בפני בקשת התובע ליתן פ"ד, באין בקשת רשות להתגונן מעם הנתבע.

זהו מחזורה של בקשה קודמת (בקשה מספר 4), על בסיס אותה מסירה ממש(!).

בהחלטה מיום 13/01/2015כך נקבע:

"ע"פ העובדות המונחות בפני בבקשת התובעת (וצרופותיה) למתן פ"ד בהיעדר הגנה, המצאתם של כתב התביעה וההזמנה לדין, נעשו לידי כלתו של הנתבע.

"כלתו", אינה באה בגדרם של "בני משפחה", על-פי תקנה 481 בתקנות סדר הדין האזרחי, במשולב עם סע' 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

באין מסירה אשר השתכללה כדי המצאה כדין לנתבע, נדחית הבקשה.

התובעת תתכבד ותמציא, במסירה כדין, כתב תביעה והזמנה לדין, בתוך 35 ימים מהיום, שאחרת תימחק התובענה, בידי המזכירות, זולת אם ייקבע אחרת מעתה ואילך."

הבקשה נסמכת בין היתר, באישור מסירה, המעיד על יישום מסירה, באמצעות אחר זולת הנתבע השייך, היינו "בן משפחה הגר עימו" – כלתו של הנתבע [אשת בנו].

היותו של פלוני, בן משפחה של אלמוני, צריכה סימוכין נאותים. קביעות המוסר בתצהירו ובאישורי המסירה, אינן בגדר סימוכין לסטאטוס משפחתי.

המצאה לבן משפחה, בהתאם לתקנה 481 בתקסד"א, אפשרית, אך ורק "באין אפשרות למצוא את הנמען...".

מן העובדות העולות מבקשת המבקש ונספחיה, לא שוכנעתי, כי לא הייתה אפשרות למצוא את הנמען, בין היתר, משום שכלל לא נטען כך.

גם לא שוכנעתי בקשר המשפחתי המיוחס לכלתו של הנתבע.

שוכנעתי, כי התובעת מתעלמת מהחלטה קודמת, ומגישה שוב את אותו מסד נתונים שלגביו כבר נקבע כי אינו מעיד על מסירה כדין.

בין לבין, נכון להיום, חלפו כבר 22 ימים מתוך 35 הימים שנקצבו לתובעת על מנת להימנע ממחיקת התביעה מחוסר מעש.

אמנם ניכר מעש, אך המעש, כמתואר לעיל, אין בו כדי למנוע את יישום החלטתי המצוטטת לעיל כלשונה.

לפיכך, תתכבד התובעת ותפעל לביצועה של מסירה כדין, בתוך 35 הימים שנקצבו זה מכבר, בהתאם למתחייב מהוראות תקנה 477 בתקסד"א, הפותחת באלו המילים: "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו...".

הבקשה נדחית.

לת"פ, ביום 17/2/2015, בלא נוכחות הצדדים.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ה, 03 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.