1. התובע רכש מכשיר טלפון סלולרי אצל הנתבעים בסכום של 2,550 ₪.
2. לטענת התובע, סופק לו מכשיר שאריזתו לא נאטמה כפי שמקובל אצל היצרן, מטען שאינו מקורי, ולמחרת הרכישה, לאחר שהטעין את המכשיר, גילה בו תקלות של חלקים רופפים בגוף המכשיר ורעשים הבוקעים מהמכשיר בכל תנועה של המכשיר.
3. התובע ביקש לבטל את העסקה, והנתבע 1 סירב. הנתבע 1 הציע לשלוח את המכשיר לבדיקה אצל היבואן, ואולם התובע סירב להצעה זו.
4. התובע ערך מספר ניסיונות נוספים להביא לביטול העסקה, ואולם כל פניותיו לנתבעים סורבו, לרבות פנייה של עו"ד מטעם התובע.
5. בדיון שהתקיים בפניי היום שמעתי את הצדדים והתובע אף הציג בפני את מכשיר הטלפון ותיאר את התקלות.
6. על פני הדברים לא ניתן להבחין בחלקים רופפים או ברעשים הנשמעים מן המכשיר בעת הזזתו. התובע לא צירף כל חוות דעת על מנת לתמוך בטענתו כי המכשיר פגום וסירובו לאפשר לטכנאי מטעם הנתבעת לבדוק את המכשיר מונע למעשה מן הנתבעת את האפשרות להתגונן בפני טענותיו של התובע, ועומד לחובתו.
7. בנסיבות אלה, לא עמד התובע בנטל להוכיח כי נמכר לו מוצר פגום אשר בשלו הוא זכאי לבטל את העסקה.
8. התובע טוען לחלופין, כי מאחר שפנה לנתבע 1 ימים ספורים בלבד לאחר הרכישה בבקשה לבטל את העסקה, הרי שחלות עליו תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע"א – 2010, המאפשרות לבטל את העסקה תוך 14 ימים ממועד ביצועה.
9. דא עקא, שתקנה 2 לתקנות הנ"ל קובעת, כי ניתן לבטל הסכם רכישה כאמור, בתנאי שלא נעשה שימוש בידי הצרכן בטובין שנרכשו. בענייננו חלה תקנה 2(1), הקובעת שחיבור המכשיר לחשמל ייחשב כשימוש בטובין. אין חולק כי התובע חיבר את מכשיר הטלפון לחשמל לצורך הטענתו, ומשכך מדובר בטובין שנעשה בהם שימוש ואין חלות עליהם ההוראות המאפשרות את ביטול העסקה בהתאם לתקנות.
10. אינני מקבלת את טענת התובע כי נמכר לו מכשיר משומש. אציין כי ייתכן שבדיקת המעבדה שהוצעה יכולה הייתה לשפוך אור על נושא זה, ואולם התובע, כאמור, סירב לה. מכל מקום, הוצג בפני אישור היבואן לפיה המכשיר שנמכר היה חדש ובאריזתו המלאה.
11. אשר לטענה כי המטען שסופק עבור המכשיר אינו המטען המקורי, הנתבע הודה כי אינו זוכר איזה מטען סופק, ואולם לטענתו עוד לפני הגשת התביעה הציע לתובע למסור לו מטען מקורי של המכשיר ללא עלות, והתובע סירב לקבלו.
12. בנסיבות אלה, משלא הוכחו טענות התובע, אני דוחה את התביעה.
13. לנוכח התנהלות הנתבעים, ובכללה הגשת כתב הגנה באיחור ללא שנתבקשה ארכה, ואיחור משמעותי לדיון בבית המשפט, לא מצאתי מקום לחייב את התובע בהוצאות הנתבעים.

ניתן לבקש רשות ערעור בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ד, 12 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.