1. בפניי תביעה קטנה במסגרתה טוענת התובעת לנזקים ועוגמת נפש שנגרמו לה עקב יחסה והתנהלותה של התובעת כלפיה עת הגיעה על מנת להחליף מזון תינוקות בסניף הנתבעת בנצרת עילית.

טענות הצדדים

2. לטענת התובעת בכתב התביעה, ביום 2.5.14 רכשה חמותה עבורה 2 חבילות של תחליף חלב מסוג נוטרילון לביתה התינוקת. התובעת טוענת כי פתחה את האריזה ונתנה לביתה לשתות מן החלב וזו מיד החלה לשלשל ולהקיא. אז הבחינה התובעת כי תוקף המוצר פג שלושה חודשים לפני כן.

לטענתה, פנתה מיד לסניף הנתבעת בו נמכר המוצר וביקשה להחליפו באחר אולם נתקלה ביחס מבזה, מעליב ותוקפני. לטענתה, עובדי הסניף סירבו להחליף את המוצר משום שלא האמינו לטענתה כי המוצר נקנה אצלם ואף לא הסכימו לבדוק במחשב הסניף ולוודא טענתה כי המוצר נרכש על ידי חמותה.

עוד היא טוענת כי עובדי הסניף החלו לצעוק ולקלל אותה בערבית ואחד ממנהלי הנתבעת אף אמר לה טלפונית כי לא תצליח להוכיח כי קנתה את המוצר בסניף הנתבעת.

על כן היא דורשת פיצוי בסך 1,500 ₪.

3. לטענת הנתבעת, מזון התינוקות לא נרכש אצלה. מיד עם הגעתה של התובעת עם המוצר לסניף, נשלח אחד העובדים לבדוק האם קיימות עוד אריזות זהות אשר פג תוקפן ולא מצא כאלו. כמו כן, לטענתה התובעת הגיעה ללא קבלה והובהר לתובעת כי לא ניתן לאתר העתק קבלה ללא פרטים בסיסיים כמו שעת הקניה או מספר כרטיס האשראי. עוד טוענת הנתבעת כי הוצע לתובעת, כמחווה של רצון טוב למרות שהמוצר לא נרכש אצלה, לקבל אריזה חלופית אולם היא לא הסכימה לכך וביקשה רק פיצוי כספי. עוד טוענת התובעת כי קיבלה שתי פניות שונות משני גופי צרכנות והשיבה גם להם תשובה זהה.

4. ביום 16.11.14 התקיים דיון בפניי במהלכו העידו התובעת, בעלה ומצד הנתבעת הופיעה גברת רוזין חורי, מר אשכרה רודני שבדק כנטען את אריזות הנוטרילון לאחר התלונה וגברת רולא נאסר אחת הקופאיות שהיו מעורבות בויכוח שהתנהל בין התובעת לעובדי הסניף.

עליי לציין כי במהלך הדיון, שהיה אמוציונלי התלהט הויכוח ועלה מידי פעם לטונים גבוהים ולא מקובלים בבית המשפט.

5. התובעת חזרה במהלך הדיון על גרסתה ואף הציגה בפניי במהלך הדיון את המוצר המדובר.

בעלה של התובעת טען כי אימו רכשה את המוצר בכרטיס האשראי של אביו. לטענתו, כאשר נכנס לסניף שמע צעקות וראה את אשתו עומדת ומסביבה שני עובדי מחסן ומאבטח. כאשר החל לצלם את הסיטואציה נעלמו כולם למעט הקופאית גברת רולא נאסר.

