נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מחמוד נעאמנה

ב"כ המשיב עו"ד לירן ממן

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. נכון שחוות דעת הן לא חיוביות אך אני מבקש לקחת בחשבון את העובדות הבאות: העותר שפוט ל- 30 חודשים, מתוכם סיים לרצות כ- 9 או 10 חודשים, עד השליש נותרה תקופה קצרה. מבחינת הגיל מדובר בבחור צעיר שהעבירות בוצעו כשהיה קטין, יליד שנת 95', היום כמעט בן 19, הודה בבימ"ש בעבירות המיוחסות לו, הוא גם היה משוחרר בטרם מאסרו, היתה מסגרת כזו או אחרת, מהבחינה הזו בחנו אותו.

מבחינת הנתונים והנסיבות האישיות, מדובר בעותר שבגיל קטן נפצע קשה ולכך היו השלכות ופגיעה גם בראיה, גם בשמיעה, צלקות ונזקים אחרים, גם מבחינה התפתחותית.

בכתב התשובה הם מתייחסים לתסקיר, לעבירה, גם מהעמדה שלו לגבי העבירה, חוץ מההודיה בבית משפט, הגם שההודיה שלו לא הודיה של מאה אחוז אבל עדיין מבחינת הרכיבים המיניים, מפנה לחוות הדעת. הם אומרים יחסו לטיפול בעמ' 7, הוא לא מתנגד לטיפול באופן עקרוני. המטרה בסופו של דבר להגיע לטיפול ייעודי שלוקח זמן. הם אומרים טיפול ייעודי לא יהיה בגין תקופת המאסר. יש קבוצה פסיכו חינוכית ולגבי הטיפול הייעודי אומרים בעמ' אחרון הוא מתאים לטיפול ייעודי אבל יתרת המאסר קצרה והצורך לשלבו בקבוצה פסיכו חינוכית הוא לא יהיה, הוא מוכן לשיחות ולא שהוא אנטי טיפול, על פי הערכות גורמים מקצועיים אין סטיה מינית.

על פי עמ' 9 לחוות דעת, אין עדות לקיומה של סטיה מינית, עובדתית הוא מוכן לטיפול אבל יש בעיה עם אותו אגף, גילו הצעיר, העבירה עצמה, הבושה, הרבה דברים ביחד, יתרת המאסר שלו לא מאפשרת, יש מצב מיוחד מבחינה זו שיתרת המאסר היא מאוד מגבילה מהבחינה הזו, לא צריכים להעבירו אגף כדי לשלבו בקבוצה. אפשר למצוא פתרון שמהאגף שבו הוא נמצא ישתלב בטיפול.

בחנו אותו גם כשהיה משוחרר, יש לו משפחה, אפשר לקבוע כל תנאי שהמשיב יראה לנכון.

החלטה

העותר מרצה 30 חודשי מאסר בגין עבירות מין שביצע בהיותו קטין והוא מבקש לצאת לחופשות.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על עמדת מב"ן כפי שבאה לביטוי בחוות דעת מפורטת שצורפה לכתב התשובה.

מחוות הדעת עולה כי על סמך שקלול פקטורים סטאטיים ודינאמיים ועל סמך בדיקת העותר מסוכנותו המינית לטווח הקצר והארוך היא מסוכנות גבוהה ומשכך לא מומלץ להוציאו לחופשות.

כך הם פני הדברים במיוחד כאשר העותר אמנם מתאים לטיפול ייעודי אך לא יכול לקבל אותו בשל יתרת מאסר קצרה והצורך בשילובו בקבוצות פסיכו חינוכיות קודם לטיפול הייעודי אך הוא מסרב לעבור לאגף 4 על מנת להשתלב בקבוצה כזו.

ב"כ העותר מסביר את הסיבה בגללה מסרב העותר לעבור לאגף 4 בחשש של העותר שיתנכלו בו באותו אגף והוא מוכן להשתתף בקבוצה פסיכו חינוכית במידה ותיפתח באגף אחר או באגף שבו הוא נמצא היום.

לאור האמור, עמדת המשיב שלא להוציא את העותר לעת הזו לחופשה מוצדקת, אך המשיב מתבקש לבדוק אפשרות לשלב את העותר בקבוצה פסיכו חינוכית באגף שבו הוא נמצא או באגף אחר שאינו אגף 4, שהוא אגף לעברייני מין.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ט"ו אלול תשע"ד, 10 ספטמבר 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

הוקלד על ידי טלי שמואל