ההליך, הבקשה

1. מהותו של ההליך- תביעה חוזית כספית, שעניינה ביצוע עבודות עפר והתשלום עבורן.

למען הסדר, יצוין כי התביעה המקורית הוגשה גם כנגד חברה שבבעלות המבקש, ולאחר שהוברר כי ההסכם נשוא התביעה נחתם עמו ישירות ולא עם החברה- התביעה כנגדה נמחקה בהסכמה במהלך הדיון מיום 13.5.15. חרף זאת, ממשיך המבקש ומציין את פרטי החברה בכותרת ובגוף כתבי בי-דין שהוא מגיש ואין זאת אלא שמחמת טעות מצדו.

2. לפני בקשה לביטול הסדר דיוני מיום 13.5.15 שקיבל תוקף של החלטה. להלן פרטי ההסכם, כמפורט מפי ב"כ הצדדים:

"הגענו להסכמה דיונית, על פיה- נציגי הצדדים: מר אהרון קמרי- מצד התובעת, ומר עיראקי ג'מאל חסן- הנתבע 2, יבדקו בבדיקת פוליגרף במכון שימונה ע"י ביהמ"ש.

השאלות תנוסחנה ע"י בודק הפוליגרף, כאשר העניין שיועמד לבדיקה הינו, האם הנתבעים שילמו לתובעת עבור עבודות נוספות שביצעה, מעבר לעבודות המוגדרות בחוזה שנחתם בין הצדדים ביום 31/5/09. יועברו כתבי הטענות ופרוטוקול הדיון.

תוצאות בדיקת הפוליגרף תהיינה יחידות ומכריעות במסגרת הליך זה, ועל פיהן ביהמ"ש יתן פסק דין.

שאלת הוצאות הצדדים בגין ההליך תוכרע ע"י ביהמ"ש עפ"י שיקול דעתו, אך ביהמ"ש יקח בחשבון את הדרך הדיונית שעליה הסכמנו בעניין זה, כאשר בזכותה נחסכת התדיינות ממושכת ויקרה.

בשלב זה, ישא כל צד בעלות בדיקת הפוליגרף של הנציג מטעמו, כמימון ביניים בלבד, ובהתאם לתוצאותיה היא תוטל על הצד המפסיד.

הסברנו למרשינו את משמעות ההסכמה הדיונית והם הבינו.

מבוקש ליתן תוקף של החלטה להסדר הדיוני ולמנות מכון לבדיקת פוליגרף." (פרוטוקול הדיון מיום 13/5/15 עמ' 2).

תמצית טענות הצדדים

3. המבקש, שהיה מיוצג מתחילת ההליך, טוען כי ביום הדיון לא היה בקו הבריאות ועל כן הישיבה התקיימה בהיעדרו. אין חולק כי במהלך הדיון קיבל בא כוחו אותה עת (להלן: "עו"ד סולטאני) את הסכמת מרשו לביצוע בדיקת פוליגרף מחייבת בהליך זה, וזאת לאחר שיצא מן האולם ושוחח עמו טלפונית. אלא, שהמבקש טוען כיום בסעיף 3 לבקשתו, כי הסכמתו ניתנה באמצעות בא כוחו, מבלי שיבין וזאת כדי שיוכל להמשיך לנוח. לטענתו- כאשר פנה במועד מאוחר יותר לברר עם בא כוחו מתי אמור להתקיים הדיון הבא, השיב לו הלה כי לא יתקיים דיון נוסף וכי התיק יוכרע בהתאם לתוצאות בדיקת הפוליגרף. המבקש טוען כי לא הבין מהי הבדיקה וכי לאחר שהדבר הוסבר לו, ביקש לבטל את הסכמתו. לטענתו, אינו חושש מתוצאת בדיקת פוליגרף ואף אינו יודע מהן תוצאות הבדיקה של נציג התובעת (שכבר נבדק בהתאם להסכמת הצדדים), אך הוא מבקש לקיים הליך מלא. המבקש, יש לציין, פיטר את עו"ד סולטאני ושכר את שירותיו של עו"ד אחר. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש וכן בתצהיר בא כוחו דאז.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה ולשיטתה- אין מקום לבטל את הסכמת שני הצדדים. מציינת היא, בין היתר- כי ב"כ המבקש התנה את ההסדר בכך שגם מנכ"ל המשיבה ייבדק בפוליגרף והנ"ל הסכים. מנכ"ל המשיבה ביצע את הבדיקה רק ביום 21.6.15 , אך המבקש הגיש את בקשתו רק לאחר שמנכ"ל המשיבה נבדק, ולכן ניתן ללמוד שהוא חושש להיבדק.

