ההליך נפתח, בבקשה לביצוע שטר, המשוך על שם הנתבעת בסך של 1,450 ₪ שמועד פירעונו 12/9/10 (להלן: "השיק"), בלשכת ההוצאה לפועל.

הנתבעת הגישה התנגדות לבצוע שטר ודיון בהתנגדות התקיים ביום 2/2/15.

לגרסת הנתבעת, השיק נמסר למר מיכה תורג'מן, ממנו שכרה דירה למגורים. ביום 20/5/10, הסתיים הסכם השכירות בהסכמה, והיה על המשכיר להחזיר לידיה את השיקים שמועד פירעונם מאוחר ליום סיום השכירות, לרבות השיק נשוא ההליך, שמועד פירעונו 4 חודשים לאחר סיום השכירות. עוד נטען בהתנגדות, כי השיק לא הופקד ואין כל חותמת בנק עם סיבת החזר.

ההתנגדות לביצוע שטר התקבלה, מהטעם שלא היה על גבי השיק כל הוראת חילול של הבנק הנמשך משזה לא הופקד כלל וכן לאור טענת הנתבעת בנוגע לעסקת היסוד עם המשכיר.

ההליך עבר לפסים של סדר דין מהיר.

גרסתו של התובע, כפי שהובאה בתצהיר עדות ראשית מטעמו, כלהלן: בשנת 2010 קיבל לידיו סדרה של 6 שיקים ממר מיכה תורג'מן, בסך של 1,450 ₪ כל אחד, לביצוע ניכיון. ביום מסירת השיקים לידיו, שוחח עם הנתבעת שאישרה שאין לה התנגדות לביצוע עסקת הניכיון ואישרה שמסרה למר תורג'מן השיקים עבור השכרת דירה. לבקשתו, שינתה הנתבעת את שם המוטב ממר תורג'מן לשמו וחתמה ליד שינוי השם.

בעדותה, אישרה הנתבעת ששינתה את שם המוטב על גבי השיק לשמו של התובע, אך טענה שבשל עזיבת המושכר, לא חלה עליה חובה לשלם את תמורת השיק ואף קיבלה את הבטחתו של מר תורג'מן שישמיד את השיק.

התובע טען כי הוא נתן תמורה עבור השיק למר תורג'מן שכלפיו צריכה הנתבעת להפנות טענותיה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל, מהטעם שהתובע אוחז כשורה בשיק.

טענת כישלון תמורה הינה טענת הגנה למעט כלפי מי שאוחז כשורה בשיק. במילים אחרות, זכות אוחז כשורה גוברת על טענת הגנה כנגד עסקת היסוד כגון אי קבלת התמורה על פי עסקת היסוד.

בסעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה) הוגדר אוחז כשורה, כדלקמן:

"28. (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;

(2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה".

בענייננו, מחומר הראיות בתיק ומעדויות הצדדים בפניי עולה, כי התובע אינו צד קרוב לשטר, ברם, בנסיבות העניין ניתן לראותו כמי שאוחז כשורה בשיק.

על פי החזקה הקבועה בפקודה, כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה בשטר. הנתבעת לא הרימה את הנטל הראייתי ולא הוכיחה כי נפל פגם באחיזתו של התובע, נהפוך הוא, הנתבעת אישרה שידעה על מסירת השיק לתובע ואף הסכימה, הסכמה מלאה, לשנות את שם המוטב לשמו של התובע, עובדה שהנתבעת לא טרחה לציין בהתנגדות.

משלא נפל דופי בזכות הקניין של השיק ומשהראה התובע כי הוא אוחז בשיק בתום לב, ובעד ערך, עובדה היא שאין עליה חולק, שהתובע ביצע עסקת ניכיון לגבי השיק כלפי מר תורג'מן, המלמדת על הערך שניתן לשיק על ידי התובע, אין לי אלא לקבוע שהתובע אוחז כשורה בשיק והוא זכאי להיפרע על מלוא סכום השיק מהנתבעת.

נוכח האמור, מתקבלת התביעה כנגד הנתבעת ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,450 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פתיחת ההליך בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות ההליך בסך של 400 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ה, 13 יוני 2015, בהעדר הצדדים.