נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד רן תגר

ב"כ המשיב עו"ד כנרת צימרמן

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. הבסיס הראשון לעתירה הוא האם העותר כשהגיע לועדת מיון במאסר ראשון אי פעם האם היה מודע בכלל להשלכות של סירוב להגיע לטיפול? זה בן אדם שמגיע למאסר ראשון, הוא לא מבין טרמינולוגיה, נהלים, הוא לא יודע מה זה מידעים, לשבור רבע, הוא לא יודע מה זה אמ"ן קמב"ס, באים ואומרים לו יש טיפול בכלא חרמון בצפון הארץ כשמשפחתו מתגוררת באור יהודה עם אחות עיוורת והיא צריכה להיגרר בכל מדינת ישראל כדי לבקר. אני חושב שצריכה להיות שקיפות מלאה בהצגת כל הנתונים בפני העותר כשבאים ואומרים לו יש לך אפשרות ללכת לטיפול ואם לא תלך לטיפול אז, אני רוצה לדעת אם בכלל דיברו איתו על זה שאם לא ייצא לטיפול הוא לא יקבל חופשות.

מחודש מרץ אני מנהל תכתובות בעיקר חד צדדיות עם המשיבים ונוקפים להם הימים והשבועות ואני צריך לפנות למנהל הכלא ואז אני צריך לקבל תשובה מקצינת האסירים ובינתיים זה עומד לו לרועץ. גם אם הסבירו לו לצורך העניין את המשמעות של סירוב ללכת לטיפול אני סבור שהוא עומד בכל שאר הקריטריונים שצריך לעמוד בהם כדי לצאת לחופשה. הוא שבר רבע פז"מ מזמן.

המשיבים מנופפים בדבר אחד שלא הלך לטיפול. אין הליכים משפטיים והם הסתיימו לפני שלושה חודשים. הקריטריון השלישי הוא תפקוד חיובי, אין לו דוחות משמעת, הוא משתתף בקבוצות חינוך, NA ו- 12 צעדים, אין עליו מידעים מודיעיניים והוא מוסר בדיקות שתן כבר חצי שנה, לו היה חפץ להשתמש בסמים היה עושה זאת, אי אפשר לפי מה שאני טוען לנופף בעניין הטיפול, יש לנו מגמה של מעבר מפורמאליות למהות והמהות היא שבסופו של יום אין שום בעיות איתו, תפקודו מצוין, יש את עניין יידוע העותר על ההשלכות, מה מטרת החופשה, לחזק את הקשר עם המשפחה ולתת תמריץ.

יש אפשרות להוציאו לחופשה מבלי לדאוג לשום סכנה לאינטרס הציבורי.

החלטה

העותר מרצה 31 חודשי מאסר בגין עבירות סמים, נשיאת סכין והפרעה לשוטר והוא מבקש לצאת לחופשות שכן התנהגותו בין כותלי בית הסוהר תקינה והוא סיים לרצות רבע ממאסרו.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך עמדתו על עמדת גורמי הטיפול שהוצגה בפני לפיה העותר זקוק לטיפול גמילה מסמים, בהיותו בעל רקע של התמכרות לסמים, הוצע לעותר להשתלב בטיפול כזה בכלא חרמון אך הוא סירב וכאשר הוא מסכים, אין לו יתרת מאסר מספקת על מנת שיוכל להשתלב בתהליך טיפולי שם.

ב"כ העותר מלין על כך שלא הודיעו לעותר כי באם לא יקבל טיפול גמילה מסמים הוא לא ייצא לחופשות אך הדברים מעוגנים בפקנ"צ ואינני רואה מקום לביקורת על המשיב בכל הקשור לאי היידוע שכן הדבר היה יכול להתפרש כהתניית חופשה בטיפול, דבר שעלול לפגוע ביעילות הטיפול.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

הוקלד על ידי ליאת בוסי