1. הצדדים הודיעו כי מסכימים הם שבית המשפט ייתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

2. התובעת הגיש תביעה, בגדרה טענה כי ביום 15.11.2013 נפגע רכבה – מסוג סוזוקי מ.ר 50-321-07 ונגרמו לו נזקי רכוש, וזאת עקב תאונת דרכים שאירעה כאשר רכב התובעת נסע ישר, ואילו רכב אחר- מ.ר 50-321-07 התפרץ לצומת, מבלי לתת זכות קדימה ופגע בצד שמאל של רכב התובעת.

3. לטענת התובעת, הנתבעת מס' 2 - מבטחת רכב הנתבע מפני נזק צד ג' לא פיצתה אותה על מלוא נזקיה, והיא הפחיתה על דעת עצמה הסכומים שלהלן: סך 940 ₪ בגין 20% אשם תורם; סך 269 ₪ משכר טרחתו של השמאי ששכרה התובעת; וסך 467 ₪ בגין ירידת ערך.

4. על כן, עתרה התובעת לפסוק לטובתה סך 1,738 ₪.

5. הנתבעים טענו כי יש לייחס לנהג ברכב התובעת אשם תורם מאחר והוא נכנס לצומת בלתי פנויה ונהג במהירות מופרזת. עוד טענו הנתבעים כי שולם לידי התובעת סך 550 ₪ בגין שכרו של השמאי - המהווה סכום הולם. בנוסף, כפרו הנתבעים בחבותם לפצות את התובעת בגין ירידת ערך.

6. בישיבה שהתקיימה היום, העיד בפניי הנהג ברכב התובעת.

7. לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני ועיינתי בכתבי הטענות, ובשים לב לגרסת הנהג ברכב התובעת, ולאחר שעיינתי בהודעות הנתבע מס' 1 (ת/2 ות/3) ובתמונות שהוגשו לעיוני (ת/1), אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך 1,500 ₪. כמו-כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ה, 05 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.