1. בפניי תביעה ותביעה שכנגד.

2. מבוטח התובעת יוסף ורניק (להלן- יוסף) העיד כי הוא נסע עם ריכבו באזור צומת גבעת התחמושת. עובר לאירוע נשוא התובענה הוא נסע בנתיב הימני מבין כל הנתיבים בכביש. יוסף התקרב לתחנת האוטובוס בה היה אוטובוס הנתבעת (להלן- האוטובוס).

3. תחנת האוטובוס נמצאת בקרבת תחנת הרכבת הקלה, ואנשים עוברים מהרכבת הקלה לאוטובוס. האוטובוס נמצא בתוך התחנה שלו. לדברי יוסף "יש הרבה מרחב, לאוטובוס יש מספיק מקום להיות בתחנה שלו, והוא היה בפנים" (עמוד 1 ש' 22-23 ).

4. כאשר יוסף התקרב לאוטובוס, זה יצא ופגע בו "בצד הקידמי ימני וקצת בדלת ימין" (שם ש' 23 ).

5. "אני מוכרח להגיד שאני הייתי בנתיב הימני והייתה עוד תנועה לפניי ומאחוריי, והוא יצא בלי לראות ובלי להסתכל" (שם, ש' 24-26 ), סיכם יוסף את עדותו הראשית.

6. בטופס ההודעה שמסר יוסף לתובעת, הוא שרטט את האוטובוס כאשר הלה בולט אלכסונית לנתיב בו הוא נסע בעת הפגיעה.

7. במהלך חקירתו הנגדית העיד יוסף כי הוא אינו יכול להעיד מאיזה מרחק הוא הבחין לראשונה באוטובוס, אבל הוא כן העיד שהוא ראה אותו עומד (עמוד 2 ש' 25 ). מהירותו של יוסף הייתה כ- 60 קמ"ש (עמוד 3 ש' 4-5 ).

8. יצויין כי עיון בחוות דעת שמאי התובעת ובתמונות הנזק, מורה כי הפגיעה ברכבו של יוסף הייתה נרחבת מזו שהוא מסר בעדותו הראשית. הפגיעה ברכבו של יוסף הייתה לכל אורך הדופן הימנית, לרבות בדלת אחורית ימנית וכנף אחורית ימנית.

9. מטעם הנתבעת העיד נהג האוטובוס (להלן- הנהג). הנהג העיד כי הוא עמד בתחנה בכדי להעלות נוסעים. בשל העובדה כי הנוסעים היו צריכים להשתמש בתא המטען, הרי שהוא היה צריך להיות במצב של עצירה מוחלטת ועם אמברקס משוך (עמוד 3 ש' 28-29 ).

10. תוך כדי שהוא קולט נוסעים הוא שמע חבטה בצידו השמאלי. רכבו של יוסף התנגש בו ועף 30 מ' קדימה עד שנעצר. "אני הייתי בעצירה מוחלטת, אני בכלל לא הסתכלתי על התחנה כי הייתי מרוכז בעליה של הנוסעים לאוטובוס. אם הייתי מתפרץ עליו המכה הייתה נקודתית" (עמוד 4 ש' 6-7, וכן שם ש' 21-22 ), כך סיכם הנהג את גרסתו.

11. הנזק לאוטובוס כפי שניתן לראות מתמונות נ/1 ו- נ/2 הוא בפינה השמאלית עם קו שבר שנמשך גם לפינה הקידמית שמאלית בחזית מתחת לשני הפנסים.

12. בחקירתו הנגדית טען הנהג, כי יש נתיב שלם לחניית האוטובוס שלו, ואולם לא ברור לו מדוע יוסף סטה לעברו (שם ש' 25-29 ). כן טען הנהג כי רכבו של יוסף לא עלה על המדרכה (שם ש' 31-32 ).

דיון

13. עיון בתמונות רכב התובעת ובחוות דעת השמאי מטעמה, מורים כי ישנה פגיעת מעיכה בפינה הימנית קדמית, וסימני נזק לכל אורך הדופן הימני כאמור לעיל .

14. עיון בתמונות האוטובוס מורות על פגיעה בפינה השמאלית קדמית וקו סדק בחלק התחתון של הפינה השמאלית קדמית בחזית.

15. תמונות אלו מובילות למסקנה, כי בעת הפגיעה אכן היה האוטובוס בולט עם חלקו השמאלי קדמי לעבר נתיב נסיעת רכב מבוטח התובעת. מצג זה מסביר כיצד נפגע האוטובוס רק בפינה השמאלית קידמית ורכבו של יוסף בפינה הימנית קידמית. לאחר הפגיעה, המשיך יוסף את נסיעתו ישר עד שנעצר, וכך, כל הדופן הימני שלו ניזוק.

16. אני מקבל את גרסתו של יוסף שהוא לא חדר לתוך הנתיב בו חנה האוטובוס, בנסיבות העניין אני מקבל את גרסתו שלא הייתה לכך כל סיבה הנראית לעין, מה גם שהנהג לא ידע להצביע על סיבה לכך.

17. אם אכן כך היו פני הדברים, הרי שהיינו מצפים למצוא פגיעה בחלקים אחרים בדופן השמאלי של האוטובוס, ולא רק בפינה השמאלית. רכבו של יוסף, במקרה זה, לא היה נפגע לכל אורך הדופן הימני אלא רק במקום הפגיעה- בפינה ימנית קידמית, ובכלל רכבו היה אמור להמשיך ולעלות על המדרכה (היינו עם כיוון נסיעה זה) עובדה שגם נהג האוטובוס הסכים כי היא לא התרחשה בפועל.

17. מכל האמור, אני קובע כי רכב הנתבעת בלט לנתיב נסיעת רכבו של יוסף, באופן שהפתיע אותו, וזה היה הגורם לתאונה.

18. בנסיבות אלו, האחריות לתאונה מוטלת על נהג האוטובוס.

נזק

19. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 36,643 ₪. הפרשי הצמדה וריבית ישולמו בהתאם למקובל בין הצדדים. כן תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד ומע"מ בשיעור 17.55%, בשכר עד התובעת בשיעור 350 ₪, וכן בסך האגרה כפי ששולמה. הנתבעת תישא גם בסך המחצית השניה של האגרה כפי שיידרש מהתובעת.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ו, 13 יוני 2016, בהעדר הצדדים.