1. הצדדים הינם בעלי חלקות גובלות בישוב זמרת (להלן – המושב). נוכח דרישתו של המשיב מהמבקש להתפנות משטחו ולפנות את השתילים ששתל, לכאורה, בחלקתו – נוהל הליך בוררות בין הצדדים ובפסק דין מיום 30/11/11 נקבע כי על המבקש לסלק את ידו משטחו של המשיב, תוך חיוב המבקש בעקירת השתילים ששתל בחלקתו של המשיב.

ביום 9/1/12 אושר פסק הבורר וקיבל תוקף של פסק דין.

משלא פעל המבקש על פי פסק הבורר, הגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע את פסק הדין לביצוע. המבקש התגונן בטענת "פרעתי", וטען כי על פי החלטת האסיפה הכללית של המושב, תוגש בעתיד תוכנית חלוקה חדשה לשטחי החלקות במושב, לפיה – כך לטענת המבקש – לא יהיה עוד בבחינת פולש לתוך שטחו של המשיב,ועל כן אין מקום להורות על ביצוע פסק הדין המבוסס, לטענתו, על תוכנית העתידה להשתנות.

בהחלטה מיום 7/2/13 דחתה כב' הרשמת נעה ברד – רגב טענת "פרעתי" זו של המבקש מן הטעם שהטיעון של המבקש לגבי חישוב שטחים חדש על ידי המושב, טרם התבצע בפועל ומדובר רק בהחלטה של האסיפה הכללית במושב. כמו כן, הוסיפה כב' הרשמת ודחתה את טענת הפרעתי של המבקש מן הטעם שהלה הודה בפניה כי נותרו שתילים בחלקתו של המשיב.

1. כנגד החלטה זו, הגיש המבקש ערעור לבית המשפט השלום בבאר שבע (20268-03-13). לדיון שהתקיים בערעור בפני בית המשפט קמא, לא התייצב המשיב וגם לא הוגשה תגובה מטעמו לערעור – על כן ניתן פסק דין בהיעדר המקבל את הערעור ומבטל את החלטת הרשמת בטענת הפרעתי של המבקש.

ביום 7/11/13 הגיש המשיב לבית המשפט קמא בקשה לביטול פסק הדין בהיעדר בטענה כי מצבו הרפואי מנע ממנו מלהגיש תגובה לערעור ומלהתייצב לדיון בערעור, ובהחלטתו מיום 25/11/13 בוטל פסק הדין בהיעדר (תוך חיוב המשיב בהוצאות המבקש בסך 2,000 ₪), והתיק נקבע להשלמת ההליכים על פי התקנות. המשיב הגיש עיקרי טיעון מטעמו והמבקש נמנע מכך. בדיון שהתקיים בערעור בפני בית המשפט קמא ביום 26/6/14, נדחו הסבריו של המבקש לכך שהערעור שהגיש על החלטת כב' הרשמת הוגש באיחור, וכן הסבריו לכך שלא הוגשו עיקרי טיעון מטעמו בשל העברה מלאה של משרדו - ובסופם של דברים ניתנה החלטה (המהווה פסק דין) הדוחה את הערעור.

1. כנגד פסק הדין הנ"ל שבערעור הוגשה בקשת הרשות לערער שבפני אליה צורפה בקשת המבקש להורות על סעד זמני בערעור – עיכוב ביצוע ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו.

דין הבקשה להידחות – גם מבלי לבקש תגובת המשיב.

מדובר בבקשה המבקשת להשיג ב"גלגול שלישי" על החלטת כב' הרשמת בטענת הפרעתי של המבקש.

אכן, המועד להגשת הערעור על החלטת הרשמת (לבית המשפט קמא) הוארך בהחלטה שיפוטית, אולם עיון בערעור מעלה כי אין בו ממש. אל הבקשה שבפני כמו גם אל הערעור שהוגש לבית המשפט קמא לא צורפה אסמכתא אובייקטיבית לשינוי שטחי החלקות במושב.

הטענה שמא בעתיד הלא ידוע תגובש תוכנית העשויה לשנות את גבולות החלקות בישוב (אם בכלל), אינה עולה כדי טענת "פרעתי" ובמיוחד שעה שהמבקש לא הניח תשתית של ממש לעצם היתכנות אותו שינוי מיוחל על ידי המבקש.

לא מצאתי אפוא עילה המצדיקה מתן רשות לערעור (שני) ולגלגול שלישי של ההליך.

1. לאור כל זאת – הבקשה נדחית.

בנסיבות אלה, מתייתר הצורך במתן החלטה בבקשה למתן סעד זמני בהליכי בקשה זו.

משלא נתבקשה תגובת המשיב – אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.