לפני: כב' השופט צבי פרנקל

החלטה

1. בפניי בקשת התובע (להלן – "המבקש") למחיקת כתב ההגנה מטעם הנתבעות (להלן – "המשיבות"), בגלגולה השני, וזאת בטענה כי המשיבות הפרו את צו בית הדין לגילוי ועיון במסמכים. כמו כן מבוקש כי בית הדין יורה על החלפת הייצוג של המשיבות וזאת לאור העובדה כי בא כוח המשיבות הינו ממשרדו של עו"ד לחמני המשמש גם כרו"ח של המשיבות וצפוי להיחקר בפני בית הדין.

2. בתגובתן ביקשו המשיבות כי אדחה את בקשת המחיקה שכן לטענתן קיימו את צו בית הדין והעבירו לעיונו של המבקש את כלל המסמכים המצויים בידיהן אשר רלבנטיים למחלוקת ושאינם חסויים. כמו כן התבקש כי המבקש הוא אשר אינו מקיים את הליך גילוי מסמכים וביקשו כי אורה למבקש להעביר לעיונם את פסק הדין בתפ"ח 1016/06 אשר ניתן כנגדו, וכן מענה לשאלון.

3. כתב התביעה דנן הוגש ביום 29.6.2014 במסגרתו נטען כי המבקש שימש כסוכן שטח של המשיבות 1-2 שתפקידו למכור פוליסות ביטוח משכנתאות. לטענת המבקש בכתב התביעה, המשיבות 3-4 שימשו יחדיו כמנהלות המשיבות 1-2, אשר ניצלוהו והעסיקו אותו בתנאים מחפירים, כאשר בסופו של יום פיטרוהו בתואנות שווא ומבלי לשלם לו את זכויותיו.

4. בתביעתו עותר המבקש לתשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורין שלא כדין, הפרשי שכר, החזר הוצאות נסיעה וארוחות, דמי הבראה, דמי חגים והפרשי הפרשות לפנסיה. עוד טוען המבקש במסגרת תביעתו להרמת מסך בטענה כי המשיבות 3-4 עשו במשיבות 1-2 כבשלהן, שילשלו לכיסן כספים שנועדו כביכול לצורכי המשיבות 1-2, התנהגות אשר לשיטת המבקש מהווה עילה להרמת מסך.

5. כתב ההגנה מטעם המשיבות הוגש ביום 13.11.2014 במסגרתו נטען כי למבקש נערכה שיחת שימוע שלאחריה, שלח דרישה אל המשיבות במסגרתה הציב אולטימטום בדבר תנאי שכרו והלכה למעשה יש לראות בפנייתו זו כהתפטרות. עוד נטען כי המבקש קיבל את שכרו כמוסכם בין הצדדים. כן נטען כי אין למבקש כל עילת תביעה כנגד המשיבות 2,3, ו-4 שכן הוא הועסק על ידי המשיבה 1 בלבד. כמו כן נטען כי המשיבה 4 הינה מנהלת שכירה במשיבה 1 וכי המשיבה 3 בעלת מניות ומנהלת במשיבה 1 ועל כן יש למחוק התביעה כנגדן בשל העדר יריבות או העדר עילה.

6. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם פוטר המבקש או שמא התפטר. כן חלוקים הצדדים על תנאי שכרו של המבקש והאם זכאי הוא להפרשי שכר. כמו כן, ישנה מחלוקת באשר למעורבותה ותפקידיה של המשיבה 4 במשיבות 1 והאם יש להרים את מסך ההתאגדות.

7. ביום 27.11.14 בסיומו של קדם המשפט, ניתנה החלטת כבוד סגן הנשיאה, השופט סופר לפיה: "הצדדים יחליפו ביניהם תצהירי גילוי מסמכים ויאפשרו עיון בהם עד ליום 27.12.14".

8. ביום 19.1.2014 הוגשה בקשה למחיקת כתב ההגנה (להלן – "הבקשה הראשונה") וזאת בטענה כי המשיבות העבירו לידי המבקש תצהיר גילוי מסמכים כללי, רק ביום 6.1.2014, לאחר המועד אשר נקבע לכך, ומבלי שהעבירו לעיונו את המסמכים שבתצהיר גילוי המסמכים, וזאת בניגוד להחלטת כבוד סגן הנשיאה, השופט סופר מיום 27.11.14.

9. ביום 5.2.2015 הוגשה תגובת המשיבות לבקשה הראשונה, לפיה, המשיבות קיימו את הצו, אם כי באיחור קל אשר נבע מן העבודה שתצהיר גילוי המסמכים של המבקש הוגש ביום האחרון אשר נקבע לכך בהחלטה. אשר לעיון במסמכים טענו המשיבות כי המבקש כלל לא ביקש לעיין במסמכים אשר בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמן ובמקום לפנות אליהן בבקשה לעיון, פנה לבית הדין.