דיון והכרעה

5. המבקש לא התייצב לדיון שנקבע ליום 13.5.15. בבוקר הדיון הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון. הבקשה לא באה בפני בית המשפט לפני השעה בה נקבע לאור עיתוי הגשתה. בשולי הדברים יצוין, כי בהתאם לאישור המחלה שצורף- ניתנה למבקש חופשת מחלה כבר ביום 11.5.15 , שהיה יום שני בשבוע, כך שאין הסבר מניח את הדעת להגשת הבקשה דווקא בבוקר הדיון, בחלוף יומיים. מכל מקום- בא כוח המבקש דאז- עו"ד סולטאני, התייצב לדיון והוא התקיים במועדו.

6. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסדר הדיוני שצוטט לעיל. קודם להכתבתו לפרוטוקול על ידי ב"כ הצדדים, יצאו להפסקה כדי לשוחח עם לקוחותיהם ולקבל את הסכמתם ורק אז חזרו והודיעו.

7. ב"כ המבקש, גם אם לא בניסוח מפורש, טוען כיום לכאורה לפגם ברצון בכריתת ההסכם. לטענתו, הסכים לבדיקת הפוליגרף אך לא הבין שתוצאותיה תסיימנה את ההליך ועל כן מבקש הוא לבטלו. אין בידי לקבל את הבקשה, בנסיבות הענין ומהטעמים שהועלו, ואפרט.

8. כלל נקוט הוא כי דינו של הסדר דיוני, כדינו של כל הסכם, הן בנוגע לכללים שמסדירים את אופן כריתתו והן בנוגע לעילות תקיפתו בדיעבד עקב פגם בכריתתו.

ההסדר הדיוני דנן, מהווה הסכם אשר נועד לסיים את הסכסוך בין הצדדים ויש בו משום "קניית סיכון" מצד שניהם.

ההלכה הינה, כי משהסכימו הצדדים לבדיקת פוליגרף, כל עוד אין פגם חוזי בהסכמה הדיונית אליה הגיעו, אין סיבה לפסול את הסכמתם זו. ראו בע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי, פסקי-דין, כרך מב, חלק ראשון, תשמ"ח/תשמ"ט 1988, (להלן: "עניין ביאזי").

יפים לענייננו דבריו של כב' השופט גולדברג: "כאשר בידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה, להצהיר על עובדות בלי להוכיחן, וכל כיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות, שבית המשפט "קשור" להן, אין מנוס מהמסקנה, כי אמת והסכם - הסכם עדיף, בחינת "יקוב החוזה את ההר"... "מדיניות שיפוטית זו, שעל פיה רצונם של בעלי הדין כבודם, אינה נוגדת את הסדר הציבורי או תיקון העולם" (עמ' 473-475 לפסק הדין). ובהמשך, מדברי כב' השופט אילון: "המטרה של ההליך השיפוטי במשפט אזרחי היא פתרון הסכסוך וסיומו, ובירור האמת אינו אלא אמצעי כדי להגיע לפתרון זה, אשר-על-כן, כאשר בעלי הדין הסכימו ביניהם על דרך סיום הסכסוך, שוב אין בירור האמת משמש מטרה כלשהי מבחינת ההליך השיפוטי, ובוודאי אין במניעת בירור האמת משום פגיעה בתקנת הציבור. היפוכו של דבר; הבקשה לביטולו שם ההסכם היא הפוגעת בתקנת הציבור של כיבוד הסכמים ושל סיום וסוף להליכים." (עמ' 476-477 לפסה"ד).

9. בענייננו- אין קושי בהבנת תכנו של ההסכם ויש לבחון את טענת המבקש בדבר לכאורה "פגם ברצון". האמנם?

ביום 13.5.15 התקיים הדיון, שבמהלכו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית נשוא הבקשה.

