לאחר עיון בבקשה ובתגובה להלן ההחלטה בבקשת המבקש לפסול מותב זה מלדון בעניינו:

1. סעיף 77 א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984 קובע:

"עילת פסלות

(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

על פי הפסיקה, יש לבחון את החשש האמור בסעיף 77א הנ"ל באופן אובייקטיבי, ואין המדובר בחשש שמקורו בתחושה סובייקטיבית של צד זה או אחר לדיון, או של השופט עצמו.

2. בענייננו, מרבית טענות המבקש כלל אינן מהוות עילת פסילה בהתאם לסעיף 77 א, ומדובר בטענות אשר מקומן במסגרת הליך ערעור.

כך, בכל הנוגע לטענות בדבר קביעות עובדתיות, הצגת מסמכים, זימון עדים וחקירתם, טעות בעניין יישום החוק וכיוצ"ב טענות.

3. יתר טענות המבקש, אינן מבססות ו/או מצביעות על קיומו חשש ממשי, אובייקטיבי, למשוא פנים, בעניינו של המבקש.

יצוין, כי בקשת המבקש הוגשה לאחר שניתנה הכרעת הדין בעניינו.

המבקש ניהל הליך הוכחות מקיף וממצה, וניתנה לו הזדמנות נאותה לפרוס בפני ביהמ"ש את מכלול טענותיו.

כמו כן, לא מצאתי מקום להתייחס לטענות המשתלחות שנטענו מפי המבקש בבקשתו (לדוגמא סעיף י"ז לבקשה). מעבר ללשון המשתלחת בה בחר המבקש לנקוט, הן כנגד ביהמ"ש, והן כנגד הצד שכנגד, אין בטענות אלה כל ממש, שעה שאין בהן דבר, אשר עשוי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, בעניינו של המבקש.

משכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ו, 12 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.