6. מר רודני אשכרה ציין כי הוא בדק את אריזות הנוטרילון אולם לא ביום התלונה אלא למחרת כאשר מי שבדק את האריזות במעמד התלונה הוא עובד אחר, מחסנאי בשם סאהר שלא הובא להעיד. עוד הוא טוען כי היה נוכח בשיחה עם אחד ממנהלי הנתבעת, בשם מאיר טולדנו שאמר לתובעת שהוא מוכן להחליף לה מוצר במוצר אחר אולם פיצוי כספי היא לא תקבל. כמו כן העיד על דבריו של מר טולדנו שאמר לתובעת שניתן להחליף את מכסי המוצר ולטעון שזה מוצר שנקנה אצל הנתבעת.

7. הקופאית גברת רולא טענה כי לא יכולה היתה לתת לתובעת העתק קבלה אם כרטיס האשראי באמצעותו נעשתה הקניה אינו שלה. עוד טענה כי בתחילה דיברה עם התובעת קופאית אחרת וכאשר פנתה רולא על מנת לעזור הסבירה לה הקופאית את סיבת הפנייה בערבית. גברת רולא הכחישה כי הופנו לתובעת קללות או דברים אחרים שפוגעים בה אולם לא הכחישה כי היו צעקות בסניף לאחר דין ודברים זה.

דיון

7. לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים וסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת התרשלה כלפי התובעת ועליה לפצותה.

8. ראשית הוכח בפניי כי המוצר פג התוקף אכן נרכש בסניף הנתבעת.

התובעת עשתה עליי רושם אמין למדי וניכר היה מדבריה שהיו אמציונליים כי הם נאמרים מדם ליבה.

עוד אציין כי המוצר פג התוקף הוצג בפניי, תוקפו אכן פג כשלושה חודשים לפני שנעשה בו שימוש על ידי התובעת ועל פני מכסה האריזה היו מדבקות עם לוגו הנתבעת. כן הוצג בפניי פירוט חיוב כרטיסי אשראי של מר יואל שמוקלר (ת/1) ממנו עולה כי במועד הרכישה הנטען נרכשו בסניף הנתבעת מוצרים בשווי 187 ₪, אימות לטענתה של התובעת כי במועד הרכישה אכן ביקרה חמותה בסניף וביצעה בו קניה.

יתרה מכך, קשה להניח כי לתובעת היה אינטרס מיוחד, לאור שווי המוצר שאינו גבוה במיוחד לנהל מאבק משפטי דווקא כלפי סופרמרקט ספציפי שלא היו לה עימותים או תקריות קודמות עימו.

9. טענת הנתבעת כי לא היו מוצרים פגי תוקף בסניף משום שמיד פנתה ובדקה את כל המוצרים הזהים שבסניף לא הוכחה משום שלא הובא בפניי העובד שבדק על אתר, כטענת הנתבעת את המוצרים ומר רודני שטען כי בדק אותם ביצע זאת, כטענתו רק למחרת.

כמו כן הוכח בפניי כי לא נעשה נסיון להפיק את הקבלה המעידה על רכישת המוצר, כאמור בדבריה של גברת רולא נאסר שנימקה זאת בחוסר יכולתה לבצע זאת.

10. כן אין מחלוקת כי התרחש עימות בין התובעת לעובדי החנות שהגיע לטונים גבוהים, ואני מקבל את הטענה כי היה בהם כדי להעליבה, לא מפאת קללות וכיוצ"ב שלא הוכחו אלא בשל החשיפה לכלל מבקרי החנות.

11. לאור הממצאים שלהלן שוכנעתי כי הנתבעת חבה כלפי התובעת בעוולת הרשלנות.

12. מכירת מוצר שפג תוקפו מסוכנת מבחינה בריאותית, ומהווה רשלנות של הנתבעת בכל הנוגע לאחזקת הסופרמרקט אותו היא מפעילה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בתחום מזון התינוקות, שהם אוכלוסיה בעלת רגישות גבוהה, וראה פרשת רמדיה הזכורה לרעה.