ביום 2.6.15 שלח מכון מידות זימון לביצוע בדיקת פוליגרף, ובה מועדים: ביום 21.6.15 – לנציג המשיבה, וביום 24.6.15 - למבקש.

ביום 21.6.15 נערכה בדיקת פוליגרף למנכ"ל המשיבה.

ביום 23.6.15 או בסמוך לכך פנה המבקש לשינוי מועד הבדיקה שנקבעה לו כאמור ליום 24.6.15 בטענה, כי אמור לצום באותו יום והדבר יקשה עליו לבצע את הבדיקה.

ביום 13.7.15 הגיש המבקש בקשה נשוא החלטה זו, לביטול החלטה.

10. הבקשה נשוא החלטה זו הוגשה בדיוק חודשיים לאחר שההסכמה הדיונית קיבלה תוקף של החלטה. המבקש טען, בס' 5 לתצהיר התומך בבקשתו, כי רק "במועד מאוחר יותר" הבין את ההסכמה הדיונית. המבקש אינו מציין מועד ספציפי לאותה "הבנה". ואולם- בסעיף 5 לתצהיר בא כוחו דאז של המבקש, עו"ד סולטאני, נכתב כי הדבר עלה בשיחה בין השניים כבר מספר ימים לאחר הדיון, הובהר למבקש, שביקש לחזור בו מההסכמה.

חרף זאת- המבקש לא פעל מידית להגיש בקשה לביטול ההחלטה והמתין כמעט חודשיים.

מצופה היה כי בקשת ביטול תוגש על ידו באופן בהול ומידי. ברם, גם כאשר זומן לבדיקה , לא ציין כי הוא מבקש לחזור בו מהסכמתו. זאת ועוד. המבקש עתר לשינוי מועד הבדיקה עקב צום, וזאת רק לאחר שמנכ"ל המשיבה כבר קיים את חלקו בהסדר הדיוני בעייתית וזו בלשון המעטה. גם אז, כך עולה, לא הזכיר שמבקש הוא לבטל את הבדיקה לחלוטין.

הבקשה לבית המשפט הוגשה בחלוף כשבועיים ממועד הפניה למכון הפוליגרף לשם ביטול מחמת הצום.

11. לנוכח האמור לעיל- לא שוכנעתי כי המבקש לא הבין בשעתו את ההסדר הדיוני שנתן לו את הסכמתו, כלשונו וכדבעי. אף לא שוכנעתי שאין מדובר ב"מקצה שיפורים" ובחרטה בדיעבד.

לא רק זו אף זו. המבקש היה מיוצג לאורך כל ההליך. אין חולק כי בא כוחו שוחח עמו וביקש את הסכמתו קודם להכתבת ההסדר הדיוני בפרוטוקול. המבקש אף אינו חולק על כך שנתן לבא כוחו את הסכמתו להסדר הדיוני, אולם מציין בס' 4 לתצהירו כך: "השבתי שכן מבלי שהבנתי את ההצעה וזאת כדי שאוכל להמשיך לנוח בביתי". גם ניתן היה לגרוס שלא הבין את שבא כוחו יצא כדי להסביר לו, כמתחייב,- עולה כי המבקש נהג בקלות דעת, ואף הביע זלזול בהליך השיפוטי.

ראו את שנקבע בע"א 7663/11 גבריאל דדון נ' יוסף יהויקים חדד (פורסם בנבו), כי טענות הקשורות ביצוג ובתכנו של הסכם פשרה שנכרת בין צדדים, "... צריך שתהיינה תחומות למערכת היחסים שבין עורך הדין ללקוחו ואינן אמורות להיות מעניינו של הצד השני להסכם". הדברים ברורים ויפים גם לענייננו.

סוף דבר

12. מכל האמור- דין הבקשה להדחות. התוצאה הינה שההסדר הדיוני מיום 13.5.15 שקיבל תוקף של החלטה שריר וקיים.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך כולל של 1,300 ₪, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך.

התיק ירשם לת.פ ליום 8/9/15 לשם עיון ומתן הוראות נוספות

המזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לצדדים

ניתנה היום, ג' אב תשע"ה, 19 יולי 2015, בהעדר הצדדים.