתביעה החדשה שתוגש" [סע' יג'].

בתשובה לבקשה הנוספת השיבה הנתבעת, כי למרות כל הטענות העובדתיות המהותיות של התובעת, בקשתה אינה נתמכת בתצהיר. מדובר בשחזור בקשה קודמת, לאחר שהתובעת הוזהרה פעם אחר פעם שאם לא יוגשו תצהיריה במועד תדחה תביעתה. הנתבעת הלינה על כך שבמקום להגיש את התצהירים הוגשה הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, עם בקשה להארכת מועד, ולאחריה הבקשה הנוספת, בה בחרה התובעת במקום להודות בטעות ובהטרחת הנתבעת בהליך וכמובן את בית-הדין, לבקש לוותר לה על תשלום הוצאות. הנתבעת חזרה על טענתה, כי מדובר בניצול לרעה של הליכי המשפט, ע"י התובעת, וחזרה על בקשתה לחיוב בהוצאות, בהתחשב בכך שהוגש כתב הגנה פעמיים, שהתובעת בחרה להמשיך בהליך שאין לה ראיות לביסוסו, תוך גרירת הנתבעת להוצאות ולבזבוז זמן; לכן - ביקשו לדחות את הבקשה לעיון מחדש, לדחות את הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים, לדחות את הבקשה למחיקת התביעה ולהורות על דחיית התביעה, בשל אי הגשת תצהירי עדות ראשית במועד ותוך חיוב התובעת בהוצאות משפט. לשם כך צרפו הסכם שכר טרחה.

רק ביום 8.12.15 - ללא כל הסבר - הגישה התובעת תגובה לתשובת הנתבעת לבקשתה הנוספת, ובו הביעה תמיהה על הטענה, כי בקשותיה של התובעת הוגשו ללא תצהיר; תמהו גם על כך שהנתבעת מוכנה לוותר על ההוצאות אם תדחה התביעה; וחזרו וביקשו שיעשה חסד עם התובעתת ולא יפסקו הוצאות נגדה, בשלב זה. רק לבקשה זו הואילה התובעת לצרף תצהיר שלה, על כך שגב' נאווה כהן אינה יכולה לבוא ולהעיד במועד לשמיעת הראיות.

וכך הצהירה התובעת:

"1. למיטב זכרוני בתחילת חודש ספטמבר 2015 שוחחתי עם גב' נאווה כהן בטלפון וסיפרתי לה על התביעה דנן וביקשתי ממנה לתת לתצהיר על נסיבות העבודה שלי אצלה.

2. נאווה הסכימה אך הודיעה לי מחר היא ומשפחתה נוסעים לשליחות של שנה לקנדה ולכן לא תוכל לבוא להעיד לפני חודש ספטמבר 2016. ..."

אשר לדעתי - את התמיהות בדבר אופן ניהול ההליך יש להציב לפתחה של התובעת. לטעמי, בעל-דין אמור לדעת, מראש, מה הראיות לתמיכה בגרסתו העובדתית עוד קודם להגשת התביעה. לכן, מצופה היה שהתובעת תיצור קשר עם גב' נאווה כהן כבר לפני הגשת תביעתה המקורית, וודאי לאחר שביקשה לתקן את תביעתה ולפני הדיון המוקדם, בו נקבע מועד ההוכחות לחודש 3/16, עוד בחודש 7/15, על מנת להכין את ראיותיה כדבעי ולהעלות בקשות נחוצות, כגון התחשבות בעדה פוטנציאלית הנמצאת בח"ל; ודוק, גב' כהן הינה רק "עדה פוטנציאלית", הואיל ואין לפנינו תצהיר שלה, או אמרה אחרת שלה, בכתב, ממנה ניתן ללמוד על תרומתה העובדתית, הלכה למעשה, לגרסת התובעת, בקשר לפלוגתא בה עלינו להכריע.