10. בתגובתן טענו המשיבות כי סעד של מחיקת כתב הגנה הינו חריג וכי אין הצדקה למחוק את כתב ההגנה משהן ביצעו את צו בית הדין ומסרו תצהיר גילוי מסמכים מטעמן וכי העיון כלל לא התבקש ישירות מן הנתבעות. כעולה צתגובת המשיבות המבקש העביר אליהן דרישה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. לטענתן דרישה זו הועברה באיחור, לאחר הגשת הבקשה הראשונה, ואך על מנת לרפות ידיהן. במסגרת תגובתן לא התייחסו המשיבות למסמכים הספציפיים אשר התבקשו ולא טענו טענות לגופם של המסמכים הספציפיים.

11. ביום 12.2.2015 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיבות במסגרתה בתמצית נטען כי הבקשה למסמכים ספציפיים הועברה תוך הזמן הקצוב לכך ממועד קבלת תצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעם המשיבות, וכי יש במסמכים הללו רלבנטיות והם אף עולים מכתב ההגנה של המשיבות עצמן. כן נטען כי יש להורות על החלפת הייצוג של המשיבות, מאחר ומשרד בא כוחן משמש גם כרואה החשבון שלהן.

12. ביום 12.2.2015 נקבעתי שהנתבעות יעבירו לב"כ התובע עד ליום 22.2.2015 את המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים וכן את המסמכים הספציפיים שגילויים התבקש על ידי התובע". באשר להחלפת הייצוג קבעתי שב"כ הנתבעים יפעלו על פי הדין".

13. ביום 8.3.2015, הוגשה הבקשה העומדת בפניי להכרעה, בה נטען כי המשיבות אמנם העבירו תצהיר גילוי מסמכים ספציפי, אולם לא העבירו לעיון את כל המסמכים הספציפיים אשר התבקשו ובכלל זה טפסי 106 של המשיבה 4 כמו גם שומות המס של המשיבה 2, בטענה כי הללו אינם רלבנטיים ועשויים לפגוע בפרטיות הצדדים להם הם נוגעים. כמו כן נטען כי המשיבות לא העבירו את קלטת השיחה מיום 5.10.2014 אלא רק את תמלולה. לטענת המבקש המדובר בהפרת ההחלטה מיום 12.2.2015 ועל כן יש להורות על מחיקת כתב ההגנה.

14. עוד נטען כי המשיבות העבירו, בקשה לגילוי ספציפי של פס"ד פלילי אשר ניתן כנגד המבקש וכן דרישה למענה לשאלון, וזאת על אף שחלף המועד לכך וכי זה אינו רלבנטי למחלוקת בין הצדדים.

15. בתגובתם מיום 16.3.2015 חזרו וטענו המשיבות כי ביצעו את צו בית הדין וכי אין כל רלבנטיות לטפסי 106 של המשיבה 4, הגב' בייזמן, שכן אין בחשיפת נתוני שכרה כדי לסייע בפתרון המחלוקת וכי חשיפתם אף עשויה לפגוע בפרטיותה. כן נטען כי גם לשומות המס של המשיבה 2, אשר איננה פעילה, אין כל רלבנטיות וכי חשיפתם תפגע בסודותיה המסחריים. עוד טענו המשיבות כי התובע עשוי לעשות שימוש במסמכים אלו לרעה, מבלי שהדבר יוכל להועיל לבירור המחלוקת. אשר לקלטת שתמלולה הועבר לעיון המבקש, נטען כי המשיבות ניסו לתאם העברת הקלטת למבקש עשרות פעמים אולם ללא הצלחה.

16. הוסיפו הנתבעות וטענו כי עם היוודע עברו הפלילי של המבקש, ניסו לקבל לידיהן את פסק הדין בעניין ומשלא הצליחו, העבירו דרישה לגילוי המסמך על ידי המבקש עצמו וכן מענה קצר לשאלון, כפי שכבר הצהירו במסגרת תגובתם הראשונה. מכל מקום טענו המשיבות כי אין מקום להורות על מחיקת כתב ההגנה מחד וכי יש להורות למבקש לגלות את המסמכים הספציפיים שהתבקשו ממנו (פסק הדין הפלילי) וכן מענה לשאלון מאידך.

