04 ינואר 2016

לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט

ה ח ל ט ה

1. לפני בקשת התובע מיום 1.11.15 לגילוי המסמכים הספציפיים הבאים -

א. הודעה בדבר תנאי עבודה ו/או חוזה העסקה בין התובע לנתבעת.

ב. תלושי משכורת לכל תקופת העסקתו של התובע.

ג. דוחות נוכחות של התובע לכל תקופת העסקתו של התובע.

ד. דוחות נוכחות עבור BIEN KIDAD (עובד 51), LUL ABAY (עובד 52).

ה. פרטי יצירת קשר עם BIEN KIDAD (עובד 51), LUL ABAY (עובד 52) שצויינו בדוח מעביד שצורף לכתב ההגנה.

ו. פנקס חופשה שנתית שניהלה הנתבעת.

ז. טופס 106 שהגישה הנתבעת לרשויות המס בגין כל תקופת עבודתו של התובע.

2. הנתבע בתגובתו מתייחס להתנהלותו של התובע, אשר לא קיים את החלטת בית הדין מיום 19.6.15 בדבר גילוי הדדי וכן טוען כי לא נענה לדרישת הנתבע לגילוי מסמכים ספציפיים מטעמו.

בתגובתו עותר הנתבע לגילוי המסמכים הבאים –

א. תלושי השכר שנמסרו לתובע ומוזכרים בתביעתו.

ב. פרטי חשבון/חשבונות בנק שניהל התובע ותדפיס עו"ש בתקופה שבין חודש יולי 2011 ועד דצמבר 2013.

ג. אסמכתאות אותנטיות על הוצאות הנסיעה להן טוען התובע, תוך שהוא שוכח כי נאסף מדי יום ברכב מנהל העבודה כאחד העובדים.

ד. אסמכתא אותנטית אודות ימים בהם נאלץ להישאר בביתו בגין פגעי מזג האוויר ולא טענות בעלמא.

ה. "כרטיס העובד" מהמל"ל לתקופה שבין חודש ינואר 2013 ועד דצמבר 2013 מאחר ולא מן הנמנע כי התובע עבד במקביל במקום נוסף או שמצא עבודה אחרת ולכן נעלם לו ביום בהיר כפי שקורה לעיתים קרובות עם עובדים זרים.

ו. תצהיר מאומת כדין אודות מקומות עבודה נוספים בהם עבד בתקופת העסקתו אצל הנתבע וכן פירוט מקומות עבודתו לאחר שסיים עבודתו אצל הנתבע.

ז. תצהיר מאומת כדין אודות כתובת מגוריו של התובע בתקופה שבין חודש מאי 2013 ועד דצמבר 2013 לרבות הסכם שכירות וכל אסמכתא רלבנטית.

3. בהתאם לפסיקה, השיקול המרכזי בסוגיית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין ואף צדדים שלישיים.

ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ – אזולאי הנרי פ"ד מט (4) 54 נפסק:

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון..." על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים..."

4. באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים נ. אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.07) כלהלן:

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.

במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".

5. עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/183-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 225).

6. לאחר שבחנתי את הבקשות, להלן ההחלטה –

הנתבע למעשה לא התנגד לבקשה והפנה את התובע לנספחים שצורפו לכתב ההגנה, הכוללים את דוחות הנוכחות של התובע ושל יתר העובדים בתקופה הרלבנטית לתביעה.

לפיכך, בהיעדר התנגדות ומשהמסמכים המבוקשים על ידי התובע רלבנטיים לשאלות הטעונות הכרעה, יגלה הנתבע מסמכים אלה עד ליום 20.1.16, למעט המסמכים הנוגעים לעובדים BIEN KIDAD, LUL ABAY, ככל שאלו לא צורפו לכתב ההגנה.

אין מקום להורות על גילוי מסמכים גורף הנוגע לצדדים שלישיים, אשר לא נתנו את הסכמתם לגילוי זה.

לפיכך, ככל שהמסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים לא צורפו לכתב ההגנה, אין מקום להורות על גילויים בשלב זה.

ככל שמי מהמסמכים אינו מצוי ברשות הנתבע, יפרט זאת הנתבע בתצהיר שיוגש עד למועד הנקוב.

7. אני ערה לטענות הנתבע בכל הנוגע להתנהלות התובע ולכך כי ביום 19.6.15 ניתנה החלטה באשר לגילוי ועיון הדדי במסמכים.

יחד עם זאת, משמטרת ההליך הינה להגיע לחקר האמת ומשמדובר כאמור במסמכים הרלבנטיים למחלוקות הטעונות הכרעה, אין במועד הגשת הבקשה כדי להשליך על התוצאה.

8. אשר למסמכים המבוקשים על ידי הנתבע בתגובתו לבקשת התובע, לא מצאתי לנכון כי יש מקום לבקש את תגובת התובע.

אקדים ואומר כי אין מקום בבקשה לגילוי מסמכים לחייב את מי מהצדדים לייצר מסמכים עבור הצד השני או לחייבו בהגשת ראיות כאלו ואחרות אשר אינן ברשותו כדי להוכיח את טענותיו.

לאי הגשת ראיות על ידי מי מהצדדים יש כמובן השלכה על השאלה האם הצליח להוכיח את טענותיו אם לאו.

לפיכך אין מקום להורות על גילוי המסמכים ג' - ז' בבקשת הנתבע.

אשר לתלושי השכר, יגלה התובע את כל תלושי השכר אשר נמצאים ברשותו.

התובע טען כי ברשותו חלק מתלושי השכר וכי הם אינם זהים לתלושים אשר מצויים בידי הנתבע.

לפיכך יגלה התובע עד ליום 20.1.16 את כל תלושי השכר אשר נמצאים ברשותו.

אשר לפרטי חשבון הבנק, הנתבע טוען כי פרטי חשבון הבנק נדרשים כדי להשוות את תלושי השכר שבחזקת התובע ובהם מצויין כי שולמו לתובע מלוא זכויותיו עד שנעלם לפתע, לתקבולים.

הנמקת הנתבע בכל הקשור לפרטי חשבון הבנק אינה ברורה ומכל מקום, יש בחשיפת חשבון הבנק של התובע משום פגיעה למעלה מן הנדרש בפרטיותו של התובע.

לפיכך נדחית אף בקשה זו.

9. תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו עד ליום 1.3.16 ותצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע יוגשו עד ליום 1.4.16.

10. ההוצאות בגין הבקשות יילקחו בחשבון בסוף ההליך.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ו, (04 ינואר 2016), בהעדר הצדדים.