פסק-דין

1. ערעור על החלטת המפקחת על רישום המקרקעין בחולון (כב' המפקחת דגנית קציר-ברין, להלן: "המפקחת") מיום 10.6.14 שסירבה לבטל פס"ד שאישר הסכם פשרה מיום 26.5.2014, בתיק מס' 117/13. בפסק דינה אישרה המפקחת את הסכמות הצדדים ונתנה להם תוקף של פסק דין.

עיקרי העובדות

1. המערער, מר יששכר דב פרידמן (להלן: "המערער") דייר בבית המשותף שברח' אנה פרנק 28 בת ים (להלן: "הבית המשותף"). המשיב ארי כץ (להלן: "המשיב") הוא בעל חברת הניהול "ארכל – הכל לבית המשותף" (להלן: "חברת ארכל") שנבחרה ע"י הדיירים לטפל בתחזוקת הבית המשותף ולפעול בשם נציגות הבית המשותף.

נציגות הבית המשותף הגישה תביעה למפקחת על המקרקעין בגין חובותיו של המערער לנציגות. לאחר דחיות ומו"מ אצל המפקחת, הגיעו הצדדים להסכמה עקרונית בנוגע להסדר החובות ביניהם וחלוקת התשלומים.

המפקחת אישרה את הסכמות הצדדים ונתנה להן תוקף של פסק דין.

עיקרי טענות הצדדים

1. המערער התחרט על הסכמתו והגיש בקשה לביטול פסה"ד או עיכוב ביצועו עד שיסתיים בירור תלונה שהגיש במשטרה. המפקחת דחתה בקשתו.

המערער טוען שתי טענות עיקריות. הראשונה, כי המסמך המסדיר את הסכם השירותים בין דיירי הבניין לבין חברת "ארכל" (להלן: "המסמך") שהוגש למפקחת הוא מזויף. הטענה השנייה היא שיש לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמתין לתוצאות חקירת המשטרה בתלונתו בדבר הזיוף, בטרם יבוצעו ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ביום 26.5.2014.

1. לטענת המשיב, על המערער היה למלא אחר הוראות פסק הדין המחייבות את המערער לשלם חיובים כספיים, ואין מקום לבטל את פסה"ד או לעכב ביצועו, שכן מדובר בחיוב כספי.

דיון

1. ראשית יש להדגיש, כי התיק הסתיים בהסדר פשרה בין הצדדים ולא בפס"ד שניתח ראיות או קבע ממצאי עובדה ואמון.

המערער סבור כי קיומו של הליך פלילי מקביל להליך אזרחי יש בו כדי לעצור הליך אזרחי או לפחות לעכב ביצוע פס"ד. לעניין זה יש להבהיר שלמעשה עדיין לא מתנהל הליך פלילי, שכן המערער רק הגיש תלונה במשטרה, שלא הבשילה עדיין לכלל תיק פלילי.

על כל פנים, כאשר מתנהלים הליכים מקבילים במישור הפלילי ובמישור האזרחי, הכלל הוא כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו ענין (רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ [פורסם בנבו] (30.4.97); רע"א 210/03 FOUNDATION SANSOUNIMAILLE נ' פרי [פורסם בנבו] (8.7.03); ע"א 2173/05, רע"א 2354/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. ASSISTANCE LTD (13.2.06, פורסם בנבו)). יפים הדברים שנאמרו בעניין לופטין הנ"ל (פיסקה 3):

"הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי. מערכת המשפט צריכה לשאוף לכך שמשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם וכי לא יתפתח נוהג של דחיות מיותרות ללא צורך. התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו ענין נפוצה למדי. ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו עניין. לעיתים יכול העיכוב להימשך שנים גם כאשר מדובר בערכאה ראשונה, קל וחומר אם יש להמתין עד ליום הערעור בערכאה האחרונה."

1. לכלל זה קיימים חריגים בפסיקה. ההצדקה לחרוג מכלל זה מתבססת על קיומו של קשר משמעותי בין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי . בענייננו, כל מה שקיים הוא כאמור תלונה במשטרה שטרם התגבשה אפילו להחלטה להגשת כתב אישום, וכיום היא עדיין בגדר תלונה במשטרה הנמצאת בבירור. אין אפוא תשתית ראייתית מספקת לביטול פסק הדין שניתן. כאמור, עניינו של פסה"ד האזרחי הוא תשלום בגין חוב לוועד הבית של המערער, ואילו בתלונה במשטרה נטען כי הפרוטוקול של מינוי חברת הניהול לטפל בענייני הבית הוא מזויף. יצוין, שבעת הדיון בערעור בפני נשאל המערער מדוע לא הביא כעדים דיירים אחרים בבניין והשיב שאין צורך. למעשה הפניה למשטרה היתה מתייתרת אילו הביא המערער לדיון בפני המפקחת דיירים אחרים מהבניין שיתמכו בגירסתו. לפיכך אין בקיומה של התלונה במשטרה קשר הדוק המצדיק סטייה מהכלל המקובל ביחס להליכים מקבילים.

בענייננו, עסקינן בהליך אזרחי פשוט של גביית כספים עבור ועד הבית, וניתן להוכיח את כל טענות המערער ע"י הבאת עדים מבין דיירי הבניין ללא כל צורך בהטרחת המשטרה בהליך פלילי. הימנעות המערער מהבאת ראיה שיכל היה להביא משמעותה שהראיה היתה פועלת נגדו.

ראו: קדמי, על הראיות (תל-אביב 2009) חלק רביעי עמ' 1904 – 1998.

כמו כן רק לאחרונה חזר ביהמ"ש העליון ברע"א 6354/5 עיריית ת"א יפו ואח' נ' יצחק בריל ואח' (פורסם בנבו), על ההלכה כי החלטה בדבר עיכוב הליכים בגין קיומו של הליך תלוי ועומד מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. הלכה היא כי ערכאת הערעור תמעיט להתערב בהחלטה כזו, ובלבד שההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות, או מעוררת חשש לעיוות דין. במקרה הנדון לא מצאתי כי חריגים אלה מתקיימים.

וכן ראו: רע"א 8018/15 ד"ר אפים לקח ואח' נ' ניתאי דובינצקי עו"ד ואח', (פורסם בנבו);

בנסיבות העניין ולאחר שהמערער חתם על הסכם פשרה ואח"כ התחרט על כך, אין הצדקה להתערב בהחלטת המפקחת שסירבה לבטל את פס"ד הפשרה או לעכב ביצועו עד גמר חקירת המשטרה, שאיש אינו יודע מתי ואם תסתיים בתוצאות אפקטיביות.

למעלה מהצורך אוסיף כי במידה וחקירת המשטרה תבשיל לפתיחת תיק פלילי, שבסופו של דבר יקבע כי נעשתה פעולת זיוף, יוכל המערער לתבוע על סמך הממצאים.

סיכום

1. לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ₪ בהתאם לתקנה 512 לתקנות סד"א.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ו, 25 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.