בכל מקרה, כל טענה עובדתית של צד, בבקשה כזו או אחרת, יש לתמוך בתצהיר, אם אינה נובעת מחומר הקיים כבר בהליך. טענת עורך-דין, כי מדובר ב"עדות מהותית", אינה חליפה הצהרה על הניסיונות להיות בקשר עם אותו "עד" ומדוע נבצר להביאו לעדות, ועלי לומר, כי בעידן בו אנו נמצאים, כאשר יש תקשורת קלה וזמינה, באמצעות פקס או דוא"ל, מצופה היה שיומצא תצהיר של גב' כהן, בעוד מועד, ממנו ניתן יהיה ללמוד על תוכן עדותה ועל חשיבותה להכרעה במחלוקת, לאחר שהיה מונח בפנינו גם תצהירה של התובעת, בקשר אליה. משעה שכזאת לא נעשה, אין אותה גב' כהן אלא "עדה פוטנציאלית", כאמור, ולא יותר, גם אם התובעת ובא-כוחה סבורים שמדובר בעדה מהותית, שכן, אין היא עדיין בגדר "עדה", משעה שעדותה לא מונחת בפנינו, אף לא בדמות דברים בכתב מצידה, גם ללא תצהיר.

כאשר מועד ההוכחות שוריין חודשים רבים מראש - נוכח העומס על מערכת המשפט - מצופה היה שהתובעת תדאג לברר עם גב' כהן את זמינותה למתן עדות מוקדם ככל האפשר, ולכל המאוחר - כאשר שוחחה עימה, לפי תצהירה המאוחר, רק ערב טיסתה לשנת שליחות בחו"ל, תברר עימה אפשרויות שונות להעדתה.

כגון האם היא מתכוונת להגיע במהלך שנת השליחות לביקור מולדת, דבר המוכר לנו ממקרים אחרים, שאז ניתן היה לנסות ולהתאים זאת למועד ההוכחות, אול לקבוע ישיבה לחקירתה, או שהתובעת תשקול השתתפות במימון טיסתה חזרה ארצה למועד הקבוע, או באמצעות "וידאו וקנפרנס" כפי שהוצע מצד התובעת, אבל, הכל - לאחר שהיה מונח בפנינו תצהיר עדותה הראשית.

לא רק שהתובעת לא הגישה תצהיר של עצמה, לתמיכה בעובדות המופיעות בבקשותיה השונות, בעניין גב' כהן, היא אף לא הגישה את תצהירי העדויות הראשיות, שלה או של גב' נאווה כהן במועד, למרות שטענה בבקשתה לעיון חוזר, שיוגשו במועד שנקבע.

כאמור, גם הבקשה לעיון חוזר - שטענו שנועדה להחליף תגובה לתשובה שלא ניתנה - הוגשה ללא תצהיר תמיכה, על אף שהכבירו בה עובדות חדשות, אשר מקומן היה אמור להיות כבר בבקשה הראשונה, ולא רק בתגובה להתנגדות הנתבעת למבוקש (ואין זה משנה, אם היו טוענים עובדות אלה בתגובה לתשובת הנתבעת לבקשה הראשונה - שלטענת התובעת נמנעה ממנה - שהרי, לא מקומן בתגובה לתשובה, אלא, היה עליהן להופיע במסגרת הבקשה הראשונה עצמה), ותחת שיוגשו התצהירים העיקריים, מטעם התובעת - מהם ניתן היה ללמוד על מהות העדות הנטענת של גב' כהן, לגרסתה של התובעת - הוגשה הבקשה לגילוי ועיון במסמכים, אשר על פניה עומדת בסתירה לאמירה הקודמת, שתצהירי התובעת יוגשו בעוד מועד, וכאשר המבוקש בהם, אכן, אינו רלבנטי לפלוגתא שנקבעה - בשאלת העילה להתפטרות התובעת.