צרכן הנכנס לבית ממכר בתחום המזון רשאי להניח כי המוצרים הנמכרים בו ראויים לאכילה. כל בעל עסק סביר בתחום המזון אמור להיות ער לכך שתוקפם של מוצרים פג על בסיס יומיומי ועליו להנהיג דרכי פיקוח ובקרה קפדניים על מנת שאותם מוצרים לא יגיעו לידיהם ולפיהם של הצרכנים.

13. משהגעתי למסקנה כי מוצר הנוטרילון פג התוקף נמכר בסניפה של הנתבעת ומשהגעתי למסקנה כי עובדה זו מלמדת על רשלנות באחזקת הסופרמרקט ובפיקוח על המוצרים שבו, עובר אליה נטל הראיה להוכיח כי לא התרשלה וזאת יכולה היתה לעשות לו היתה מוכיחה בפניי את נהלי הפיקוח והבקרה שהיא מנהיגה על מנת לדאוג לסילוקם של מוצרים פגי תוקף ממדפי הסופרמרקט.

דבר זה לא נעשה מלבד טענתה החוזרת של הנתבעת כי המוצר לא נרכש אצלה ומר אשכר שטען כי ביצע את הבדיקה, אולם לאחר מעשה.

14. על כן מצאתי כי הנתבעת חבה בנזיקין כלפי התובעת על פי עוולת הרשלנות בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, עוולה המזכה בין היתר בפיצוי בגין נזק לא ממוני.

15. יחד עם זאת, מצאתי כי אף התובעת עצמה או חמותה שסיפקה לה את מזון התינוקות נושאת באשם תורם שהביא למקרה.

חרף העובדה שצרכן סביר מניח מטבע הדברים כי המוצרים הנמכרים לו בסופרמרקט כשרים וראויים לאכילה, אין הדבר פוטר אותו לחלוטין מלבדוק מהו תאריך התפוגה של המוצרים אותם הוא רוכש. לא כל שכן, כאשר המדובר במזון לתינוקות וראה התייחסותי הקודמת לכך. לו היתה מתבצעת בדיקה כזו על ידי חמותה של התובעת בכת הקניה או אף על ידי התובעת עצמה שהאריזה הובאה לחזקתה, היתה הסיטואציה של האכלת תינוק במוצר פג תוקף נמנעת. העובדה שהתובעת העידה על עצמה כמי שמתמצאת בתחום זה לאור עבודתה בעבר בסניף ניו פארם, נותנת למסקנה זו משנה תוקף.

16. על כן, בצד רשלנות הנתבעת שמצאתיה מרכזית קיים גם אשם תורם מצד התובעת אותו אני מעריך בכ – 30%.

17. אין ספק כי התובעת זכאית להחזר כספי בשל עלות המוצר המקולקל, כ – 65 ₪. כמו כן מצאתי כי לתובעת נגרמה עוגמת נפש בשל האכלת ביתה במזון מקולקל ותופעות לוואי שהחלו כתוצאה מכך. עוגמת נפש נוספת נגרמה לה עקב סירוב הנתבעת להודות באחריותה לממכר המוצר, מה שהביא להתלהטות היצרים ולוויכוח קולני ומיותר.

הייתי מצפה מן הנתבעת, כבית עסק המכבד את עצמו, גם אם היתה בטוחה כי המוצר לא נמכר אצלה, להכיר באחריותה לפנים משורת הדין, במעמד פניית התובעת ולמסור לתובעת מוצר חלופי.

18. הסכום הנתבע על ידי התובעת, 1,500 ₪ משקלל הן את עלות המוצר והאת עוגמת הנפש שנגרמה לה. יחד עם זאת, יש לנכות מסכום זה את אשמה התורם בשיעור 30%, כך שהפיצוי שעל הנתבעת לשאת בו עומד על 1,050 ₪.

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 1,050 ₪ וכן החזר אגרת התביעה בה נשאה התובעת בסך 50 ₪

כן אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 350 ₪.

הסכומים שצויינו לעיל ישולמו על ידי הנתבעת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ה, 23 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.