17. ביום 24.3.2015 הגיש המבקש את תשובתו לתגובת המשיבות במסגרתה טען עוד, ובנוסף לבקשה, כי טענות המשיבות באשר למסמכים הספציפיים שהתבקשו מועלות עתה ולראשונה, בעוד שבתגובתם הראשונה כלל לא העלו הטענות הללו. המבקש הוסיף כי בכל מקרה אין לו כל עניין בתנאי השכר של המשיבה 4 וכי מטרת טפסי 106 הינה לעמוד על תפקידה במשיבות, כפי שנטען בכתב ההגנה וכך גם באשר לשומות המס אשר לטענתו נדרשות כדי להוכיח כי אין אמת בטענת המשיבות כי המשיבה 2 איננה פעילה, כפי שהועלה בכתב ההגנה. כמו כן הוסיף המבקש וטען כי יש להורות למשיבות להעביר לעיונו גם התכתובות שבתצהיר גילוי המסמכים הכללי, אשר טרם הועברו לעיונו.

18. על מחיקת כתב הגנה כסנקציה על הפרת צו בית משפט נקבע כי זהו סעד חריג אשר ניתן במקרים קיצוניים הראויים לכך, במקום בו הנתבע פועל בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט. ואולם, מקום בו פעל צד בתום לב, ואפילו מתוך חוסר הבנה ואף ברשלנות, לא ימחק כתב ההגנה. בית המשפט ינהג בסנקציה של מחיקת כתב הגנה אם שוכנע שכלו כל הקיצין וכי התנהגות הנתבעת הינה זלזול ברור וגלוי בחובתו (ראה ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבניין נ' אמיר מרדכי ו-123 אח' פ"ד מו (3) בעמ' 800).

19. דברים אלו, יפים אף ביתר שאת בבית הדין לעבודה, המגלה גמישות רבה ו"אורח רוח" בסדרי הדין.

20. בענייננו לא מצאתי כי התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות מחיקת כתב הגנה. נראה כי דווקא בהעברת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי מטעם המשיבות, ביקשו הללו לקיים את צו בית הדין, אם כי סברו כי עדיין עומדת לזכותן האפשרות לטעון כי חלק מן המסמכים הינם חסויים או בלתי רלבנטיים.

21. אין המדובר במצב דברים בו יימחק כתב הגנה ועל כן אני דוחה את בקשת המבקש למחיקת כתב ההגנה. יחד עם זאת, הרי שעל הנתבעות להעביר לעיון המבקש את המסמכים הספציפיים אשר טרם הועברו לעיונו ואשר קיימים בידיהן.

22. בעניין זה אני לא מקבל את טענת המשיבות כי המסמכים הספציפיים אשר לא הועברו לעיון המבקש – טפסי 106 של המשיבה 4 ושומות מס של המשיבה 2 - אינם רלבנטיים.

23. בעניין זה, במכתבו של המבקש למשיבות מיום 4.2.2015 התבקשו המשיבות להעביר לעיונו של המבקש, את הדיווחים לרשויות המס בדבר היותה של המשיבה 4 עובדת בשכר של המשיבה 1 וכן טפסי 106 של המשיבה 4. כמו כן התבקשו שומות מס של המשיבה 2 לשנים 2010-2014. לטענת המבקש, יש במסמכים אלו כדי לסייע בבחינת אמיתות טענות המשיבות בכתב ההגנה, בנוגע לתפקידה של המשיבה 4 במשיבה 1, וכן באשר לטענה כי המשיבה 2 איננה פעילה. נעיר כי במסגרת מכתבו זה נתבקשו מסמכים נוספים (קלטת שיחה מיום 14.3.2014 וחשבוניות מס ממסעדות באילת) אולם המשיבות הצהירו, במסגרת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי מטעמן, כי הללו אינן קיימות בידיהן – ואלו אינם עומדים להכרעה בפנינו. כן אין מחלוקת בדבר רלבנטיות ההקלטה מיום 5.10.14 אשר תמלולה הועבר לעיון המבקש, אולם העתק הקלטת עצמה טרם הועבר לעיון.

24. הוראת החוק הרלוונטית לענייננו מצויה בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן - "התקנות"), וזו לשונה:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

25. כפי שנקבע לא אחת בפסיקת בית הדין הארצי, תכליתה של תקנה 46(א) לתקנות היא להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" ובכך להבטיח את יעילות הדיון. הנחת המוצא של בית המשפט, בבואו להכריע בשאלה של גילוי ועיון במסמכים, תהא גילוי מרבי ורחב ככל הניתן (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - פלצ'י, ניתן ביום 21.9.10 בסעיף 13 לפסק הדין וההפניות שם).

