לפני בקשת החייב (בהפטר) למתן הפטר מחוב מזונות (להלן: הבקשה).

רקע

1. החייב הוכרז כפושט רגל ביום 16.2.2016; לאחר שעמד בתכנית הפירעון ניתן לו הפטר ביום 26.5.19 וזאת בכפוף להוראות סעיף 69 לפקודה. נסיבות חייו כפי שתוארו על ידו מורכבות; החייב הוכר כנכה ובעל דרגת אי כושר עבודה בשיעור 100% לצמיתות. החייב, שכל את בנו אוריאל מלכה ז"ל בתאונת אופנוע בהיותו בן 15. אוריאל היה בנם של החייב ושל גב' ורד כהן, ולהם שלושה ילדים נוספים (להלן: האישה הראשונה). לחייב ילדה נוספת מגב' צעירי פרח (להלן: האישה השנייה). אחת מבנותיו נפצעה אף היא בתאונת הדרכים בה נהרג בנו. בדצמבר 2017 הועברה אליו המשמורת על שלושת ילדיו מנישואיו עם האישה הראשונה. האישה הראשונה מצויה במצב רפואי מורכב מאז אובדן הבן – נטל גידול הילדים על כתפיו. בעברו היה החייב מכור לסמים וריצה עונש מאסר.
2. לחייב חוב מזונות בשלושה תיקים:
   1. תיק הוצל"פ 01-00318-07-6 - הזוכה: גב' ורד כהן.
   2. תיק הוצל"פ 03-00429-06-6 - הזוכה: המל"ל, ביחס לשלושת ילדיו מגב' ורד כהן.
   3. תיק הוצל"פ 03-01176-10-1 - הזוכה: המל"ל, ביחס לילדתו מגב' צעירי פרח.

טענות הצדדים

1. החייב ציין כי מהקיצבה לה הוא זכאי מהמל"ל מקוזז מידי חודש סך של כ- 2,203 ₪ בגין תיק המזונות של גב' צעירי. עוד ציין כי לאחרונה חידש המל"ל את הליכי הגביה דבר המכביד עליו כלכלית ונפשית. החייב ציין כי מאחר שלא צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את החוב הותרת החוב תפגע בזכותו לקיום בכבוד. החייב טען כי הוא עונה על הדרישות שנקבעו בפסיקה להכללת חוב המזונות בצו ההפטר. לכן ביקש החייב פטור מחוב המזונות וכן עיכוב הליכי הוצל"פ וביטול עיקול.
2. המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל או המשיב) הותיר לשיקול דעת בית המשפט את חוב המזונות של האישה הראשונה זאת בשל מות הבן ומעבר הילדים אל החייב. באשר לחובת המזונות לאישה השנייה טען המל"ל כי החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה למתן הפטר מחוב המזונות. המל"ל טען כי לכתחילה התנער החייב מאבהותו והתנכר לקטינה והניח לקופה הציבורית לכלכל את הקטינה. בנסיבותיו של החייב, הגם אם מורכבות, אין כדי לסתור את חוסר תום הלב הנעוץ באי תשלום החוב. על כן טען המל"ל כי חוב המזונות לאישה השניה אינו בר הפטר – את אופן הגביה והקיזוז מותיר לשיקול דעת בית המשפט. נכון להיום המשיב מקזז מקצבאותיו סכומים לטובת חוב המזונות.
3. הנאמן ציין כי אף לשיטתו בנסיבות העניין יש מקום להחיל את ההפטר על חוב המזונות לאישה הראשונה, אך לא על החוב לאישה השנייה. הנאמן טען כי ראוי לפרוס את תשלומי ההחזר באופן שיאפשר לחייב לקיים חיים בכבוד.
4. כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת הביטוח הלאומי והנאמן.

המסגרת הנורמטיבית

1. סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם - 1980 קובע כי ככלל ההפטר לא חל על מזונות, וכך:

"צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר – תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

[...]

(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

1. הוראה זו מבטאת את מעמדו הייחודי של חוב המזונות והאינטרס החברתי העומד בבסיס חוב המזונות (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.2020)). מהות החיוב נובעת מחובתו של הורה לשאת במזונותיו של ילדו. מדובר בחובה בסיסית של החייב. כאשר החייב לא עומד בחובתו זו ולא משלם את הסכום אשר נפסק כי עליו לשאת בו - המוסד לביטוח לאומי, נוכח הוראות חוק שהן סוציאליות במהותן - נושא בו.
2. הכלל הוא כי רק במקרים חריגים ביותר תהיה הצדקה לסטות מההסדר החקיקתי ולתת לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. בכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה למתן פטור מחוב מזונות נמנים, בין היתר, גילו של החייב; מצבו הכלכלי וכושר השתכרותו; זכותו לקיום מינימלי בכבוד; מצבו האישי והבריאותי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות היווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; תום ליבו של החייב; ושיעור החוב שכבר שולם לנושה (ראו רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.2014); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.2015); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי (8.8.2019); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (26.9.2016)).

דיון והכרעה

1. בענייננו, נסיבות חייו של החייב (בהפטר) ובפרט פטירת בנו והעובדה שהחזקה על ילדיו מאישתו הראשונה הועברה אליו כבר בשנת 2017 מצדיקות מתן פטור מחוב המזונות לאישה הראשונה; אלו הן לטעמי נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות החלת ההפטר גם על חוב המזונות של ילדי האישה הראשונה (גב' כהן). האמור נכון ביחס לשני תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו בקשר עם המזונות שנפסקו לילדי האישה הראשונה.
2. באשר לחוב המזונות לאישה השניה - בענייננו אין מקום לסטות מן הכלל – צו ההפטר שניתן בשנת 2019 לא יחול על חוב המזונות של החייב, וכך –
3. מדובר בחייב שמצבו הבריאותי והאישי מורכב ואין להקל בכך ראש, אך אין בכך כשלעצמו כדי לפטור אותו מחוב המזונות. מדובר בחייב אשר ניתן לו צו הפטר כבר בשנת 2019, מאז ועד להגשת הבקשה משלם החייב את חוב המזונות בדרך של קיזוז סך של כ-2,200 ש"ח מקצבאותיו. כך שהלכה למעשה החייב נושא בחוב המזונות. כמו כן, לא השתכנעתי כי ביחס לחוב המזונות לאישה השנייה מדובר בחוב שנוצר בתום לב או בנסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהכלל. לכן ההפטר ובהתאם להלכה לא יחול על חוב המזונות לאישה השניה.

סוף דבר

1. הבקשה מתקבלת באופן חלקי. ההפטר יחול על חוב המזונות של האישה הראשונה, אך חוב המזונות של האישה השנייה ימשיך להשתלם בדרך של קיזוז מקצבאות החייב. סכום הקיזוז ואופן הקיזוז יקבע על ידי המל"ל תוך שמירה על יכולת החיב לקיום בכבוד ראוי, ותוך שהמל"ל יביא בחשבון שביחס לחלק מסך מחוב המזונות ניתן עתה פטור.
2. בנסיבות כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשפ"ב, 31 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.