צודקת הנתבעת בטענותיה, כי המקום לבקש גילוי מסמכים כללי, או ספציפי, היה עד הדיון המוקדם, כולל בדיון עצמו, שהתקיים לפני חודשים רבים ודומה, כי כל מטרת הבקשה המאוחרת, לגילוי מסמכים, שלא הצביעו על הרלבנטיות שלהם למחלוקת בתיק זה, נראית כמהלך "למשוך זמן" ותו לאו. וודאי שלא היה מקום להגשת הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים, לאחר הצהרת ב"כ התובעת, כי הליכי גילוי מסמכים כבר נעשו וינוצלו בהליך החדש, שבכוונת התובעת להגיש אם תתקבל בקשתה למחיקת התביעה הנוכחית; ועל אחת כמה וכמה שלא היתה הצדקה להגשת הבקשה הנוספת, למחיקת התביעה, בה חזרו על בקשות קודמות; אולם, משזו הוגשה, נראה גם שהבקשה לגילוי מסמכים היתה מיותרת ולא היה בה, אלא, כדי להכביד.

למרות כל האמור לעיל - צודקת התובעת, כי היא זו אשר אמורה לקבוע כיצד היא מבקשת להוכיח את גרסתה, ומאחר שהבקשה האחרונה של התובעת היא למחוק את תביעתה, דומה שיש לתת לה את מבוקשה - אף אם ספק האמנם כך עדיף לנהוג.

מבלי שיתפרש מהחלטתי, כי שותפה אני לעמדה, שעדות גב' כהן היא עדות מהותית - דבר שלא הובהר דיו, ולו מאחר שלא הונחו בפנינו תצהירי התובעת והעדה הפוטנציאלית שלה, כדי שנלמד על חשיבותה מהם - ואף שדעתי אינה נוחה מההנמקה של התובעת, שבכוונתה לחדש את ההליך כאשר גב' כהן תשוב ארצה, שהרי, מי לידינו יערוב שגב' כהן תהא פנויה למסור תצהיר ולהעיד במועד העתידי בו תקבע תביעה חדשה, שטרם הוגשה, לשמיעה בפני בית-הדין - נמחקת בזאת התביעה, על מנת לתת לתובעת את יומה, כהבנתה.

יחד עם זאת, אני סבורה, כי האופן בו התנהלה התובעת, עד כה, בהחלט גרם להוצאות לנתבעת וגם אם בשלב זה ניתן לתובעת מבוקשה, ובכך לא זוכה הנתבעת לסיום ההליך בזמן הקצר האפשרי, יש לאזן את אי הנוחות הזו בחיוב בהוצאות; זאת - הן לאור תיקון כתבי הטענות, הן בשל בקשת הסרק, בקשר לגילוי המסמכים, והן מאחר שהנתבעת נדרשה להגיב, שוב ושוב, על בקשותיה השונות של התובעת, שהיה בהן משום היפוך, עמדה: מחד - כאשר תחת להגיש את תצהירי העדות הראשית, כפי שהתחייבו, ביקשו "גילויי מסמכים" כללי וספציפי, שלא לצורך; ומאידך - חזרה לעמדה הראשונה, כאשר לאחר הגשת הבקשה לגילוי מסמכים, כללי וספציפי, הגישו את הבקשה הנוספת ובה חזרה על הבקשה הראשונה, למחיקת התביעה.

אשר על כן - לאור מחיקת התביעה על התובעת להשתתף בהוצאות הנתבעת, בגין ההליכים בתיק זה, בתשלום 3,600 ₪ שכ"ט עו"ד; לתשלום תוך 30 יום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

חסד אעשה עם התובעת ולא אחייבה בהוצאות לאוצר המדינה, על אף שלו היתה טורחת ומבררת את המצב העובדתי, בעוד מועד, היה נחסך זמן שיפוטי יקר.

זכות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין.

ניתן היום, 13 דצמבר 2015 א' טבת תשע"ו), בהעדר הצדדים וישלח אליהם, בדואר רשום.