26. עם זאת, ברור הוא כי אין מקום להורות על גילוי מסמכים שאינם קשורים למחלוקות בין בעלי הדין וכלל הגילוי הרחב כפוף בראש ובראשונה לרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש. אם נמצא כי המסמכים הינם רלבנטיים להליך, יש לבחון האם העיקרון של גילוי רחב נסוג מפני זכויות אחרות המצדיקות את אי הגילוי ובכלל זה הזכות לפרטיות ויש לערוך את האיזון הראוי בהתאם לנסיבות המקרה (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, ניתן ביום 27.1.11).

27. בענייננו מצאתי כי יש בדיווחי המשיבות לרשויות המס בדבר העסקתה של המשיבה 4 וכן בטפסי 106 של המשיבה 4 רלבנטיות להליך דנן שכן, כטענת המבקש, יש בהם לאמת או לשלול את טענות המשיבות בכתב ההגנה בדבר תפקידה של המשיבה 4 במשיבות. אכן אין המסמכים האמורים נדרשים על מנת לעמוד על גובה שכרה של המשיבה 4 וזה אינו רלבנטי למחלוקת שבין הצדדים, אולם ניתן לקיים האיזון בין עקרון הגילוי לשמירה על פרטיותה של המשיבה 4, בהשחרת פרטי השכר שבמסמכים המבוקשים.

28. גם שומות המס של המשיבה 2, הינן רלבנטיות להליך שכן יש בהן כדי לסייע לבירור הטענה אשר הועלתה בכתב ההגנה כי המשיבה 2 איננה פעילה. לעניין זה ומשהמשיבה 2 ממילא איננה פעילה כטענת המשיבות, הרי שלא ייגרם כל נזק לסודות מסחריים כטענתה. יחד עם זאת, במסגרת האיזונים ועל מנת שלא ייפגעו הסודות המסחריים של המשיבה 2, ככל שקיימים כאלו במסגרת שומות המס, הריני מורה כי המבקש לא יעשה כל שימוש במסמכים והנתונים, שלא לצורך ההליך המשפטי דנן.

29. לאור האמור דלעיל, יעבירו המשיבות, תוך 14 ימים ממועד מתן החלטתי, לעיון המבקש את המסמכים שלהלן:

א. טפסי 106 של המשיבה 4, תוך השחרת פרטי שכרה;

ב. שומות המס של המשיבה 2;

ג. העתק קלטת השיחה מיום 5.10.2014;

ד. התכתובות, עליהן הצהירו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמן.

30. באשר לבקשת המשיבים לעיון בפסק הדין הפלילי בתיק תפ"ח 1016/06 – הרי שהמשיבים לא הבהירו במסגרת בקשתם, מדוע פסק הדין בהליך הפלילי כנגד המבקש רלבנטי לבירור המחלוקת שבין הצדדים. על פניו נראה כי אין בהליך הפלילי שהתנהל כנגד המבקש, רלבנטיות להליך שבפנינו ועל כן הריני דוחה את הבקשה.

31. באשר לבקשת המשיבות להורות למבקש לענות לשאלון, הרי שהלכה בבתי הדין לעבודה היא כי צווים בעניין זה יינתנו במשורה (ראה: יצחק לובוצקי "סדר הדין במשפט העבודה", הוצאת ניצן מהדורת 2011 פרק 11 עמ' 19-21 ,דב"ע 97 /398 - 3 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ נ' צבי קרוגליאק פד"ע לא 269; עב' (י-ם) 1822/03 בן חמו אריה נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ניתן ביום 4.7.05). לא מצאתי כי יש טעם מיוחד המצדיק מתן צו למענה לשאלון מה גם שהשאלות המוצגות במסגרת השאלון קשורות להליך הפלילי שהתנהל כנגד המבקש, וכאמור המשיבות לא הבהירו הרלבנטיות של ההליך האמור למחלוקת שבפנינו ועל כן לא שוכנעתי שיש במתן צו כאמור כדי לייעל את הדיון. אשר על כן דין בקשה זו להידחות.

32. אשר לשאלת ייצוג הנתבעים בתיק זה – מנספח א' אשר צורף לכתב ההגנה, ואליו הפנה המבקש, עולה כי עו"ד לחמני, משמש גם כרואה חשבון של הנתבעת 2. יחד עם זאת לא נטען ואף לא עולה ממסמך זה כי עו"ד פרץ משמש כרואה חשבון הנתבעים. לפיכך, אין מניעה כי עו"ד פרץ ימשיך לייצג הנתבעים בתיק. יחד עם זאת, ולמען הזהירות, יימנע עו"ד לחמני מלפעול בתיק זה במקביל לכובעו כרואה חשבון הנתבעת 2.

33. לאור האמור- אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ה, (30 מרץ 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.